אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

תרבות של מחלוקת • הרב קוק לא היה מקטלג/ תגובה

מישהו הרחיק לכת והסיק מהתבטאות שלי ביחס לרבנות הראשית, שעמדתי ושיטתי היא לא אחרת מאשר ההמשך של ה"נצרות". מיכה גודמן מגיב ומצביע על קריסתה של ההקשבה היוצרת תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת: הרב קוק לא היה מקטלג
  קריסתה של ההקשבה. מיכה גודמן (צילום: עדי סגל)

תרבות של מחלוקת

תגובה למאמר שפורסם בשבוע שעבר

התלמוד איננו ספר רגיל. מצד אחד, הוא מקור הסמכות של ההלכה היהודית. כל ההלכות שיהודים קיימו ומקיימים במרוצת הדורות צמחו מתוך ונשענו על הטקסט התלמודי. מצד שני, המעיין לראשונה בתלמוד יופתע לגלות שהתלמוד לא מפרט מהן ההלכות שצריך לקיים אלא רק את הוויכוח אודותיהן.

התלמוד מתייחד בכך שבניגוד לספרי חוקים אחרים, הוא לא הביא לקנוניזציה של ההלכה אלא לקנוניזציה של המחלוקת. העמדות ההלכתיות שנדחו אינן חלק מהעולם המעשי של היהודים אבל הם חלק מהעולם האינטלקטואלי שלהם. המשמעות היא, שעל אף שאסור לנהוג על פי העמדות הללו, צריך להקשיב להן וללמוד אותן. העמדות שנדחו נותרו חלק מהתורה על אף שהן לא חלק מההלכה.

השיח התלמודי הקדום הוא היפוכו של השיח הפוליטי הנוכחי. בשיח הפוליטי הרווח, לאחר שבחר לו האדם עמדה אחת מתוך שוק הרעיונות והוא מתייצב מאחוריה, הוא מפסיק להקשיב לעמדות שדחה. פעמים רבות הוא אף הולם בהן ומזלזל בהן ובכל מי שמחזיק בהן.

תמונת המצב העגומה הזו לא מאפיינת רק את השיח הפוליטי הישראלי. בשנים האחרונות איבדו רבים ממשתתפי השיח הפוליטי המערבי את יכולת ההקשבה שלהם. מערכת הבחירות האחרונה שהתקיימה בארצות הברית הדגימה את קריסתה של השיחה ושל ההקשבה. באופן אירוני חושבים ליברלים על שמרנים בדיוק את מה שחושבים שמרנים על ליברלים. אלו רואים באלו אנשים מסוכנים המחזיקים בעמדות שאינן מוסריות, המאיימות על ערכי הליבה של החברה כולה.

גם אני קוטלגתי

הרשתות החברתיות מחריפות את הבעיה הזאת. אמירות מורכבות אינן אמירות ויראליות. דרכה של הרשת להגביר את התהודה של עמדות נחרצות ושוללות, ובכך לתגמל את סוג הכתיבה המשחיר את היריב והמשתק את הסקרנות כלפיו. באקלים הנוכחי, העמדה שאדם לא בחר בה, יוצאת ממרחב ההתעניינות שלו.

אחת מהטכניקות להפיכת עמדה שלא חיים על פיה לעמדה שגם לא מתעניינים בה, היא קיטלוג שלה. כך זה פועל: כשנתקלים ברעיון שונה, לא מנסים להבין אותו אלא לשייך אותו, וככל שמשייכים אותו לתופעה קיצונית יותר, כך הרצון להתעניין בו הולך ונשחק. כך משתקת ההשתייכות את הסקרנות. יש למשל מי שממהר לשייך כל גילוי של פטריוטיות בריאה לקטגוריה של "פאשיזם", יש מי שמתעקש לראות בדתיות עמוקה "פונדמנטליזם", לא מעט אנשים מזנקים על כל גילוי של פתיחות דתית ומכנים אותה "רפורמיות", בחלקים מסוימים של ארצות הברית נוטים לזהות כל גילוי של רגישות חברתית כ"קומוניזם".

בטור שפורסם כאן בימים האחרונים קוטלגתי גם אני. מישהו הרחיק לכת והסיק מהתבטאות שלי ביחס לרבנות הראשית, שעמדתי ושיטתי היא לא אחרת מאשר ההמשך של ה"נצרות".

להגיע לידי הקשבה

הצורך לשייך הוא אנושי. הוא נובע מפחדים זהותיים עמוקים. באמצעות קטלוג מהיר, עמדה שעשויה להיות מעניינת ואולי אף מטלטלת, מסולקת מטווח ההתעניינות של האדם. הפעולה הזאת גורמת למרחב הסקרנות להתכווץ לתוך גבולות מרחב ההסכמה. התוצאה עצובה: צומחים אנשים שמסתקרנים בעיקר ברעיונות שהם ממילא מסכימים איתם. זאת תרבות שכולם נפגעים ממנה; היא פוגעת באדם המקוטלג והיא מכווצת את עולמו של האדם המקטלג.

האם אפשר לשקם את תרבות המחלוקת של התלמוד? האתגר הגדול ביותר שניצב בפני מי שמנהל מחלוקת, אינו כיצד להגיע לידי הסכמה אלא כיצד להגיע לידי הקשבה. כשהראי"ה קוק מצא את עצמו במרכזו של פולמוס סוער בעניין הלכתי מסוים – פולמוס שבעטיו זכה לגידופים והשמצות בעולם החרדי – חלק במכתב לאחיו שמואל את רעיונותיו ואת תחושותיו ביחס למחלוקת: "כי בכל מלחמה ממלחמת הדעות, אחרי שהתסיסה עוברת, מוצאים המבקרים בכל הצדדים גם אורות וגם צללים". במרוצת הזמן, וכאשר מתבוננים מרחוק בכל קרב רעיוני, מגלים שמבחינה מסוימת כל אחד מהצדדים טעה אך גם שמבחינות אחרות כל אחד מהצדדים צדק. בהמשך כותב הרב קוק כמה דברים, שעל אף שהופנו באופן אישי לאחיו, ראוי שישמעו בישראל במאה העשרים ואחת: "ואם שאנחנו מתאמצים ללחום בעד אותם הדברים הקרובים לרוחנו, צריכים אנו שלא להיות מכורים ביד רגשותינו ולדעת תמיד שגם לרגשות ההפוכות משלנו יש מקום רחב בעולם".

==

ספר של ד"ר מיכה גודמן, על השורשים ההגותיים של המחלוקת הפוליטית הישראלית, יראה אור בחודש מרץ הקרוב.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
9 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
אחלה רעיון
מכירות | 10-12-2016 19:49
לקידום הספר החדש! יגאל כנען גר כנראה ליד אדון גודמן. הם נפגשים יום אחד לפנות ערב, וגודמן זורק ליגאל, תכתוב עלי משהו יגאל...
2
ועכשיו, אחרי האמירות היפות והפלורליסטיות,
ליבנה | 10-12-2016 19:53
אתה מוכן להתייחס לטענות עצמן?
3
מתעסק בזה שחולקים עלך ולא בנושא של עצם מה שחלקו עלך,
מתנאל | 10-12-2016 21:12
לא ענית לכלום
4
תגובה המשקפת בורות בכל התחומים בהם הוא נגע
אריה | 10-12-2016 21:18
1. התלמוד הוא המקור לכל עולם ההלכה, כללי ההכרעה למעשה במחלוקות תנאים ואמוראים מפורשים לאורך מסכתות התלמוד, ולמעשה כמעט כל סוגיה מסתיימת בהכרעה הלכתית. 2. הרב קוק אמנם חיפש לרומם את כל השיטות הרוחניות הקיימות ע"י חשיפת נקודת אמת מסוימת שמניעה אותן, אבל הוא לא נמנע מלהתבטא נגדן לעתים בחריפות שעולה על סגנונו של הרב אפרתי, והציטוטים ידועים ומפורסמים. 3. תוכן המאמר מוכיח שהכותב איננו מצוי בספסלי בית המדרש, וסיומת התגובה מעידה שכוונת הכותב הייתה קדום מכירות לספרו החדש.
5
תגובה לעניין של גודמן! לא צריך לפחד לשמוע
חנן | 11-12-2016 10:09
מיכה לא חולק על אף הלכה, אין שום סיבה לקטלג אותו הוא הדבר הכי טוב שקורא לנו. בזכותו גם חילונים מכירים ומתחברים ליהדות ולהלכה. טוב לדבר ולהתפלפל על התורה ואין שום צורך לפחד מזה.
6
כרגיל מר גודמן עונה באלגנטיות ודברים מדוייקים
יהושע | 11-12-2016 10:13
ישר כוח! תודה שאתה מקרב לבבות ליהדות (הדתית ההלכתית וכל מי שכותב אחרת לא מכיר אותך באמת).
7
פרט קטן הוא שכח
משה | 11-12-2016 11:27
פרט קטן וחשוב מאוד נשכח בתגובתו של ד"ר מיכה גודמן: היהדות מעולם לא נתנה היתר לכל אחד לומר כל מה שהוא רוצה. להזכירך: אם תאמר שח"ו לריבונו של עולם יש גוף- אתה תצא מחוץ לקונצנזוס. אם תסתור משהו מן העיקרים המקובלים בתורה, כגון תורה מן השמיים (כפי שמשמע מספרך על 'המורה'), אז יצאת החוצה... בתוך הגבולות, כל אחד יכול לומר מה שרוצה, בתנאי שהוא באמת בתוך הגבולות. רק בעולם הפוסט-מודרני ניתן לומר הכל על הכל. בתרבות המערבית שממנה אתה שואב את תפיסותיך, אכן אין חשיבות למשמעות האמת וכל אחד יכול לתפוס אותה כפי שהוא רוצה. לפעמים מרוב לימודים ותארי ד"ר למיניהם, שוכחים דברים פשוטים.
8
לא שאני תמיד מסכים עם גודמן אבל ליד יגאל כנען? לא תחרות
ארז | 11-12-2016 14:10
גודמן הרחיק לכת בלא מעט עניינים ולוקה בסימפטומים שאופייניים לסוג המנהיגות הרוחנית שלו אבל כנען? לא מכיר אותו אישית אבל אני מתרשם שאחת לכמה זמן הוא מפציע עם השמצה כלפי דתי אחר שטורד את מנוחתו, יורה לכל הכיוונים וחוזר חלילה.
9
זה לא חכמה לגייס את הרב קוק אחרי שהוא נפטר
יוסף בנימין | 11-12-2016 17:06
וכבר הרב צבי יהודה אמר : זה שאבא היה נחמד לכולם זה כיף לזכור אבל אחרי שאיתמר בן אב"י אמר משהו ואח"כ בחוצות ירושלים התפרסמו מודעות: בן אב"י בלום פיך חתום: אברהם יצחק הכהן קוק- את זה משום מה לא נוח לאנשים לזכור