אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום
מבזק

גועל: תגובות השנאה של השמאל לפרשת בוכריס

בוכריס שילם מחיר על חטאיו, והוא ימשיך לשלם. אך ברגע שייתום הפרק המשפטי, כדאי שנרפה. זהו. עכשיו זה כבר בינו ובין בני ביתו, בינו ובין אלוהיו. ההתעסקות היתרה במעשיו נובעת, בין היתר, מאיזו תאווה זדונית להדיח אבן אחר הנופל. להתנקות ע"י דחיפת השעיר לעזאזל במורד הצוק. די. אין לזה מקום

גועל: תגובות השנאה של השמאל לפרשת בוכריס
  בוכריס יוצא מבית הדין הצבאי (פלאש90)

חיילים ומפקדים מוכשרים העמיד עם ישראל, ואחד מהם הוא תא"ל (במיל') אופק בוכריס. האיש לחם בגזרות שונות ובקרבות רבים – וניצח. הוא יודע להוביל ויש לו רוח לחימה, ונראה שהוא אפילו מוכשר בזה. אך על אף שהוא לוחם דגול, שלחם רבות, במלחמה הגדולה באמת – מלחמת היצר – הוא הפסיד, לפי הודאתו.

וכפי שמספר בעל תורת חובות הלבבות, רבינו בחיי אבן פקודה, מעשה בחסיד אחד שראה אנשים הולכים ותופים בידם ושמחים על שניצחו במלחמה נגד המדינה הסמוכה. פנה אליהם החסיד ואמר להם: 'למה אתם כל כך שמחים? את המלחמה הקטנה ניצחתם, המלחמה הגדולה עדיין לפניכם!'. אמרו לו האנשים: 'אבל הייתה זו מלחמה גדולה מאוד, ומדוע תאמר שמלחמה קטנה היא?', השיב להם החסיד: 'כי כל מלחמה בעולם הזה נחשבת לקטנה לעומת המלחמה נגד היצר הרע, שהיא ורק היא נחשבת למלחמה גדולה' (תורות חובות הלבבות ב, ה. מקור הדברים בקוראן, ככל הנראה).

הפסיד במלחמה הגדולה

כך שעל אף שלא היה שם אונס, כדבריה הברורים של המתלוננת, ועל אף שהבעילות שבעל היו בהסכמה, כפי שעולה מהסדר הטיעון, אין הדבר משנה לנו כלל. היהדות, שעל בניה נמנה אותו קצין נשוי, לא רואה בבגידה בבת הזוג אופציה מותרת. הכלל הגדול "ואהבת לרעך כמוך" חל גם על הרעיה, וכולל גם את האיסור להרע לה ולצער אותה, גם אם "לא תנאף" לא אוסר על גבר לקיים יחסים עם אישה לא נשואה. וכך, גם אם הכל היה נעשה לפי החוק, אין במעשי זנות פאר והדר. להפך, יש בהם בושה וכלימה. הודאת פיו ענתה בו: יצרך הכריעך במלחמה הגדולה.

בוכריס שילם מחיר על חטאיו, והוא ימשיך לשלם. אך ברגע שייתום הפרק המשפטי, כדאי שנרפה. זהו. עכשיו זה כבר בינו ובין בני ביתו, בינו ובין אלוהיו. ההתעסקות היתרה במעשיו נובעת, בין היתר, מאיזו תאווה זדונית להדיח אבן אחר הנופל. להתנקות ע"י דחיפת השעיר לעזאזל במורד הצוק. די. אין לזה מקום.

השנאה המפעפעת של השמאל

ועל כל אלה מסתפחת גם שנאה מבעבעת כלפי "שחור השער" שמטמא את "בנותינו", או: כלפי המתנחל סרוג הכיפה שהגיע לעמדות מפתח. שימו לבכם, למשל, לדברים שכתבה בעיתון "הארץ" איריס לעאל: "התבוננו בפניו של האיש הזה [בוכריס]. בניגוד הצורם בין תוויהם הגסים, הנוטים מטה כמו קוקר ספנייל עגום, לבין הברוטליות של מעשיו. בחנו את הבעת התמיד הבוכייה שהן עוטות, את התחנונים לאמון הציבור ואת החפות המזדעקת מהן, ועמתו אותה עם הדבר הכיבי, הרקבובי, המצוי מתחת למסיכה".

היש סיבה אחרת לכתוב דבר כזה מלבד שנאה עמוקה? ואם יש ספק מניין נובעת השנאה, תבואנה פסקאות ההמשך ותגלינה את האמת במלוא כיעורה: "בוכריס, בוגר המכינה הקדם צבאית של ישיבת עטרת ירושלים — לצד מוטי אלון; יונתן ברנסקי, ממציא הזיית קרקל ואמצעי המניעה, והח"כ מהבית היהודי החשוד בהטרדות מיניות — הוא מטובי בניה של הציונות הדתית. אותה תנועה משיחית שלה סגדו ואותה העריצו גם אנשי שמאל מובהקים. ההכלאה של צבר ישראלי לוחם עם תלמיד חכם, של כובש אדמות פלסטיניות פרטיות עִם בקי בגמרא מחרמנת אותם: חגור וציצית, אבק ותפילין, צניעות וזימה".

מפעל ההתנחלויות קשור לאונס נשים

ואל תאמרו, כתבת מרשעת. זהו. גם אנשים חשובים וחושבים, פרופסורים מעוטרים ומכובדים, שיתפו את דבריה ללא מורא, כאילו אין פסול בדברי גועל כאלו. ומה תאמרו על התגובה הבאה: "את פניהם של מי אתם רואים? פנים של פשיטת רגל מוסרית שהחלה בתחושת בוא המשיח ב-1967 ומסתיימת בחורבן"?

ומה עם זאת, המנסה לקשור את מפעל ההתנחלות עם אונס נשים: "נכון שיש לצערנו הרב פושעים אלימים הכופים את עצמם על זולתם במקומות שונים, אבל האם לא נראה לך שחוסר היכולת להתייחס לבני אדם אחרים כאל בני אדם ולכבד את אנושיותם, את ריבונותם, את חירותם ואת כבודם, היא המכנה המשותף? הלא אין זה מפתיע לגמרי שפעמים רבות מדי היד אשר גוזלת אדמות היא גם היד שמחללת את גופן של נשים…"?

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
9 תגובות - 8 דיונים מיין לפי
1
איזהו גבור? הכובש את יצרו (ולא הלוחם באויב)
מקור הרעיון בתנך ובמשנה ומשם לקח הקוראן | 04-12-2016 16:09
ובפס' במשלי - "טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר".
מידת הכעס
אליהו | 05-12-2016 10:22
צר לי אך לא הבנת את הפסוק. טוב ארך אפים - מי שמגלה אורך רוח וסבלנות ומושל ברוחו. בפשטות מדובר על כך שמי ששולט על כעסו טוב יותר ממי שכובש עיר. כובש את יצרו זו מידה נוספת על השליטה בכעס. עליה לא דיבר הפסוק. ולכן לא נורא אם מקורו של משל שהביא בעל חובת הלבבות, שחי בסביבה מוסלמית, מקורו בקוראן.
2
הוא לא עשה את זה! אם הוא אכן היה עושה זאת...
יניב | 04-12-2016 16:31
היו מכניסים אותו לכלא. סך הכל עשו לו אמבוש.
3
זה לא שמאל וימין! לנשים נמאס לספוג.
תהילה | 04-12-2016 17:04
השינוי שיקרה עכשיו הוא שגברים יצטרכו להקפיד יותר על שמירת היצר, לא לנצל סמכות , להתחשב ברצון הנשים. מה בדיוק הבעיה? השינוי?
4
אין התייחסות לפשע הכי חמור של בוכריס
מישהו | 04-12-2016 17:13
הכותב מציין את התער של עצם הבגידה באשתו של בוכריס אבל הוא לא מתייחס לכך שקצין בדרגת אל"מ משתמש בכוחו הרב על מנת לשכב עם חיילת בת 18!!!
5
מסכן אנס בשם הימין ונאשם בשם השמאל
שלום | 04-12-2016 17:35
פיכס זה ממש מגעיל לשקר לאשתך לילדך ועכשיו לבקש רחמים. מה עם פנייה ישירה למתלוננת ולבקש ממנה סליחה על העלבונות שספגה כאן באתר המבקש כל כך על חיי המורשע ולא על סבלה של המתלוננת שחיי חשובים לא פחות מילדיו של בוכריס שהוא במקרא זה הנאשם שבמלחמה על חיו נכשל גם אם גופו מלא בפציעות להגנה על המדינה כי המדינה זה אותה חיילת אומללה שנקלעה לאותו האיש שאופק חייו נגדע
6
לא יאומן
יהודי פשוט | 04-12-2016 20:47
כל הודאה שניתנה תחת איומים איננה שוה כלום - חו"מ הלכות עדות (כמדומני). בל נתפתה. הגברת הנאורה העומדת בראשות המדינה (הטעות במקור) מחככת ידיה בהנאה: "עכשיו נהנה מהפירות של המאמץ עם קצב. לא נורא, כמה כותרות של ספרדי מסכן, מה יש! פעם הבאה אף אחד כבר לא יעיז להתנגד, אפילו מפקד גדול. וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו" - חתמה, מחתה פיה, ואמרה לעצמה "לא פעלתי און". ונאמר: "איך אתה נרדם אחרי שפיכת הדם" (שם, שם).
7
אני לא מאמין שהוא עשה משהו. למה להאמין לתקשורת ולמשפט
יוסי אברהמי | 13-12-2016 16:09
השקרנים? ולא לאופק ולאשתו? ולטענה שהוא הודה- צריך עמוד שדרה מאוד מאוד חזק כדי לעמוד מול המערכות המרושעות האלה. בינתיים אני מאמין שאופק חף מפשע, אא"כ יהיו הוכחות רציניות.
8
סיפור אמיתי שהיה: ויהי ביום השישי ויבוא החרדק השפל ליפמ
סיפור אמיתי שהיה: ויהי ביום השישי ויבוא החרדק השפל ליפמ | 12-06-2017 22:00
סיפור אמיתי שהיה: ויהי ביום השישי ויבוא החרדק השפל ליפמאן לשוק מאה שערים. ויבקש לקנות ספר בחנות עין יעקב. ויראו אותו סיקריקים ויפיצו קול שמועה במחנה. ויתגודדו סיקריקים על פתח החנות ויבקשו לשבור הדלת. ויאמרו למוכר שמעון גוטפרב הוציא אלינו את האיש החרדק ונדעה אותו. וימאן גוטפרב. וימלט את החרדק מן הפתח האחורי ויברח לרחוב מאה שערים. והסיקריקים הוכו בסנוורים. ויבואו סיקריקים אחרים לרחוב מאה שערים. ויבקשו לדעת את ליפמן. ויבואו רבי אהרלך שהם בעד חרדקים וימלטוהו ממאה שערים. ויבואו הרוצחים קלגסי הציונים וירביצו מכות נמרצות בכל חובש כובע שחור נמוך ותרב התאניה.