ראש השנה האזרחי אינו נחשב כיום כחג נוצרי אלא יום ראשון של השנה האזרחית החדשה. לפיכך, מפני דרכי שלום או מחשש לאיבה, אין מניעה לברך גויים בשנה טובה או לחגוג אותו כיום הראשון לשנת העסקים הבאה עלינו לטובה, וזאת בתנאי שהאירוע לא יכלול כל סממן של פולחן נוצרי או פריצות.

אין חשש לעבירה

יהודי החוגג יום זה עם הגויים אין לו כל חשש לעבירה על האיסור של "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו, וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו, ובחוקותיהם לא תלכו".

חכמי הדורות קבעו הלכות מיוחדות שיצמצמו למינימום את המפגש בין היהודים והגויים, כדי להימנע מההתבוללות. גם גדרו גדרות ובנו מחיצות בינינו ובינם. אסרו שתיה מיינם ואכילת פתם. מסיבה זו עברו היהודים להתגורר בגטאות כדי להבדל מהם, לבל ילמדו חלילה ממעשיהם הרעים וייטמעו בתוכם, שנאמר (שמות ל"ד י"ב) "השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה עליה, פן יהיה למוקש בקרבך… וזנו אחרי אלוהיהם… וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך וזנו בנותיו אחרי אלוהיהן והזנו את בניך אחרי אלוהיהן". כלומר; מוזהרים אנחנו מקשרים חברתיים מיותרים עם הגויים, שמא נלך שולל אחרי דעותיהם מחשש להתבוללות ופריצות.

דברים שנאמרו לאותם זמנים

מאידך, המאירי (תחילת פ"ב במסכת ע"ז) מדגיש: וכבר התבאר שדברים הללו נאמרו לאותם זמנים, בו היו אותן האומות מעובדי האלילים והיו מזוהמים במעשיהם ומכוערים במידותיהם כמו יושבי מצרים העתיקה ועמי כנען אבל שאר האומות שהם גדורים בדרכי הדתות ונקיים ממעשים מכוערים, ואדרבא מענישים את עוברי העבירות, אין ספק שעל אומות הללו, הסדורים ומתוקנים, אין כל מקום לגדרות ההלכתיות האלה.

רבי צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק ואתחנן ו') כתב שעיקר הגלויות להוציא בחינת החיים וניצוצות הקדושה, שנמצאים גם אצל שאר גויי הארץ, ודברי התורה שלנו מחיה אותם שנאמר (נחמיה ט' ו') ואתה מחיה את כולם. ועיקר החיים הוא דברי תורה שהם שורש החיים. ועיקר הגלויות להוציא מהגויים התורה שבעל פה, כדי שיתווספו עליהם גרים כמאמר רבי אליעזר (פסחים פ"ז ב') או כמאמר רבי יוחנן: כדי שיידבקו בישראל עד שלא יוותר גוי אחד בארץ, שלא ידבק בכנף איש יהודי וכל הקדושה שבו תצא ותחייהו חיים של אמת וצדק. המהרש"א (שם) מבאר שהגלות נועדה לפרסם את האמונה בא-ל אחד בקרב עובדי כוכבים ומזלות

התורה אסרה לחקות את מעשי הגויים המקולקלים. שלא ילכו בחוקיהם הנשחתים (מלבי"ם). לכך התכוון הנביא יחזקאל שאמר "כמשפטי הגויים אשר סביבותיכם עשיתם" (י"א י"ב) מעשים רעים ומושחתים והאסורים עליכם. מאידך חייבה התורה לחקות מעשיהם המתוקנים של הגויים (סנהדרין ל"ט ב'). גם טובים וחכמים ומשכילים. אותם הייתם אמורים ללמוד מההנהגות שבחכמת האומות. הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ח הי"א) כתב: ואינו מחסידי האומות אלא מחכמיהם. כל האומר דבר חכמה אפילו בן הוא לאומה מן האומות – נקרא חכם.

מדרש ספרא מקשה: יכול לא יבנו בנינים כמותם ולא יטעו נטיעות כמותם?! ומתרץ: בכל הנוגע לפולחנם ונימוסי דתיהם (עבודה זרה) ופריצות, אל לנו ללמוד מהם אבל בכל מה שנוגע לחכמתם, חובה עלינו לאמצם. אפילו משה רבינו למד מחכמת החיים של חותנו יתרו ויצר מערכת משפט הוגנת וצודקת. כן הוא שימוש בתאריך הלועזי נהוג בעולם המשפר את ניהול חיי היומיום שלנו.

חכמה בגויים – תאמין

ראש השנה האזרחי הוא הלילה בו מתחלפת השנה על פי הלוח הגרגוריאני. הלוח הזה המכונה גם הנוצרי, אחרי שהעולם כולו אימץ אותו ומשתמש בו, ועל פיו מנהלים הממשלות בעולם כולו את מדינותיהן וכלכלתן, עד כדי כך שאי אפשר לנו בלעדיו, מותר לנו להשתמש בו. אפילו לחגוג אותו כחג אזרחי.

נכון שסוף השנה האזרחית ה- 31 בדצמבר בלילה, מוקדש ע"י הנוצרים לאפיפיור סילבסטר הראשון אבל כיום, מבחינתנו, אין לציון יום זה, כל קשר לנצרות או לפולחן מפולחנם. נכון, שקימת דעה שאותו אפיפיור עשה ליהודים צרות אבל יש המדגישים שהאינקוויזיציה קמה וטבחה בנו אלף שנה ויותר אחרי האפיפיור הזה. גם נכון, שבחוץ לארץ הנוצרים היו משתכרים ונטפלים ליהודים ומציקים להם, כאן בארץ לכל היותר מקיימים מסיבת חברים.

יש"ו לא נולד בראשון לינואר

רבנים והיסטוריונים כבר הכריעו לאמר; יש"ו הנוצרי לא נולד בראשון לינואר. כידוע, הוא חי בזמנו של רבי יהושוע בן פרחיה (סוטה מ"ז, סנהדרין ק"ז) שדחאו בשתי ידים. תלמידיו; יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח. תלמידיהם; שמעיה ואבטליון. תלמידיהם הלל ושמאי (אבות א', חגיגה ט"ז) וכידוע הלל שימש כנשיא מאה שנה קודם לחורבן הבית (שבת ט"ו). גם ידוע שיש להחסיר ממניין הנוצרים "חיים" (68) שנים קודם לסה"נ, כדי לחשב את שנת החורבן ללוח הלועזי – ג' אלפים תתכ"ח ללוח העברי (ע"ז ט'). אוצר ישראל (ערך שנה, ערך כרונולוגיה) כתב "ומספר השנים הנהוג אצל עמי אירופא ואמריקא אינו באמת למספר ישו הנוצרי אלא למספר הרומיים".

בעובדה, אפילו על ספרי תנ"ך ופוסקים מדפיסים לא אחת גם תאריך עברי ולצידו תאריך לועזי, ולא חששו מהתבוללות או מהעבירה החמורה של ובחוקותיהם לא תלכו. לדוגמא; הש"ך כתב איגרת לפילוסוף עם ציון התאריך ג' פברואר 1660 (יביע אומר ח"ג יו"ד ט').

=======

הרב אפרים זלמנוביץ' הוא רבה של מזכרת בתיה