בקריאת עשרת הדיברות, עומדים או יושבים?

שלוש פעמים בשנה, פורצת המריבה בבית הכנסת, בקריאת עשרת הדיברות בבית הכנסת עומדים או יושבים? הרב שבתי יגל מסביר כי מדובר במחלוקת ארוכת שנים, ועושה סדר

בקריאת עשרת הדיברות, עומדים או יושבים?

שאלה

שלוש פעמים בשנה מתעורר הוויכוח האם לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות או לשבת. זה נוגע הן לפרשת יתרו הן לפרשת אתחנן והן לחג השבועות. ובכל פעם נזרקים לחלל האוויר פסקי הלכה של רבנים, סברות שונות והבלבול חוגג. ילמדנו רבינו ויעשה לנו סדר בסוגיא זו.

תשובה

רבים וטובים נהגו לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות, ויש עדויות שכך נהגו מקדמת דנא בתפוצות ישראל, הן בבגדד אשר בבבל[1], והן בהרבה קהילות באירופה, בווילנא, בקובנא, בנוברדוק, ובשאר מקומות בליטא[2], וכן בלונדון ובאמשטרדם[3].

הטעם למנהג זה הוא[4] כדי לכבד את 'עשרת הדיברות' שאותם זכו ישראל לשמוע מפי הגבורה, והם ראשית הדת ועיקרו[5], וכל התורה כלולה בהם, וזכר למעמד מתן תורה שהיה בעמידה וכמו שכתוב 'ויתיצבו בתחתית ההר[6]', וכן הוא אומר 'וינועו ויעמדו מרחוק[7]'.

אמנם רבים עוררו על מנהג זה שלכאורה אין הוא עולה בקנה אחד עם דברי הגמרא במסכת ברכות[8] שאין לקבוע את 'עשרת הדיברות' בקריאת שמע משום 'תרעומת המינים' שדבר זה נותן פתח למינים להטעות את עמי הארצות ולשכנע אותם שמכך שאנו מחשיבים יותר את עשרת הדברות הרי שרק הם נאמרו מפי הגבורה ושאר מצוות וחלקי התורה משה רבינו אמר על דעת עצמו, ולכן גם לענייננו אין לעמוד בעת קריאת עשרת הדיברות שלא לתת פתח למינים.

הרמב"ם כתב לשבת

ואכן הרמב"ם כותב בתשובה[9] שנמצאה בגניזה הקהירית במענה לאנשי קהילה שהתווכחו ביניהם האם ראוי לעמוד או לשבת בעת קריאה זו, שיש לשבת בעת קריאה זו וזאת כדי שלא להחשיב שום חלק בתורה על פני חלק אחר, וכל הפסוקים כולם נאמרו מפי הגבורה, ומה שטענו שבארץ בבל נהגו לעמוד אין מכך ראיה, שאם נמצא אנשים בריאים ואנשים חולים, לא נגרום לבריאים להיות חולים כדי להשוותם אל החולים, אלא אדרבה יש להשתדל לרפאות את החולים, ובנידון דידן, אנשי בבל חולים במנהג זה ויש לרפואתם ולהוכיחם שיש להם לשבת בשעת קריאת עשרת הדיברות.

אך רבים וטובים יישבו מנהג זה לעמוד בעת קריאה זו ונקטו שאין לחוש בכגון זה ל'תרעומת המינים', וראה טעמיהם בהערה[10].

אמנם יש להדגיש שרוב האחרונים שעסקו בנידון זה לא היה לנגד עיניהם דברי הרמב"ם בתשובה הנ"ל, ואכן משום כך פסק הרב עובדיה יוסף זצ"ל[11] שיש לשבת בזמן קריאה זו שאילו היו רואים האחרונים את דברי הרמב"ם היו פוסקים כמותו.

וכן דעת הרב אלישיב זצ"ל שיש לשבת בעת קריאה זו[12], ופסק הלכה זה ניתן מאת הרב אלישיב לתלמידו הרב בן ציון קוק שליט"א שעות ספורות לפני שאושפז בבית החולים בחודש שבט תשע"ב, אשפוז שממנו כבר לא שב בין החיים… וכך יצא שפסק הלכה זה הוא מפסקי ההלכה האחרונים אם לא האחרון, בכל 102 שנותיו של הרב אלישיב זצ"ל[13].

אך דעת הרב שלמה זלמן אוירבעך זצ"ל[14] והרב אליעזר יהודה וולדנברג זצ"ל[15] ועוד רבים וטובים שיש לעמוד בעת קריאה זו, וכמדומה שזה המנהג הנפוץ יותר לפחות בקרב בני אשכנז.

גם לדעת הרב משה פיינשטיין זצ"ל[16] ניתן לעמוד בעת קריאה זו, מאחר ואנו רגילים לעמוד גם בעת קריאות אחרות, וכגון קריאת שירת הים בפרשת בשלח ובשביעי של פסח, ובכך מוכח שאין אנו מייקרים יותר את עשרת הדברות מכל התורה כולה.

לעמוד בלי חשש

יש מהפוסקים שנתנו עצות היאך ניתן לעמוד מבלי לחשוש לכך שאנו נותנים פתח לכופרים והרי הם (העצות) להלן:

  • ניתן לעמוד בשבת זו מתחילת קריאת התורה, ובכך לא יהיה ניכר שהרי הוא מייחד ומייקר רק את עשרת הדברות[17].
  • ניתן להעלות לעליה של 'עשרת הדברות' את רב בית הכנסת[18], וממילא הקהל יעמדו גם לכבודו ולא יינתן פתח לכופרים, ועיין בהערה[19].

ולסיכום: יש מהפוסקים הנוקטים שיש לשבת ויש מהפוסקים הנוקטים שיש לעמוד, והן מפוסקי ספרד והן מפוסקי אשכנז יש הנוקטים כך ויש הנוקטים כך[20], ויש מהפוסקים שנתנו עצות איך לעמוד מבלי להיכנס לחשש הנ"ל.

אולם זאת יש לדעת שראוי שבכל בית כנסת ינהיגו לעצמם מנהג אחיד ולא יהיו חלקם עומדים וחלקם יושבים, ומי שמנהגו לעמוד ומגיע לבית כנסת שבו נוהגים לשבת – ישב (או לחילופין יעמוד מתחילת הפרשה[21]) ומי שמנהגו לשבת ומגיע לבית הכנסת שבו נוהגים לעמוד, יעמוד מתחילת הפרשה[22]. ועיין עוד בהערה[23].

==

[1] כמבואר בדברי השואלים בשו"ת הרמב"ם סימן רס"ג (הוצאת בלאו, ובהוצאת פריימן סימן מ"ו)

[2] כך מעיד הרב צבי הירש גראדזענסקי זצ"ל (ש"ב של הגרח"ע) במאמר שראה אור בכתב העת 'ישורון' ב' תשנ"ז רא – רו. ויש לציין שבאשר למה שמעיד על מנהג קובנא, בשו"ת יחוה דעת חלק ו' סימן ח' מביא מספר תולדת העיר קובנא (עמ' רכ"ט) שהגאון רבי ליבלי שפירא שהיה אב"ד קובנא ביטל מנהג זה והורה לשבת.

[3] ספר כתר שם טוב עמוד שט"ו אות פ"א, מובא בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"ז סימן כ"ו.

[4] כן מבואר בשו"ת דבר שמואל (אבוהב) סימן רע"ו, ובחיד"א בספר טוב עין סימן י"א.

[5] פירוש המשניות לרמב"ם למסכת תמיד תחילת פרק חמישי.

[6] שמות י"ט י"ז.

[7] שם כ' ט"ו.

[8] דף י"ב ע"א.

[9] שו"ת הרמב"ם שם.

[10] בשו"ת דבר שמואל (אבוהב) שם מיישב שמאחר שהכוונה מפורסמת וגלויה לכל שברצוננו לכבד את מעמד מתן תורה שהיה הקבלת פני שכינה, ואין כוונתו לייחד את עשרת הדברות משאר פסוקי התורה, אין בזה פתח למינים לטעות, ועוד יש לצרף שיטת המהרש"ל (שו"ת מהרש"ל סימן ס"ד) שכל האיסור הוא לקבוע את עשרת הדברות בקריאת שמע אבל מחוץ לקריאת שמע לית לן בה, וכן הוא מעיד שהוא היה נוהג לומר בכל יום עשרת הדברות כחלק מהתפילה קודם אמירת 'ברוך שאמר' (ומשמע שכל בית הכנסת היה נוהג כן), והגאון החיד"א בספר טוב עין שם, מיישב שאילו היינו קוראים רק את עשרת הדברות אז אה"נ היה צריך לחוש לתרעומת המינים אך מאחר ואנו קוראים את כל התורה ואף בחג השבועות אנו לא קוראים רק את עשרת הדברות אלא אף פסוקים נוספים ואנו רק נעמדים לכבוד עשרת הדברות כל כי האי גוונא אין לחוש משום תרעומת המינים, ובשו"ת ישכיל עבדי חלק ז' או"ח סימן א' יישב עפ"י דברי הבכור שור למסכת ברכות דף י"ב שהרמב"ם הרי"ף והרא"ש השמיטו מחיבוריהם סוגיא זו של תרעומת המינים וע"כ משום שבגמ' בפסחים נ"ו לגבי אמירת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם מוכח שאין בזמננו מינים, ולכן אין לחוש בנד"ד לתרעומת המינים (וע"ע בלבוש סימן תצ"ד שאין לחוש לצדוקים בזמננו) אמנם יש ביד היד הנטויה לדחות ולפקפק על כל אחד מההיתרים הנ"ל, שהנה דברי המהרש"ל והבכור שור אינם עולים עם דעת מרן הב"י והרמ"א שפסקו להדיא באו"ח סימן א' שאין לומר עשרת הדברות בציבור אלא רק ביחיד, ומוכח שנקטו שסוגיא זו של תרעומת המינים הרי היא להלכה גם בזמננו דלא כבכור שור (ועיין במאמר של הרב צבי הירש גראדזענסקי זצ"ל הנ"ל שמחלק בין תרעומת המינים של פסחים נ"ו לתרעומת המינים של ברכות י"ב) ומוכח דלא כמהרש"ל שגם מחוץ לקריאת שמע אין לקבוע אמירת עשרת הדברות, ובאשר לטענת הדבר שמואל שהכוונה מפורסמת לכל, הנה יש לומר שאכן לנו הכוונה מפורסמת אבל עדיין ניתן פתח למינים להטעות את עמי הארצות, ובאשר לטענת החיד"א שאנו קוראים את כל התורה, הנה גם בקריאת שמע אנו קוראים עוד פרשיות ובכל זאת אסרו לומר את עשרת הדברות כ"ש בנד"ד שעומד רק לכבודם של עשרת הדברות, ועיין בשו"ת אג"מ או"ח חלק ד' סימן כ"ב שכתב כנ"ל.

[11] שו"ת יחוה דעת חלק א' סימן כ"ט ושו"ת יחוה דעת חלק ו' סימן ח'.

[12] שיעורי מרן הרב אלישיב זצ"ל למסכת ברכות דף י"ב.

[13] ומספרים כי הרב בן ציון קוק שליט"א הגיע למעונו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל בעת שהרב אלישיב זצ"ל היה מאושפז בבית החולים ושח לו אודות פסק הלכה זה של הרב אלישיב, ושאלו הרב עובדיה אם אמר לו (לרב אלישיב) כי גם הוא (הרב עובדיה) פוסק כך, והשיב לו כי לא עשה זאת אבל בעז"ה כשיבריא וישוב לאיתנו יאמר לו זאת, אך כאמור לזה כבר לא זכה..

[14] הליכות שלמה תפילה פרק י"ב דבר הלכה אות ל'.

[15] שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ז סימן כ"ו. ובתו"ד מפקפק בתוקף תשובת הרמב"ם הנ"ל וכן מפקפק במאמר הנ"ל של הרב צבי הירש גראדזענסקי.

[16] שו"ת אג"ת שם, עיי"ש עוד בדבריו בכל עיקר סוגיא זו.

[17]כן כתב בשו"ת אג"מ שם, ובשו"ת תשובות והנהגות (כרך א' סימן קמ"ד) לרב משה שטרנבוך שליט"א כתב שמספיק לעמוד כמה פסוקים לפני עשרת הדברות אמנם לענ"ד יש לפקפק בכך הן מחמת הסברא והן מחמת ההוכחה, מחמת הסברא – שהרי לא מסתבר שבכך שאנו נעמדים כמה פסוקים קודם עשרת הדברות אנו סותמים בזה את הפתח למיניל להטעות, שהרי ברור לכל שאנו נעמדים לכבודם של עשרת הדברות וממילא הפתח קיים. מחמת ההוכחה – הרי יש שהציעו להעלות את הרב לעליית ששי (בפרשת יתרו) וכך כולם יעמדו לכבוד הרב ולא יהיה ניכר שעומדים לכבודם של עשרת הדברות (עיין בדברי השואלים בשו"ת הרמב"ם שם) והנה אם עומדים לכבודו של הרב פשוט שעומדים מתחילת העלייה, וההיתר הוא משום שעומדים לכבודו של הרב, אך אילולי זאת, אין בכך היתר, אע"פ שעומדים מתחילת העלייה, ומוכח שנקטו שבכך שנעמדים כמה פסוקים קודם לכן אינו פוטר בעיה זו (ובשו"ת יחוה דעת חלק ו' סימן ח' כתב למי שמגיע לבית כנסת שבו נוהגים לעמוד שיעמוד מתחילת הפרשה ולכל הפחות מתחילה העלייה עיי"ש)

[18] עיין במג"א סימן תכ"ח ס"ק ח' שיש להעלות את הרב לעליית עשרת הדברות ושירת הים, אמנם כתב שם שיש להעלותו גם לתוכחות…

[19] עצה זו נלמדת מדברי השואלים בשו"ת הרמב"ם שם. ועצה זו מועילה למקומות ששם נוהגים לעמוד בכל העת שהרב נמצא ליד ספר התורה גם כשעולה לתורה בשאר שבתות השנה, דאל"ה עדיין יש פתח למינים וזה פשוט.

[20] כאמור לעיל דעת הרב אלישיב והרב יוסף זצ"ל לשבת, ודעת החיד"א והגרש"ז אוירבעך זצ"ל לעמוד, הרי שיש הן מפוסקי אשכנז והן מפוסקי ספרד שנקטו לכאן ולכאן.

[21] שהרי בלא"ה יש נוהגים לעמוד בכל קריאת התורה כמבואר ברמ"א או"ח סימן קמ"ו.

[22] שו"ת אג"מ שם ושו"ת יחוה דעת חלק ו' סימן ח'.

[23] א) יש תולים שאלה זו בשאלה אחרת האם יש לקרוא את עשרת הדברות בטעם העליון או בטעם התחתון, שאם קוראים אותם בטעם התחתון (פיסוק הפסוקים לפי הפיסוק הרגיל) אזי אכן אין לעמוד בעת קריאה זו, שהרי היא כקריאה רגילה כמו כל הפרשות האחרות, אבל אם קוראים בטעם העליון (פיסוק הפסוקים לפי עשרת הדברות) אזי יש לעמוד מאחר והוא כמעמד מתן תורה, וממילא בפרשת יתרו שקוראים בטעם התחתון, קריאה זו היא קריאה מדיני קריאת התורה וממילא יש לשבת, אבל בחג השבועות שקוראים בטעם העליון יש לומר שקריאה זו אינה בגדר ת"ת בלבד אלא כזכר למתן תורה ומעמד הר סיני וממילא יש לעמוד (הררי קדם סימן קי"ח וכן בקובץ אור ישראל מאנסי מאמר של הרב גדליה אובלנדר מח"ס פדיון הבן כהלכתו) ב) מנהג חב"ד בחג השבועות לעשות קריאות נוספות של עשרת הדברות וזאת לאור דברי האדמו"ר שכולם יבואו לשמוע קריאת עשרת הדברות גברים נשים וטף, ויש לדון אודות מנהג זה מכל מה שהתבאר לעיל, ולאור דברי הב"י והרמ"א שאין לקרוא עשרת הדברות בצבור ואכמ"ל ג) עוד דנו הפוסקים האם מה שנוהגים לעשות כמין צורת שני לוחות הברית מעל ארון הקודש או על גבי הפרוכת וכדומה, הוא מנהג טוב או שיש לפקפק בו לאור הנ"ל, עיין מ"מ לזה בספר פסקי תשובות סימן א' ד) יש החוששים לעמוד בעת קריאת 'שירת הים' לאור דברי הרמב"ם הנ"ל או שנעמדים קודם לכן, ולכא' הוא חשש בטעות, שכל דברי הרמב"ם נסובים אודות עשרת הדברות שבהם יש לחוש לתרעומת המינים אבל בעמידה בעת שירת הים (שיש שכתבו לעמוד משום שהיא כהלל) כל נידון זה לא שייך ואין בכך פתח למינים, והן אמת שהרמב"ם כתב שאין לייחד שום חלק בתורה, אבל כתב כל זאת רק ביחס לעשרת הדברות, והבו דלא להוסיף, וכן מוכח משו"ת אג"מ שם שבשירת הים אין מניעה כלל לעמוד ואדרבה העמידה בעת שירת הים מצילה על העמידה בעת קריאת עשרת הדברות, וכן כתב בלוח הלכות ומנהגים בשבת קודש פרשת בשלח עיי"ש)

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
עשרת הדיברות
שלום | 18-02-2017 21:34
רוב רובן של מקורות ההלכה שהצגת - אשכנזיים למעט הרב עובדיה למה לא הצגת דעות של פוסקי ארצות אמת - בכל ארצות המערב הפנימי נהגו לעמוד .
2
ראו גם
אלברט | 01-08-2019 22:41
ראה בהרחבה ספר דברי שלום ואמת לרב שלמה טולידנו מה שכתב לחזק ולבסס מנהג צפון אפריקה לעמוד בעשרות הדברות וכמש הרב משאש בספריו כמו כן דעת הרב מאיר מאזוז שליטא שיש להמשיך מנהג זה ולעמוד ואין לבטלו