במסגרת שלב הטיעונים לעונש של החייל הלוחם אלאור אזריה המואשם בהריגת מחבל, אביו, צ'ארלי אזריה, מסר עדות אופי על בנו.

בתחילה סיפר אזריה את קורות המשפחה: "עלינו ארצה בשנת 1975 מצרפת, אבי לחם במלחמת העולם השנייה נגד הנאצים, שחרר את פריז, השתתף בכיבוש נורמנדי וקיבל את עיטור האומץ והעוז על כך שלא השאיר את מפקדו פצוע בשטח. אחי הגדול שירת 30 שנה בקבע, אני 33 שנה כחוקר משטרה ברמלה ובלהב 433 ואח נוסף שלי בשב"ס. חינכתי את ילדיי לכבד כל אדם ללא קשר לצבע עורו או דתו. ברמלה כל שכניי המוסלמים מכבדים אותי ואנו אותם".

באים אליי בטענות

אחר כך עבר האב לדבר על אלאור: "כשמו כן הוא – מקרין אור בכל מקום שבו הוא נמצא. הוא היה ילד שמנמן אבל התעקש לשרת ביחידות קרביות. רץ בגשם כדי לשרת בקרבי, כדי להגן על המדינה. אלאור ידע רק לתת, יש לו חברים מוסלמים ונוצרים. אלאור יצא לקורס חובשים בגלל היותו מצטיין ולמרות שהיה חובש פלוגתי הוא עלה לשמור במקום חבריו על אף שלא היה צריך לעשות זאת. ראיתי שאלאור מאבד את שמחת חייו בשירותו כחובש פלוגתי. הבנתי שיש לו בעיה עם מפקדיו. אלאור אמר לי יומיים לפני התקרית 'נהיה לי קשה יותר אבא, מוסיפים לי עוד ועוד משימות ובאים אליי בטענות'".

נתן את האוכל למחבל

האב צ'רלי אמר עוד בעדותו: "היה מקרה שבו אלאור הושאר 12 שעות ללא אוכל ומים כששמר על מבוקש עצור. הביאו לו בסוף מנה בחמגשית והוא החליט לתת אותה למחבל העצור. אשתי ירדה למשקל 38 ק"ג מאז התקרית. קיבלתי שבץ מוחי ואיבדתי יכולת ללכת ולעמוד במשך שלושה חודשים. המשפחה שלנו קרסה. אחי, סנדקו של אלאור, לקה פעמיים בלבו במהלך הפרשה. אחת מבנותיי עצרה את לימודי הרפואה שלה כדי לסייע מהבית. 10 חודשים אף מפקד לא פנה אליי, זרקו את הילד".

חמאס רוצה לחסל את אלאור

"הגיעו אליי איומים שחמאס רוצה לחסל את אלאור, ולאחר הכרעת הדין קיבלנו איומים שרק הפלסטינים יגזרו את דינו ויהרגו אותו. לפני כמה ימים מצאתי כדור 5.56 בתא הדואר שלי. יש משפחה מאחורי אלאור וכל הדלפה פוגעת ומסכנת אותנו. צה"ל זרק את בני. צה"ל לא מתייחס אלינו". אזריה אף פרץ בבכי ואמר: "העונש שקיבל אלאור מספיק ודי. 10 חודשים שאנו סובלים. כל מה שנתתי למדינה ירד לטמיון. זו התעללות נפשית ופיזית במשפחה. במעצר פתוח אין לו אבא ואין לו אימא".