אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הלילה לא לומדים תורה. הלכות ליל 'הניטל'/ שו"ת

חג המולד, הוא גם 'ליל הניטל', האם הרב יוכל לבאר מה עניינו של לילה זו ומה פירוש המילה 'ניטל'? ומה למעשה, ללמוד או להתבטל? הרב שבתי יגל משיב

הלילה לא לומדים תורה. הלכות ליל 'הניטל'/ שו"ת
  (צילום: שאטרסטוק)

שאלה

שואלים בחורים מאחת ישיבות ההסדר: מתקרבים אנו אל יום אידם הנקרא 'חג המולד', ובכל שנה מתעורר הוויכוח האם יש ללמוד תורה בלילה זה או לא, ואף נותנים ללילה זה שם 'ליל ניטל', ותמוה מאוד איך שתמיד מחנכים אותנו שלא להתבטל מלימוד תורה והבטלה מביאה לידי שעמום וכולי, ובלילה זה יש מהרבנים המצווים אותנו להתבטל ולא ללמוד…

האם הרב יוכל לבאר מה עניינו של לילה זו ומה פירוש המילה 'ניטל'? ומה למעשה, ללמוד או להתבטל?

תשובה

'חג המולד' נקרא בלשוננו[1] 'ניטל' או 'ניתל' ויש למילה זו כמה פירושים, או מלשון המילה 'תלוי' שלא רצו להזכיר את שמו של אותו האיש בפירוש ולכן אמרו 'התלוי' ומכך נגזרה גם המילה 'ניתל' (עם ת') או מלשון נטילה, שבלילה זה יש אומרים שאותו האיש ניטל מהעולם ולפי זה צריך לכתוב ניטל עם ט') או שהוא מלשון נאטא"ל שבלשון לאטינית הוא כינוי ל'יום הולדת' – יום הולדתו של אותו האיש[2].

לכאורה אין לנו כל משמעות ליום זה, חוץ ממה שיש לזהר שלא להיכשל בהלכות המיוחדות ליום אידם, כגון לא לתת לגוים מתנות ביום אידם, וכמבואר כל זה בהלכות עבודה זרה בשולחן ערוך[3].

אמנם בארצות אשכנז הנהיגו כבר שנים רבות מנהג שלא ללמוד תורה בלילה הזה (ליל חג המולד) החל משקיעת החמה ועד חצות הלילה[4], ומספר טעמים נאמרו בדבר, או משום שיש לנו להתאבל בלילה זה על מה שכתוצאה מלילה זה נגרם רעות רבות ליהודים זה אלפי שנים[5], או משום שלא יתעורר קטרוג על ישראל שהללו בשעת חצות לילה משכימים לבתי תפלותם והללו שוכבים על מטותיהם, ולכן הנהיגו שלא ללמוד בלילה זה עד חצות כדי שמחצות יתגבר עסק לימוד התורה[6], או משום שעל ידי התבטלות מלימוד התורה נתעורר לחשבון נפש שאילו היינו לומדים תורה כפי שצריך לא הייתה התגברות לכוח הטומאה בלילה זה, וביטולה זוהי קיומה שמתוך כך נחלץ חושים להרבות חילים לתורה[7].

או משום שיש לכוחות הטומאה כוח מיוחד בלילה זה לרכוש לעצמה כל התועלת הנגרמת מלימוד התורה בלילה זה[8], או משום שבלילה זה הנהיגו לסגור בתי מדרשות ובתי כנסיות ולהסתגר בבתים כדי שלא נסתובב ברחובות ולא נלמד ממעשיהם ומחוקותיהם, ועוד שעלולים הם מתוך שכרותם להזיק לנו, ועוד שאין אנו רוצים להראות להם שבעוד שהם חוגגים אנו לא מחשיבים יום זה ומתעסקים כרגיל ומתוך יבואו להזיק לנו[9].

כך או כך מנהג זה הוא שריר וקיים ובחצרות חסידים נוהגים כך באדיקות, ומוזכר הוא בספרים חשובים ומקורו טהור.

אמנם, בני עדות המזרח לא שמעו ממנהג זה, וכן יוצאי ארצות 'ליטא' לא נתקבל אצלם מנהג זה, ובלילה זה לומדים כרגיל כבכל לילות השנה[10] ולא איברי לילא אלא לגירסא[11] (לא נברא הלילה אלא ללימוד תורה).

שני לילות ניטל

עוד יש לדעת כי למעשה יש שני לילות של ניטל, ודבר זה קשור לכך שאומות העולם – הסופרים את הימים והחדשים והשנים לפי תקופת החמה – נוצרו להם שני לוחות, לוח אחד הוא הלוח היוליאני ולוח שני הוא הלוח הגרגוריאני, ודבר זה קשור לחישובים מסובכים אודות תקופת החמה ועוד[12], וכך נוצר מצב שלפי לוח אחד חג המולד הוא ב25 לדצמבר (וכך מקובל וידוע שהנוצרים חוגגים ביום זה את יום אידם) וממילא ליל ניטל הוא הלילה שבין 24 בחודש ל25 בחודש (השנה שנת תשע"ז זה יוצא במוצאי שבת קודש פרשת וישב אור לכ"ה כסלו נר ראשון של חנוכה) ולפי לוח אחר חג המולד יוצא ב7 לינואר (ואכן יש כנסיות [שלא לשם שמים…] אשר חוגגות ומציינות את חג המולד בתאריך זה) וממילא ליל ניטל הוא הלילה שבין 6 לינואר ל7 בינואר (השנה שנת תשע"ז זה יוצא בליל שבת קודש פרשת 'ויגש' אור לט' טבת)

ובקרב החסידים יש הנוהגים ליל ניטל המוקדם (הנקרא גם הקצר) ויש הנוהגים ליל ניטל המאוחר (הנקרא גם הארוך) ויש הנוהגים את שני הלילות.

עוד יש לציין כי יש אשר גם נמנעו מתשמיש המיטה בלילה זה[13], אולם כאמור זהו רק עד חצות הלילה.

עוד יש לציין כי יש האומרים[14] שבארץ ישראל אין לחוש למנהג זה גם לאלו הבאים מבתים חסידיים, מאחר ובארץ ישראל אין שליטה לחיצוניים וזאת על פי דברי ה'חסד לאברהם[15]' – סבו של החיד"א, שיש מסך מבדיל בגבולות הארץ למנוע שליטה של החיצונים בחבל הארץ הק'.

ללכת לישון מוקדם

ייתכן ויש לתלות כל חילוקי מנהגים אלו בטעמים השונים שהזכרנו לעיל, שאם הוא מטעם אבלות מובן למה נמנעו גם מתשמיש המיטה, ואם הוא מטעם 'למנוע קטרוג' או משום חשש היזק מהגויים המסתובבים בחוצות, יש לקבוע את המנהג לפי התאריך שבו הגויים המקומיים באותו מקום מציינים את 'חג המולד', אך אם הוא מטעם של נתינת כוח לכוחות הטומאה יש ללכת אחר הלוח המדויק יותר, אך מאידך לפי טעם זה בארץ ישראל אין זה שייך לפי המבואר לעיל, אך אם הוא מטעם שלא לעורר קטרוג וחשש סכנה הדבר תלוי לפי המציאות הנכונה לאותו זמן בארץ הקודש.

עוד נראה לתלות על פי הטעמים השונים הנ"ל את השאלה מה כן יש לעשות בלילה זה, שהנה לפי הטעם שלא לעורר קטרוג יש ללכת לישון מוקדם כדי לקום לעסוק בתורה בחצות הלילה[16], ואילו לפי הטעם שלא לתת לכוחות הטומאה חיזוק, יש לעסוק בדברי חולין אך מאידך לא להתבטל כי הבטלה מביאה לידי חטא ומשום כך נהגו בקרב כמה חוגים לשחק את משחק השחמט בלילה זה[17].

ולסיכום:

יש שנהגו שלא ללמוד תורה בליל ניטל וטעמם ונימוקם עימם, ובעיקר נוהגים כן בחצרות חסידים, אולם יוצאי ליטא וכן בני עדות המזרח לא נהגו כך ולומדים תורה כרגיל, וכל הלבבות דורש ה'.

התודה והברכה לרב צבי רייזמן שליט"א – לוס אנג'לס, ארה"ב, שמתוך מאמרו (לימוד תורה בליל ניטל) המקיף והממצה שאבתי את המקורות ואת המידע לכתיבת תשובה זו.

לתגובות: [email protected]

 

[1] עיין שו"ת תרומת הדשן סימן קצ"ה (ושם כתוב 'ניתל' עם ת') ורמ"א ביו"ד סימן קמ"ח סעיף י"ב (ושם כתוב 'ניטל' עם ט')

[2] עיין ב'לוח דבר בעתו' לרב מרדכי גנוט שליט"א – כ"ה כסלו.

[3] יורה דעה סימן קמ"ח.

[4] ובליל ניטל המאוחר (עיין לקמן) יש שנהגו כבר מחצות היום עד חצות הלילה.

[5] החת"ס (קובץ תשובות סימן ל"א) מזכיר מנהג זה ברמז מאת מורו ורבו, והדבר מפורש יותר במכתבי החת"ס, והוא טעם מאת מורו הרב נתן אדלר זצ"ל (ודלא כמו שכתב הרב יוסף ליברמן שליט"א במאמר בכתב העת 'מוריה' שנה ארבע עשרה תשרי תשמ"ו שהכוונה לבעל ההפלאה)

[6] כן כתב החת"ס בתשובה הנ"ל ואת טעם מורו ורבו דחה דא"כ מדוע לא התירו ללמוד בדברים הרעים, ועוד היכן מצינו שהנהיגו מנהג לציין אירוע מסוים שקרה בתאריך זה וחילקו בו בין עד חצות הלילה לבין אחר החצות הלילה כמבואר בפסחים ב' ע"ב (משא"כ לטעם החת"ס אתי שפיר שיש לזה סברא כמבואר בתוס' שם) על אף שיש ראיה לטעם מורו ורבו מכך שנהגו גם למנוע תה"מ בלילה זה.

[7] עפ"י שות דברי יציב אורח חיים סימן ר"מ.

[8] מובא בשם האדמור הרש"ב מליובאביטש זצ"ל (לוח דבר בעתו כ"ה כסלו)

[9] הרב יוסף ליברמן במאמר הנ"ל וכן הוא בספר טעמי המנהגים.

[10] עיין שו"ת יביע אומר חלק ז' יורה דעה סימן כ'.

[11] עירובין ס"ה.

[12] עיין בכל זה בלוח דבר בעתו לרב מרדכי גנוט שליט"א כ"ה כסלו

[13] כמבואר בשו"ת חת"ס הנ"ל.

[14] ספר בירורי חיים ח"ב סימן ד' בשם רבי מרדכי מסלונים ורבי שמואל העליר אב"ד צפת.

[15] מעין ג' נהר ג'.

[16] כמבואר להדיא בתשובת החת"ס שם ושם כתב שיש לגעור באלו הקובעים מושב לצים בלילה זה.

[17] ועיין עוד מנהגים שונים בלוח דבר בעתו שם.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
אתם דתיים ?!...
יעקב גולד | 22-12-2020 11:17
אתם דתיים ?! חופשי נשים גויות פריצות אין לכם בעיה עם זה ?! הרבנים שלכם מאשרים ?! או שלא איכפת להם או שלא איכפת לכם מהם .. דתיים אמרנו ? ...