ביקורת סרטים לדתיים • שבעת המופלאים: לא כזה נפלא
חי בסרט, הטור שמביא לכם מדי שבוע ביקורת קולנועית, בשיתוף פעולה עם אולפני הסרטים המובילים בישראל, על הסרטים החמים בקולנוע מזווית ראייה ייחודית לציבור הדתי. מתכנן לצאת לסרט עם הדייט ורוצה להימנע ממבוכה? מעוניינת ללכת עם הילדים ולא מתאים לך לחשוף אותם לתכנים לא ראויים? הגעתם למקום הנכון-יאללה, אקשן. והשבוע: 'שבעת המופלאים'
אף פעם לא הצלחתי להבין עד הסוף למה מגישים לנו חדשות לבקרים רימייקים של סרטים, או כמו שהם אוהבים לקרוא לעצמם ‑ עיבודים מודרניים. הרי ממאי נפשך?! (תרגישו חופשי לעשות תנועה למדנית עם האגודל) אם הסרט המקורי היה הצלחה מסחררת ‑ מה הסיכוי שהעיבוד החדש יצליח להיכנס לנעליו? ואם המקור היה מעפן ‑ למה להגיש מזון מקולקל פעמיים?
ברם, למרות כל התהיות האלה, הלכתי לצפות במערבון "שבעת המופלאים" – שהגדיל לעשות ולא רק שהוא חידוש של סרט באותו שם משנת 1960, אלא שגם הסרט המקורי הוא בעצם גרסה אמריקאית לסרט היפני "שבעת הסמוראים" שראה אור בשנת 1954. מבולבלים?? לא נורא, העלילה כה רדודה ופשטנית כך שרמת הבלבול תצנח פלאים בהמשך הסרט.
מה חשבנו על הסרט?
שבעת המופלאים
ציון כללי
מדד
הצניעות
למה תכה
רעך
מי ומי
צופים
אי שם בתקופת המערב הפרוע, נמצאת העיירה הקטנה רוז קריק תחת שליטתו האכזרית של תעשיין עשיר וברוטאלי שמשעבד, הורס ובוזז כל מה שנקרא בדרכו על מנת לנצל עד תום את מרבצי הזהב שעליהם יושבת העיירה ‑ רק כדי להמשיך ולבזוז עוד עיירות שכמותה.
נלחמים על הכל
בצר להם, פונים אנשי העיירה לסם צ'יזולם (דנזל וושינגטון) ‑ צייד ראשים עתיר קרבות וניסיון, ומבקשים לשכור את שירותיו ולגרש את הפולשים מעל אדמתם. צ'יזולם ‑ שלא יכול להישאר אדיש לפניית אלמנה שזה עתה שכלה את בעלה לתעשיין תאב הבצע ‑ נענה לאתגר ומקבץ אליו 6 לוחמים עשויים ללא חת, ושרוטים איש איש בשריטתו הוא, שילכו אחריו עד חירוף הנפש על מנת להציל את תושבי העיירה. מה שמתחיל בשבעה שכירי חרב שמגיעים ממניעים חומריים לחלוטין, מתפתח עם הזמן לכדי קרב עבור מטרה נעלה שלמענה הם מוכנים להקריב הכל.
החיסרון שזועק לשמיים לאורך כל הסרט הוא היעדר העניין בעלילה. אוקי, יש סיפור מסגרת, יש עלמה במצוקה, עיירה ענייה ומשוועת לעזרה ושבעה גיבורי-על שבאו להושיע אותה – נו, ו..? מה אנחנו עושים עם זה שעתיים ויותר? למרות סצנות האקשן הרבות ואווירת המערבון ‑ על זוויות הצילום והפס קול המשובח שלה ‑ הכל נורא נורא משמים.
לכאורה, הגיוון של שבעת המופלאים ‑ קאובוי שחור וקשוח, אינדיאני פראי, אקדוחן אירי עם חיבה לאלכוהול וטריקי קלפים, לוחם בגודל של דב ולב של משורר, צלף עם תסמינים ברורים של הלם קרב ואומן לחימה אסיאתי ‑ היה אמור לספק כר נרחב מאוד לרגעים מצחיקים, קונפליקטואלים ומעניינים. אולי אפילו דיאלוג עומק אחד או שניים חס ושלום ‑ אבל לא… למעט כמה אנקדוטות הומוריסטיות וטוויסטים די צפויים ‑ הסרט צחיח ממש כמו ערבות העד האינסופיות שמהוות את התפאורה לסרט.
עם כל האמור לעיל, הסרט בכל זאת לא גרוע לחלוטין. אוהבי המערבונים ימצאו בו אקשן ישן וטוב, שליפות אקדחים וסכינים, סוסי פרא ונופים בתוליים; וסצינות קרבות עתירות בפיצוצים, חיסולים, וכמות גופות שיכולה לספק פרנסה לשלושה דורות של חברה קדישא.
אם אתם מחפשים מערבון אקשן נטו ‑ בלי יותר מדי עלילה או סיבות להפעיל את הראש ‑ זה דווקא יכול להיות בדיוק מה שאתם מחפשים. אני אישית מצאתי את עצמי די מאוכזב מסוללת הכוכבים שמעטרים את הפוסטר, שהתגלו מהר מאוד כפרצופים יפים ומפורסמים, שמוכרים מוצר בינוני ומטה.