אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

האיש שבחר למות הכי קרוב לבנו

בחרת לסיים את זה במקום בו גרה הנפש שלך מאז לבנון. מהיום שחיים נהרג. בחרת לסיים שנים ארוכות של אבא האומר קדיש על בן, ולעשות את זה כמה שיותר קרוב אליו. תשורה לוי סופדת לאריה בר נתן

האיש שבחר למות הכי קרוב לבנו
  (באדיבות: חנה מרים)

אריה.

אבי חיים.

איש היערות, אהבת הארץ, הגיבורים, התנ"ך. איש של כאב גדול והנצחה תמידית .

זה כבר כמה שעות שאתה לא כאן. הלב מסרב לתפוס, להאמין .

אני חוזרת אחורה ליום בו פגשתי בך לראשונה, מחייכת למחשבה כמה חששתי ממך האיש הזקן, האריה שביער.

באתי לבקש את רשותך להקדיש את טקס יום הזיכרון לחיים שלך. את הרשות לגעת בדמותו שחיה בך. ופתחת לי את הדלת, והסכמת.

כמה ימים רק סיפרת וסיפרת וכאבת שוב את חיים שלך כדי שאוכל לדעת אותו הכי טוב שאפשר .

הערכתי את זה אריה. בלי סוף .

הטקס עבר בטוב, התרגשת ממנו מאוד. התרגשת לראות איך כולם עוצרים מהמירוץ ולומדים את חיים שלך שוב, אולי גם בפעם הראשונה .

עבר הזמן ונשארנו בקשר .

הייתי באה מדי פעם אחרי שסיימתי פעולה בסניף לראות מה שלומך, איך אתה מרגיש .

באה לבקר את הגמל והחמור שהיו מאושרים בחברתך. לפעמים לימדת אותי שיעור או שניים בתנ"ך. היה לך תנ"ך מיוחד אריה . תנ"ך מיוחד .

חלית בתקופה האחרונה. "סרטן", אמרת לי . הפכת רזה וכחוש. הייתי מוצאת אותך יותר ויותר ישן באוטו אחרי לילה בהר הרצל, נוקשת לך על החלון, מעירה אותך בעדינות והיית פוטר אותי בהינף יד, אומר שככה טוב לך ומשחרר לי חיוך או שניים על הדרך .

ועכשיו זהו .

בחרת לסיים את זה במקום בו גרה הנפש שלך מאז לבנון. מהיום שחיים נהרג. בחרת לסיים שנים ארוכות של אבא האומר קדיש על בן, ולעשות את זה כמה שיותר קרוב אליו .

אבל לא זה מה שהיית רוצה שנזכור אריה .

אם היית איתנו כאן עכשיו, ודאי היית מלמד אותנו שיעור באהבה. שיעור ברעות. ודאי היית חוזר ואומר כמה חשוב לשים לב אל הפרט הקטן. שאיש לא ירגיש לבד. לא משאירים אף אחד מאחורה .

וזה מכה בי חזק. המחשבה שיכולנו לעשות יותר. כאן גם המקום לבקש ממך סליחה אריה. סליחה שלא עשיתי יותר כדי שתרגיש לבד פחות. סליחה שלא עשיתי את כל שאני יכולה כדי להקל עליך .

ותודה אריה .

תודה על החיוך שלך בשבילי. על הגן היפה עד כאב שהשארת לנו. אנחנו מבטיחים לשמור עליו , לטפח. לבקר את חיים במקומך. המוות שלך כואב לי שהוא פתאום, ושהוא ככה. אבל בפעם האחרונה שנפגשנו שאלת אותי איפה אני אהיה בשנה הבאה. לא יודעת עד כמה באמת הקשבת אבל אני הקשבתי כשאמרת: "לאן שלא תלכי תשורה, אל תשאירי אנשים לבד. תאהבי אותם, תהיי להם". כזו שפה הייתה לך .

שפה של שיר. שיר של אהבה . ניגון עם ריח של רעות ואומץ לב. ואני מבטיחה להמשיך ולשיר את המנגינה הזו שלי . שלך.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
ריגשת אותי
אלי גרינולד | 05-09-2016 20:04
כל מילה בסלע ריגשת אותי כאחד שניה קרוב לאריה שלעותי אותו כמעט ארבעים שנה אין מה להוסיף על מה שכתבת אשרינו שזה הונער של מצפה יריחו
2
מדהימה
| 06-09-2016 12:21
3
ריגשת.
| 07-09-2016 1:24
כל מילה בסלע,דמעתי כשקראתי..סיפור עצוב.
4
תגובה
ליליאן | 07-09-2016 14:53
תשורה אחייניתי ניחנת בנפש עליונה ורגישה שתמיד הנפש המיוחדת שלך תאיר לך את דרכיך בחיים שיהיה הכוח הנפשי והפיזי להמשיך ולתת אוהבת אותך ילדה מרגשת ברמות