נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, קיבל לידיו היום (ב') את השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל 2016" של המועצה לשלום הילד מידי מנכ"לית המועצה הלאומית לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן.
במהלך המפגש הוצגו לנשיא המדינה ורעייתו הגברת נחמה ריבלין, נתוני השנתון. לאחר מכן נשא דברים נשיא המדינה, ומנכ"ל קרן שוסטרמן ישראל דוד גאפל ונציג בני הנוער גל שלום, תלמיד כיתה י' מירושלים התייחסו אף הם לנתוני השנתון. במפגש השתתפו ח"כ יפעת שאשא ביטון יו"ר הועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת, נציגי המועצה לשלום הילד, מכון חרוב מיסודה של קרן שוסטרמן, נציג המשטרה ובני נוער.
הנתונים בדו"ח מעלים תהיות. מצד אחד נכתב בו כי במהלך העשור שחלף שיעור הילדים העניים נע בממוצע סביב ה-34.0%. אך מאידך ל-83.0% מהילדים בישראל יש סמארטפון. מה שמלמד של-17% מהילדים המוגדרים עניים יש מכשיר טלפון חכם.
עוד נתונים בעיקרי הדו"ח: מאז 1970 ועד ל-2015 אוכלוסיית הילדים בישראל גדלה ביותר מפי שניים. ובסוף 2016 שהו בישראל 48,601 ילדים ללא מעמד כלשהו. כ-161,400 ילדים היו ללא אזרחות מלאה.
מדינה צעירה ומתחדשת
בפתח דבריו ציין הנשיא כי הדו"ח הוא כלי חשוב לקבלת החלטות בנוגע לילדי ישראל והודה למועצה על עבודתם היסודית. "שליש מאזרחיה של מדינת ישראל הם ילדים", אמר הנשיא בדבריו והוסיף: "זה מספר בלתי נתפס של מדינה צעירה ומתחדשת שעתידה עוד לפניה. אוכלוסייה זו שמהווה מראה לחברה הישראלית כולה, כוללת יהודים וערבים, דתיים, חרדים וחילונים, עולים וילדי עובדים זרים, בריאים ובעלי מוגבלויות, ילדים עניים, ילדים עשירים, ילדים מצטיינים, וילדים בסיכון. למעלה משני מיליון וחצי נפשות המשקפות את דור ההמשך של מדינת ישראל".
"אני לא רואה בדו"ח הזה דו"ח המתאר רק תמונת מצב נוכחית. אני רואה בדו"ח הזה מעיין נבואה, חזון למועד, בבואה של העתיד," אמר הנשיא והדגיש: "אני מאמין כי ילדינו הם עתידנו. אם לא נשכיל להעניק לילדינו משאבים חומריים ורגשיים, חינוכיים ומשפטיים ולהוות עבורם מגן ומשען – עתידנו יהיה לוט בערפל."
עוד אמר הנשיא בדבריו: "הילדים של ימינו, הם מתוחכמים וקלי תפיסה, לראייה 83 אחוזים מתוכם אוחזים ב'טלפון חכם', יחד עם זאת, הם גם חלשים ופגיעים שכן עשרה אחוזים מתוכם מדווחים כי הם הולכים לישון רעבים ואנחנו יודעים כמה נורא זה שילד הולך לישון רעב, ילד רעב יגדל להיות מבוגר שחי במתח, בפחד ואולי במצוקה. אנחנו המבוגרים אמונים על אישיותם הרכה, הנבנית ומתעצבת במהלך ילדותם. אנחנו אמורים לספק את הכלים והתשתיות לתחילת חייהם. אנחנו מוכרחים לעשות כל שביכולתנו, כדי להבטיח את עתידם, ובכך- גם את עתידנו. הדו"ח הזה שולח אותנו לעבוד, לעשות. אנחנו צריכים לבלום את מגמת העוני, להיאבק בעבריינות, להגביר את ההתנדבות והמעורבות החברתית, ולפתוח עוד ועוד אפיקים להעשרה ולהצטיינות."
בסיום דבריו ברך הנשיא את ד"ר קדמן בסיום דרכו במועצה לשלום הילד לאחר 30 שנות עשייה ואיחל הצלחה לעו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה הנכנסת.
הפערים בין ילדים עדיין משמעותיים ומקוממי
מדברי עו"ד ורד וינדמן מנכ"לית המועצה הלאומית לשלום הילד: "שיעור הילדים העניים עדיין בלתי מתקבל על הדעת, הפערים בין ילדים עדיין משמעותיים ומקוממים, מספרן העצום של פניות ילדים לחדר מיון לא פחת, היקף מספר הילדים בסיכון ונפגעי התעללות לא פחת. יש יותר מדי מצוקות ופחות מדי מענים, בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, אכיפת החוק וההגנה על ילדים.
נתוני השנתון מדגישים, שהורדת מיסים ישירים וקיצוצים בתקציבי המשרדים שמשמשים ילדים לא יביאו מזור לילדים בסיכון, לא לאלה מתחת לקו העוני, לא לילדים נפגעי התעללות, לא לילדים שצריכים טיפול רפואי בבית חולים או סיוע בבית הספר. דווקא הילדים שתלויים בשירותים הציבוריים לא יזכו לקבל אותם במהירות ובהיקף הנדרש, אם בכלל.
השנתון 'ילדים בישראל' הוא לא רק ספר נתונים, הוא ספר ילדים. אבל לא כזה שקוראים לפני השינה, אלא כזה שדווקא מדיר שינה או לפחות צריך להדיר שינה מעיניהם של כל קובעי המדיניות."
מנתוני הדו"ח כפי שהתקבלו מהמועצה לשלום הילד:
בתוך 45 שנה (1970-2015) מספר הילדים בישראל הכפיל את עצמו ויותר מ-1,183,000 ל- 2,768,700.
מאז 1970 ועד ל-2015 אוכלוסיית הילדים בישראל גדלה ביותר מפי שניים.
בסוף 2016 שהו בישראל 48,601 ילדים ללא מעמד כלשהו. כ-161,400 ילדים היו ללא אזרחות מלאה.
למרות מספרם ההולך וגדל של הילדים בישראל, נמשכת מגמת הירידה שאנו עדים לה כבר מאז שנות ה-70, בשיעור שהם מהווים מתוך כלל האוכלוסייה. בשנת 1970 אוכלוסיית הילדים היוותה 39.2% מכלל אוכלוסיית ישראל, ובשנת 2015 – 33.0%. ירידה זו חלה בכל קבוצות הדת, כולל בקרב האוכלוסייה המוסלמית, שבה ירד אחוז זה מ-58.7% (ב-1970) ל- 43.0% (ב- 2015).
לרוב המשפחות בישראל (82.7%) יש עד שלושה ילדים. ל-17.3% מהמשפחות יש ארבעה ילדים ויותר. מספר הילדים במשפחות חד- הוריות גדל מ-132,000 בשנת 1995 ל-240,104 בשנת 2015,שהם 8.7% מכלל הילדים בישראל, לעומת 6.8% בשנת 1995.
חינוך
בשנת תשע"ו למדו 2,259,361 ילדים במערכת החינוך, מהם 75.7% במגזר היהודי, ו-24.3% במגזר הערבי. זאת לעומת שנת הלימודים תש"ם (1979/80) אז למדו 1,200,636 ילדים במערכת החינוך מהם 1,023,410 במגזר היהודי (85.2%) ו-465,016 במגזר הערבי (14.8%).
בשנים תשס"א-תשע"ה חלה עלייה באחוז הזכאים לבגרות מ-45.3% ל-52.7%.
בתשע"ה אחוז התלמידים במגזרים היהודי והערבי שדיווחו על היפגעות מאלימות עמד בסימן עלייה. עם זאת, אחוז התלמידים שדיווחו על אלימות חברתית ומעשי בריונות עמד בסימן ירידה.
עוני
מספרם של הילדים החיים בעוני בשנת 2015, כולל ילדים תושבי מזרח ירושלים, 839,377.
במהלך העשור שחלף שיעור הילדים העניים נע בממוצע סביב ה-34.0%.
בשנת 2015 הייתה תחולת העוני במשפחות שבראשן הורה עצמאי (חד הוריות) 21.8%. קצבאות הביטוח הלאומי הצליחו לצמצם את ממדי העוני במשפחות אלה ב-16.6% (38.4% לפני קבלת הקצבאות). הדבר בולט במשפחות שבראשן הורה עצמאי (חד הוריות) יותר מבכל סוגי המשפחות האחרות.
ילדים נפגעי עבירה וילדים בסיכון
מאז 2006 ועד 2015 גדל מספרם של התיקים (פליליים וט.מ) שנפתחו בגין פגיעה בקטינים. מ- 14,513 ל- 17,677. בכל השנים מספר התיקים בגין עבירות כנגד קטינים מחוץ למשפחה היה גדול ממספר התיקים שנפתחו בגין עבירות שבוצעו בתוך המשפחה.
בשנים 2010-2015 ירד מספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין הזנחה במשפחה (מ-345 ל-245 בהתאמה), ואילו מספרם של התיקים שנפתחו בגין הזנחת קטין מחוץ למשפחה, עלה (מ-211 ל- 239). רוב התיקים שנסגרו לא נדונו. כל התיקים שנדונו הסתיימו בהרשעה.
30.0% מבני הנוער יצרו קשר עם אנשים זרים ברשת (באמצעות הטלפון הנייד או המחשב) ו-15.0% מהילדים דיווחו כי פגשו את הזרים אותם הכירו ברשת בעוד שהוריהם דיווחו על תופעות אלה במידה מועטה בהשוואה לילדיהם.
בתחילת 2016 היו מוכרים לשרותי הרווחה 448,730 ילדים (16.2% מכלל הילדים בישראל). מדובר בעלייה מתמדת מאז שנת 2001 אז היו מוכרים 290,417 ילדים בלבד (עלייה של 54.5% במספרם). סיבות הדיווח השכיחות ביותר היו הזנחה (33.5%), התעללות פיזית (26.1%) והתעללות מינית (11.0%).
עוברי חוק
מספר הקטינים החשודים בעבירות ירד מ-23,527 בשנת 2005 ל-21,211 בשנת 2015. אחוז הקטינים החשודים בעבירות הוא 2.6% בלבד (97.4% מבני הנוער לא חשודים בעבירות). כך בשני המגזרים וכך גם בקרב קטינים עולים.
בריאות
במרוצת שנת 2015 הגיעו לחדרי מיון 594,719 ילדים. חמישית מן הילדים שפנו אושפזו.
תוחלת החיים הולכת ועולה עם השנים בקרב יהודים ולא יהודים כאחד, בשני המינים. עם זאת, נותר בעינו הפער בתוחלת החיים בין שתי קבוצות אוכלוסייה אלה – לטובת היהודים, ובין המינים לטובת הבנות.
רק כרבע מהתלמידים דיווחו כי הם אוכלים פירות וירקות יותר מפעם אחת ביום.
2.0% מתלמידי כיתות א', ו- 3.6% מתלמידי כיתות ז' סובלים מתת משקל. תופעת תת המשקל שכיחה בכל המגזרים בכיתה ז' יותר מאשר בכיתה א'. בעיקר התופעה בולטת בקרב תלמידי המגזרים החרדי והבדווי.
פניות לחדרי מיון עקב תאונות דרכים מונות 8.8% מכלל התאונות של ילדים ועומדות על 17,887 פניות.
פנאי
כ-30.0% מהתלמידים (בכיתות ו', ח' ו-י') צופים בטלויזיה ארבע שעות ביום או יותר בזמנם הפנוי בימי השבוע.
ב-2014 יותר משני שלישים מהתלמידים דיווחו על יצירת קשר עם חבריהם באמצעים דיגיטליים פעם ביום או יותר.
ל-83.0% מהילדים יש סמארטפון. ב-2015 כרבע מהילדים משתמשים בטלפון החכם יותר מחמש שעות ביום.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
