אבל כבד נפל על המכללה האקדמית 'ספיר', עם קבלת ההודעה על מותו של פרופ' זאב צחור, הנשיא הראשון של המכללה.

פרופ' זאב צחור (זאביק) החל דרכו בספיר כאשר הייתה מכללה קטנה, שלוחה של אוניברסיטת בן גוריון, ובהנהגתו צמחה המכללה להיות המכללה הציבורית הגדולה בישראל, עם מגוון רחב של תכניות אקדמיות, כל זאת על אף האיום הביטחוני תחתיו פעלה המכללה בשנים אלו.

צחור פרסם מחקרים וספרים רבים שעסקו בתולדות הציונות, המאבק להקמת המדינה, הישראליות ומורשת בן-גוריון, מורשת שהיה לו חלק מרכזי בה במסגרת עבודתו ופעילותו כאיש חינוך בנגב.

פרופ' עמרי ידלין, נשיא המכללה: "זאביק היה מנהיג אקדמי משכמו ומעלה המזוהה יותר מכל עם הרוח המיוחדת של מכללת ספיר, אותה אנו מכנים 'רוח ספיר' – רוח המשלבת מצוינות אקדמית עם סולידריות ויזמות חברתית, חיבור לקהילה ופיתוח הנגב. הוא היה והינו דמות אהובה על כל הקהילייה של מכללת ספיר והוא יחסר לנו מאד".

עו"ד גלעד שר, יו"ר הוועד המנהל וחבר הנאמנים: "אנו נפרדים היום מאחד האנשים החשובים ביותר בתולדותיה של מכללת ספיר, והדמות המזוהה ביותר עם המכללה. זאביק היה חלוץ בעשייתו ונחוש מאוד לכל אורך הדרך על פיתוחה של המכללה ותרומתה לפיתוח הנגב. ספיר התברכה באיש והוא יחסר לכולנו".

פרופ' שלמה גרוסמן, יו"ר ור"מ (ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות) ונשיא המכללה האקדמית אשקלון ספד לצחור: "זאב היה נשיא של מכללה מפוארת, בעל מעוף וחזון שפעל רבות לחיזוקה של הפריפריה מבחינה אקדמית. השקיע את מירב מרצו ומאמציו בפיתוח חוגים שונים ורבים במכללה והשקיע מאמצים רבים במועצה להשכלה הגבוהה לקבלת היתרים לפיתוח החוגים השונים, ובמיוחד התאמץ לקבל את הפקולטה למשפטים שבא התפאר ואייש אותה בסגל מרשים".

"זאב היה דמות אהודה מאוד על תלמידיו, סגל המרצים כולו, ובנועם הליכותיו השאיר רושם אדיר על הסובבים אותו. מעל הכל הוא היה חבר טוב, ידיד אמיתי, כך הכרנו אותו וכך נזכור אותו לעד. יהי זכרו ברוך".