ביקורת סרטים לדתיים: לחזור לגור עם אמא – בבתי הקולנוע ברחבי הארץ החל מ- 24.11

איני חובב מושבע של סרטים צרפתיים. אני חייב להיצמד לתרגום כל הזמן, אוזני הצברית לא מורגלת לשפה שמתגלגלת על הלשון כמו באגט במורדות השאנז אליזה, וכל המילים נשמעות לי אותו דבר. בנוסף, מרגע סיומו של הסרט, במשך כמה שעות, אני נוטה לאמלל את הסובבים אותי ולדבר איתם ג'בריש צרפתי בסגנון: "סה מוניפיק! סווי ז'ברום לה רגלי צפרדע טואלט קרואסון סרקוזי", מה שלא תורם כל כך למעמדי החברתי.

ובכל זאת, שמתי פעמי לסרט "לחזור לגור עם אמא" שהוקרן בסינמטק במסגרת פסטיבל הקומדיות הצרפתיות וממש לא התאכזבתי מכך.

הומור אמיתי, כזה שגורם לך לצחוק מכל הלב, הוא כזה שמצליח לדגום בפינצטה התנהגויות אנושיות אוניברסליות , ואז, כשהצופה נמצא בעמדה של "וואלה, תכלס גם אצלי זה ככה", הוא לוקח את המצב לקיצוניות מפתיעה כזו או אחרת. "לחזור לגור אצל אמא" היא קומדיה צרפתית חכמה שעוסקת בסוגיות שכל צופה יכול להזדהות עמן באופן כזה או אחר, ולכן – למרות העיסוק בנושאים רציניים ולא הומוריסטיים בעליל – היא מצחיקה ומשעשעת במיוחד.