אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

100 שנה: כך ניסו החרדים לחבל בהצהרת בלפור

"העסקנים האגודאים הקטנוניים שלא יכלו להיכנס ללונדון, ניסו לקלקל בדרך אחרת" הרב צבי יהודה זצ"ל מזכיר איך מנע הרב קוק את ביטול הצהרת בלפור היום לפני 100 שנה

100 שנה: כך ניסו החרדים לחבל בהצהרת בלפור
  הלורד בלפור וההצהרה (ארכיון)

שיחת רבינו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל*

(ערך הרב שלמה אבינר)

ה'חפץ חיים' התבטא כנגד אלו שרדפו את הרב שבניהם ישתמדו. ביטוי זה של ה'חפץ החיים' נפגש עם דברים נוראים של אבא הרב זצ"ל באיגרות[1]. כל זה מתגלה גם בחרדיות מסולפת ויראת שמים מזוייפת ביחס למדינת ישראל. כל זה שייך לנוסח של יראת שמים של אותם "צדיקים שאינם מאמינים"[2].

בפרק של הצהרת בלפור, התגלה יחס טוב מצד הגויים כלפי עם-ישראל במשך שנתיים-שלוש. סיבוב הסיבות הביא אז את אבא הרב זצ"ל לשווייץ. כך היה צריך להיות על-פי מסבב הסיבות. אחר-כך ביקשו ממנו שיגיע ללונדון, ואז התרקמו שם העניינים מסביב להצהרת-בלפור, כפי שמוזכר באיגרות[3]. אבא זצ"ל ניהל מלחמה קשה נגד היהודים המתבוללים שרצו אז לעכב את הצהרת-בלפור.

היו כמה לורדים יהודים שפנו בנוסח אנגלי: הלא העם האנגלי הוא ממעריצי ה"בייבל", והרי כל הלאומיות והציונות, תחיית האומה הם נגד הדת. לכן אין זה מתאים שהאנגלים, שהם דתיים, יצטרפו למהלך הזה נגד הדת. על זה ניטשה מלחמה, וברוך השם, אבא זצ"ל ניצח. התנהל ויכוח גדול בפרלמנט האנגלי. לורד אחד גוי השיב: "אתם רוצים להתחשב עם הדת היהודית. אבל צריכים להבין סוף סוף מי יותר מומחה בזה, הלורדים היהודים העשירים האלה או היהודי הזה הרב קוק? אנחנו מסכימים שהוא יותר מומחה בדת!"[4]. כך ניצח אבא זצ"ל, אבל למשל אם היו שם צדיקים שאינם מאמינים, היה מצב יותר קשה. אבל הייתה סייעתא דשמיא, והוא ניצח.

אמנם באותו זמן גם האורתודוקסיה הגרמנית הצטרפה למהלך זה של התנגדות להצהרת-בלפור. והם היו צדיקים חרדים! אבל קרה נס מן השמים, ולא ניתנה להם אפשרות להיכנס ללונדון, בהיותם פרנקפורטאים ונחשבים כאויבי אנגליה. לו נכנסו, הייתה המערכה הרבה יותר קשה. לפני כן, ידעו האנגלים שהלוחמים בעד הצהרת-בלפור הם יהודים הידועים בערך הדתי שלהם. אבל גם העסקנים האגודאים מפרנקפורט נחשבו ליהודים צדיקים, ואז היה נוצר מצב חמור. אך מן השמים לא יכלו להיכנס.

באותו זמן, היה מרכז גדול של יהודים פליטים מפולניה וליטא, וביניהם הרבה גאונים צדיקים גדולי תורה. אבל אלה הצדיקים המזיקים, המחבלים הפנימיים שלנו, גם הם הגיעו לשם.

האגדואים ניסו לקלקל

אגב, בקשר לעסקנים אלה, יש מקום להזכיר ביטוי של ה'חפץ חיים'. הוא פעם השתתף באסיפה בענייני כלל ישראל. הוא היה מפורסם כצדיק תמים, אמנם כשהוא ראה שהמזכירים של האסיפה מתלחשים ומעבירים פתקאות, הוא התחיל להתעניין מאוד, ועל כל דבר היה שואל: "מה הוא אמר לו? מה הוא כתב לו? אני צריך לדעת". מישהו אמר לו: "האם הרב חושד במשהו?" השיב ה'חפץ חיים': "תמים תהיה עם ד' אלוקיך[5], עם ד' אלוקיך תהיה תמים. אבל על מזכירים, פקידים ועסקנים, צריך להתבונן היטב ולהשגיח היטב". ה'חפץ חיים' היה צדיק גאון וקדוש ויחד עם זה פיקח. זו דוגמא לכך. כאשר הקטנים הם שמסדרים את ענייני הגדולים, נגרמות לפעמים צרות מכך.

אם-כן, העסקנים האגודאים הקטנוניים שלא יכלו להיכנס ללונדון, ניסו לקלקל בדרך אחרת, והם אירגנו בווינה כנס גדול, במטרה לעורר את היהדות על ה"סכנה" הגדולה שבהצהרת בלפור. הם דיברו בהתלהבות על הצלת היהדות, לכן בא עם רב, מסתמא של יהודים תמימים ויראים. אמנם השתתפו בכנס גם כמה גדולים. הבולטים שבהם היו ר' יוסף ענגל שהיה גאון מפורסם [לא הספקתי להיפגש איתו, כי הוא נפטר שבוע אחד לפני שהגעתי לווינה] ועוד גדול מפורסם, ר' מאיר אריק [איתו הספקתי להיפגש הרבה פעמים]. אני זוכר שהיה עוד תלמיד-חכם אחד גדול מגליציה. המחבלים האלה הכינו מראש תזכיר לממשלה הבריטית, כדי שגדולי ישראל גאונים וצדיקים יחתמו עליו.

נייר זה היה בנוסח של "מוחל טובות", כלומר איננו רוצים בטובות שלכם, אנו מתנגדים להצהרת-בלפור ולציונות. היה שם קהל גדול של יהודים, ונוסח זה הונח על השולחן בו ישבו ר' יוסף ענגל, ר' מאיר אריק ועוד הגאון השלישי כדי שיחתמו. כל הקהל ציפה לראות מה יקרה. ראו ששלושת הגאונים מתלחשים, והיו בטוחים שיחתמו. אחרי רגעים אחדים, קם ר' יוסף ענגל ז"ל והכריז: "היד החותמת תיקצץ!"[6]. כמובן, בכך ביטל הכל. הם רצו להשתמש בגאון ר' יוסף ענגל, להתפאר בו. אבל דווקא הוא שם קץ לכל בהודיעו שהיד שתעיז לחתום על נייר זה, תיקצץ!

הרבה פעמים ניסו לקלקל, ולא תמיד הצליחו, ברוך השם. אצל סוג אנשים אלה של חרדים לשם שמים, יש התמוטטות מכלל ישראל, ריקבון פנימי באחיזה בכלל ישראל. כך היו גם הנוצרים הראשונים, עם כוונות לשם שמים, והתמוטטות מדבקות בקדושת כלל ישראל, ברעיון, במחשבה ובמעשה.

החרדים לא הצליחו

באותו פרק של מסיבות גדולות והכנות באנגליה להצהרת-בלפור, צדיקים אלה עשו כל מה שיכלו כדי להזיק ולקלקל, כדרכם בקודש. ר' זאב יעבץ ז"ל, ההיסטוריון, פחד שמחבלים לגמרי את היצירה ההיסטורית הגדולה והחשובה הזאת. הוא כתב לאבא ז"ל: אולי אפשר להשפיע עליהם, לרסן אותם.

אבא ז"ל השיב לו1: "יקרת מכתבו קבלתי כעת, והנני עדיין מלא דכאות לב מפגיעתם של בני בית מאהבינו, המתיימרים להיות מנהיגי 'אגודת ישראל', אשר לא ישימו אל לב למעשה ד' הנורא אשר הוא עושה בכל מערכות המאורעות, על גוי ועל אדם יחד, להוציא על ידו לאור עולם את הצביון השלם של חיי האדם הכללי, האגוד וקשור בנצח ישראל, אשר לא ישקר ולא ינחם. ובלא חרדת לב, ובאפס התעמקות חודרת, ישיתו פיהם לדבר גבוהות במרום ונשגב, להחשיך מילין נגד חזון הפלאות אשר עינינו רואות על דבר צמיחת קרן הישועה, ההולכת וצומחת מני אז על ידי קיבוץ נידחים אל הררי קודש, וכעת כבר הזרוע נטויה היא על כל העמים, ודבר אלהינו יקום לעולם".

"ולעניין מעשה" – בעניין האפשרות להשפיע עליהם ולרסן אותם – "לכתוב להם מכתב בדברי שלום, על זה כמובן הנני מוכן בע"ה, אף כי מסופקני אם יועיל". וכאן מופיעה הגדרה נוראה בכמה שורות. "כי יש כאן יציאה מן הכח אל הפועל טינה ישנה שבלב, של כיתה ידועה המתחסדת בחסידות ארסית שאינה יכולה לסבול כל תנועה של חיים לאומיים ביחוד ביחס לישראל בארץ ישראל, וכל מה שעשו עד כה בזה היה כאלו כפאם…". יש כמה נקודות והכוונה: כאלו כפאם שד, לעשות בעל כרחן. "וכאן מצא בעל חוב מקום לגבות את חובו, להשליך נעל על תקות החיים על אדמת הקודש. והתוצאות מזה, החביבות עליהם היא השתקעות של גלות, ללקט במנוחה פירורים תחת שולחן אשכנז" – התרבות הגרמנית – "ועל יסודות של יראת שמים מזוייפת זאת, בונה היא המינות וההמרה המגועלה את קינה, וביצי צפעוני כאלה מתבקעות הן במשך זמן קטן, של דור דורים בערך". דברים אלה על מינות והמרה נפגשים עם ביטויו של ה'חפץ חיים' ז"ל על שמד שהזכרנו מקודם. והוא מסיים: "והנה אף על פי שלגבי אלה בעלי הקרנים, המכתב ללא יועיל, בכל זאת אנחנו צריכים לעשות את שלנו ולפתח בשלום".

אכן, אצל חרדים במצב של התמוטטות והתכחשות לכלל ישראל, קיימות סכנות רוחניות ולאומיות שונות עד כדי שמד.

סיכום

ריבונו-של-עולם מסבב הסיבות הביא את מרן הרב זצ"ל ללונדון באותו פרק של הכנות להצהרת-בלפור, והוא לחם נגד הלורדים היהודים המתבוללים, אשר רצו לעכבה, ואף הפרלמנט האנגלי הכיר שהוא יותר מומחה מהם בענייני דת ישראל. באשר לעסקני ה"אגודה" החרדים, הם עוכבו מן השמים מלהיכנס לאנגליה, כי בתור פרנקפורטאים נחשבו שם כאויבים, ואף פעולתם בווינה להחתים גדולי ישראל נגד הצהרת-בלפור, לא הצליחה. מרן הרב זצ"ל הגדירם ככת מתחסדת בחסידות ארסית המתנגדת לחיים לאומיים, אלא מחבבת השתקעות בגולה, ויראת שמים זאת היא יסוד למינות ולהמרה.

*מתוך ספר שיחות הרב צבי יהודה, ארץ ישראל, ערך הרב שלמה אבינר.

[1אגרות הראיה ג, איגרת תתעה, עמ' קסג.

[2] "'מי בז ליום קטנות' – מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבוא? קטנות שהיה בהם, שלא האמינו בהקב"ה" סוטה מח ב. "'קטנות' – קטנות אמונה" רש"י שם. ועיין שיחות הרב צבי יהודה, השואה, סדרה ב סע' 3-5.

[3] אגרות הראיה ג, איגרות תתנא-תתנב, עמ' קל-קלא.

[4] "כאשר עמד על הפרק ענין הצהרת הלורד בלפור ז"ל, בשם ממשלת בריטניה, ע"ד הכרת זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל, ואדירי היהודים האנגלים המתבוללים לחמו נגד זה, בטענם כי הכרה זו היא נגד הדת הישראלית, יצא הוא נגדם [בסיוון תרע"ז] בגילוי-דעת חוצב להבות קודש (אגרות הראיה ג, איגרת תתלב, עמ' קט-קיא), המזהיר לאומות העולם להשיב לישראל את ארצו, ועל פי דרישתו אחר כך מבתי-הכנסיות שבמדינה פנו הם לעומת-זה אל הממשלה ודרשו ממנה את אישור הכרת זכויותינו על ארצנו הקדושה, ובזה הוכרעה הכף במידה יתרה, כלפי אותם המתנגדים, לזכותם של ישראל" לשלשה באלול א, סי' סד.

[5] דברים יח יג.

[6] על-פי נידה יג ב.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
12 תגובות - 11 דיונים מיין לפי
1
כמה שנאה????? תשנו את הכותרת - זו לא כוונת רבינו!!!!!!!
קובי | 02-11-2016 15:06
הרציה לא מדבר במאמר הנל על החרדים כקבוצה, אלא רק על העסקנים הקטנים, זה מודגש מאוד במאמר הנל!!!!!!!!! זה בעיה של לשון הרע וגורם לשנאת חינם.... אם רבינו היה רואה את הכותרת שנתתם הוא היה מתהפך בקברו, אם הרב אבינר שליטא היה רואה את הכותרת הוא היה מתפחלץ!!!! המאמר ספוג מכף רגל עד ראש באהבת ישראל ושמירה על הלכות לשון הרע, בכותרת שנתתם זה הפוך לגמרי!!!!!!!!
2
אם הוא היה חי היום
אני | 02-11-2016 15:54
הוא היה מתפלץ מאיך מתנהגים הסרוגים של ימינו. דווקא ממשיכי דרכם של האגודאים הללו שהתנגדו הם אלו שממשיכים את המסורת וממשיכי דרכם של המזרחי, זורקים את היהדות האמיתית!!!
דבריך סותרים את תוכן המאמר
מהיהודים | 03-11-2016 9:03
כוונתי לדבריך : דווקא ממשיכי דרכם של האגודאים הללו שהתנגדו הם אלו שממשיכים את המסורת
3
צאצאיהם אכן חיים כגויים. 30% מתפקרים לפי מחקר אחרון. החרדים ניצחו.
| 02-11-2016 19:31
4
פרס נובל למחבר המאמר !!!
בושה לסרוגים | 03-11-2016 9:12
אם רבי מאיר אריק והרבנים שאתו לא חותמים, אז מי הם החרדים (הכללה) שרצו לקלקל? כמה עסקנים? פרס נובל למחבר המאמר שהצליח לגייס את החפץ חיים, את הרב זצל ואת רבי מאיר אריק כדי להפיץ לשון הרע ושנאת חינם.
5
שקר וכזב זה לא מה שהיה בוינה והם חויבו לכנס זה על ידי ה
היסטוריון | 03-11-2016 12:55
ממשלה האוסטרית. הסיפור התרחש אחרת לגמרי ממה שתואר וזה הסיפור האמיתי והמדויק. בוינה התרכזו אז הרבה פליטים וביניהם גדולי ישראל מכל ארצות אירופה. עם פרסום ההצהרה קבלו ראשי הקהלה מכתב מהממשלה עם דרישה לכנס אסיפת רבנים. באסיפה הופיע נציג הממשלה האוסטרית (שלחמה לצד גרמניה נגד ״מעצמות ההסכמה׳׳) וטען שהצהרת בלפור אין בה ממש, ואינה אלא תמרון פוליטי לקרב את היהודים לצד אנגליה ובנות בריתה. ומכיון שעל היהודים להפגין נאמנותם לממשלה, הוא דורש שאסיפת הרבנים תפרסם כרוז נגד הצהרת בלפור, וכי היהודים מוותרים עליה. אחרי שסיים.את דברו עזב את האסיפה, בכדי שהרבנים יוכלו לדון בדבר בינם לבין עצמם. בויכוח שהיה אח״כ תמכו חסידי מונקאטש בהצעת הממשלה, וטענו שאין לדחוק את הקץ וזה עון פלילי לקחת את הגאולה בעצמנו. בין הרבנים היו שלשת גדולי הדור: הגאון רבי יוסף ענגיל, הגאון רבי מאיר אריק, והגר״מ שטיינברג, אב״ד ברודי. השלשה פרשו לקרן זוית והתיעצו ביניהם. עם תום הויכוח קם הגאון רבי יוסף ענגיל והכריז בקול תקיף ונמרץ: היד החותמת תיקצץ! והאסיפה נתפזרה בדחיית פנייתו של נציג הממשלה האוסטרית (מפי הרב לייטער מפיטסבורג, תלמידו של רבי מאיר אריק; פורסם בספר ״שיחו בכל נפלאותיו״ להר״מ כשר, עמי 19).
6
ויכוח אידיאולוגי זה בסדר בפרט בין גדולים
היסטוריון | 03-11-2016 12:58
אך חבל לא להציג את התמונה השלמה. היו רבנים רבים שהתנגדו לדרך הרב זצל ביניהם החזון איש והרב אלחנן וסרמן ועוד שטענו שדרכו תוביל להרס האמונה היהודית על ידי שליטת הציונים החילונים.
7
יש בכתבה חוסר אבחנה בין שני קבוצות שהיוו בזמנו את ..
סבא | 03-11-2016 13:03
אגודת ישראל, האחת בראשות הרב בלוי שייצגה את אנשי היישוב הישן, והאחרת בראשות הרב יצחק מאיר לוין ודר יצחק ברויאר מגרמניה שהיתה פשרנית יותר. סביר להניח כי העסקנים שניסו לפעול נגד הצהרת בלפור היו מאנשי הקבוצה השניה, שהפכה בשנת 1938 ונטורי קרתא.
8
יש רק בעיה קטנה
מעיר | 02-11-2017 14:58
כתב היד שנחשף אינו של הרב קוק....
9
רק שכחו להזכיר שהחפץ חיים נלחם במזרחי
אודי | 05-11-2017 15:02
ולכן הקים את אגודת ישראל. כשנוח מגייסים גם את החפץ חיים...
10
וכתוצאה קיבלנו מדינה סמי-יהודית
שאול | 05-11-2017 20:15
עם רוב מתבולל שמעדיף מסתננים אריתראים על פני מתיישבים יהודים. או קיי, אז יש לנו אפשרות להתפלל ליד הכותל, בטרם יימסר לערבים תמורת פיסת נייר כזאת או אחרת, כפי שנמסרו חברון ויריחו. מדינת החשמונאים התבוללה אחרי דור וחצי, מדינת ישראל קמה על ברכי ההתבוללות הלאומנית. שוב קיבלנו חיקוי במקום המקור (שנקבל אך ורק עם ביאת משיח צדקנו, ולא בעזרת הצהרות ותכסיסים דיפלומטיים)
11
אם היד החותמ ת תיקצץ - אז למה בכותרת מופיעים החרדים?
אתור ג'יימס | 07-11-2017 0:34
לאורך כל הכתבה מוזכרים עסקנים קטנים בעלי יוזמות עצמאיות, כשלעומת זאת הרב יוסף ענגל זצל ושאר גדולי ישראל החרדים - תמכו בהצהרת בלפור, אז מדוע כותרת שיטנה כזו שכביכול כלל הציבור החרדי ניסה להכשיל את הצהרת בלפור? למישהו כאן יש שינאה, ואלו לא החרדים.