אם עד היום, הניזוקים העיקרים מתקיפות כופר ווירוסים היו בעיקר מחשבים, בשנה האחרונה חלה עלייה חדה גם בסמארטפונים. כך פורסם לאחרונה בדו"ח מחקר שערכה חברת אבטחת המידע ESET.

לפי הד"וח מאז 2014 חלה עלייה עקבית בכמות ובתחכום של המזיקים בתקיפות דווקא על מכשירי טלפון מבוססי אנדרואיד. השיטה הראשונה והאירונית ביותר היא שימוש בתחפושת אפליקציית אנטי-וירוס, כדי לשכנע את הקרבן להוריד וליפול בפח.  הווירוס עובד בשיטה בה המשתמש מוריד אפליקציה תמימה לכאורה, שתסייע לו 'להגן' על המכשיר שלו. אך למרבה הצער תחת שכבת האנטי-וירוס האפליקציה מכילה גם נוזקה, שמיועדת לנעול את המכשיר או להפוך את השימוש בו לבלתי אפשרי.  על ידי הקפצת חלונות אזהרה, תמונות פורנוגרפיות או האטת הפעילות במכשיר שלו.

נראים בדיוק כמו האפליקציות (צילום:שטארסטוק)

החלק הקשה יותר קורה שהאפליקציה דורשת מהקרבן תשלום של עשרות דולרים, כדי לבטל את הבעיות שכביכול נתגלו במכשיר שלו. השיטה השנייה היא להתחפש לשלל אפליקציות, שאותן ניתן להוריד דרך הגוגל או אתרים שונים(ולא דרך האפ-סטור הרשמי). האקרים המתוחכמים מנצלים את הפרצה ומשתמשים בשלל טכניקות שונות להפיל את המשתמשים לרשת שלהם על ידי הורדת האפליקציה התמימה למראה או הודעה על הימצאות וירוסים במכשיר ואז נועלת את מכשירו, בתירוץ שנידרש להוריד גרסת פרו בתשלום של עשרות דולרים.

השיטה השלישית והבעייתית ביותר היא התחזות להודעת משטרה או רשות ממשלתית. בו המשתמש מקבל חלון קופץ בו נכתב שנמצא חומר מפליל במכשירו ושעל מנת להימנע ממעצר או מתלונה עליו לשלם קנס. חלק מהנוזקות האלה מאוד מתוחכמות ויודעות אפילו לגשת למצלמה של המכשיר ולצלם סלפי של בעל המכשיר.

לסיכום אחרי כל הדברים המפחידים שנאמרו כאן, הדרך היעילה להתמודד עם היצירתיות והחדשנות של הווירוסים ועברייני הסייבר, היא פשוט מאוד להימנע מלהתקין אפליקציות ממקורות לא ידועים. בהצלחה!