נתניהו למדליסטים: "המדינה שלנו היא כמו הג'ודו - כוח ומוח" - סרוגים

נתניהו למדליסטים: "המדינה שלנו היא כמו הג'ודו - כוח ומוח"

"המדינה שלנו, יש לה עוצמות גדולות מאוד, העוצמה החזקה ביותר זה מוח וכוח ביחד, וזה בדיוק ג'ודו - מוח וכוח" כך אמר נתניהו למשלחת הג'ודו לאולימפיאדה. והתייחס גם לתקרית לחיצת היד. צפו

חדשות סרוגים
צפו • נתניהו למדליסטים: "המדינה היא כמו הג'ודו"
  (צילום: עמוס בן גרשום/לע"ם)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו הגב' שרה נתניהו, יחד עם שרת התרבות והספורט מירי רגב, נפגשו אתמול (ד') עם המדליסטים האולימפיים אורי ששון וירדן ג'רבי ועם משלחת הג'ודו הישראלית הכוללת את הספורטאים שגיא מוקי, גולן פולק, שירה ראשני וגילי כהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו הגב' שרה נתניהו, יחד עם שרת התרבות והספורט מירי רגב, נפגשו עם המדליסטים אורי ששון וירדן ג'רבי ועם משלחת הג'ודו הישראלית הכוללת את הספורטאים שגיא מוקי, גולן פולק, שירה ראשני וגילי כהן. השתתפו במפגש גם יו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי, מאמני הנבחרות אורן סמדג'ה ושני הרשקו.

נתניהו אמר למדליסטים: "אנחנו מאוד שמחים לקבל אתכם בחזרה, מירי והנבחרת. כל מי שמגיע לנבחרת האולימפית שלנו הוא בגדר אלוף ואלופה. קודם כל צריך לזכור את זה. זה לא פשוט, זה להתקבל ליחידה מובחרת. ראינו את המאמץ ואת המסירות, את המאבק הזה, וזה דבר שהוא מעורר השראה לכולם, גם כשלא מצליחים אז יש המשך. אני אומר לכם, אפשר להפסיד בתחרות ולחזור, אני אומר לכם את זה מניסיון אישי. אפשר להפסיד ולחזור. כולכם אלופים, זה דבר ראשון. דבר שני, יש פה דורות – סמדג'ה הראשון, אחר כך פונטי, אחר כך סמדג'ה, ואחר כך אורי, וזה אומר שהענף הזה הוא ענף חזק ויש בו משהו מיוחד, אני חייב להגיד לכם."

(צילום: איתי בית-און, לע"מ)

"המדינה שלנו, יש לה עוצמות גדולות מאוד, העוצמה החזקה ביותר זה מוח וכוח ביחד, וזה בדיוק ג'ודו – מוח וכוח. לא כוח לבד ומוח לבד, צריך שילוב, וזה שילוב גדול מאוד. ואני מוסיף לזה גם עוד דבר אחד חשוב – לב. מוח, כוח, לב. ואתם הוכחתם את כל הדברים הללו ואנחנו נתמוך בכם, גם בכם וגם בכלל בנבחרות האולימפיות שלנו, אנחנו יודעים שישראל עולה על המפה העולמית, והיא עולה גם על המפה העולמית בספורט, והספורט האולימפי בפרט, ואנחנו נתמוך גם באלה שהיו וגם באלה שיהיו כדי שיוכלו להגיע."

ג'רבי ריגשה את המדינה כשזכתה במדליית הארד בתחרות לנשים עד 63 ק"ג וששון ניצח בקרב על מדליית הארד במשקל הפתוח (100+). בקרב הראשון שלו, התמודד מול יריב מצרי, שסרב ללחוץ את ידו. נתניהו התייחס גם לתקרית הזו.

"עכשיו אני רוצה לספר לכם, קיבלתי אתמול מסר ממצרים, אמרו לי אחרי הניצחון המרשים שלך אורי, והושטת היד שלך שביטאה בעצם את עם ישראל, כי אנחנו הרי יודעים את האמת, ואמרו לי ממצרים: אני רוצה שתדע ראש הממשלה, שנשמעו קולות אחרים. ומה שחשוב שבפעם הראשונה מזה שנים נשמעו קולות אחרים ממצרים. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב, זו נקודת ציון חשובה לא רק בספורט, במערכת היחסים שלנו שהיא לא רק ברמה של ממשלות אלא גם בציבור נשמעו קולות אחרים.

והושטת היד שלך, אורי, לא נשארה ללא מענה. אולי שם, אבל לא בכל מקום. וזה שינוי, דבר גדול. יש לכם המון זכויות, עוד זכות שהצטרפה. הזכות הכי גדולה, אני אומר לכם, היא שלנו, כי אנחנו גאים בכם. אתם באמת ייצגתם את המיטב שיש במדינה שלנו. תודה רבה לכם."

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
ממש משהוא
שם | 18-08-2016 20:30
"בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו " המדרש (ויקרא פר' שמיני) מביא סיפור -מעשה בשיכור אחד שאהב מאד לשתות יין, וכל כך היה תאב ליין עד כי מכר את כל חפצי ביתו כולל הריהוט והחפצים הכי נחוצים, בכדי שיהיה לו כסף לשתות יין. בניו ומשפחתו כעסו עליו מאד והם כיסו עצמם מבושה על שיש להם אב כזה המוסר את נפשו וממונו בשביל היין. הם לא ידעו את נפשם מרוב צער, וטיכסו עצה מה לעשות? איך אפשר לעשות מעשה שיגרום לאביהם להבין את חומרת מעשיו! ואז הם החליטו : בפעם הבאה שאבינו ישתכר, ניקח אותו באותו מצב של שיכרות, על מיטתו, ונניחהו בבית הקברות שיישאר שם עד שיתעורר משכרותו ואז ימצא את עצמו בבית הקברות מפוחד ומבוהל ליד המתים, ואולי מעשה זה יבהיל ויביא אותו לעשות חשבון הנפש: איך הגעתי לפה, מה קורה איתי?... ואולי אז ישוב מדרכו הרעה, וכך עשו, האבא כמובן, לא ידע מכל הנעשה כלום – העיקר הכוס יין... למחרת בבוקר, הגיעו לכיוון העיר סוחרי בגדים, מזון, משקאות, הם הביאו את סחורתם למכירה בעיר. לפני הכניסה לעיר יצאו תושבים והזהירו אותם: "חיילי המכס מסתובבים בעיר, מה שנתפס לא כחוק, הם מחרימים בשביל המלך " הם נבהלו כיוון שהיתה להם "סחורה שחורה" אנה יברחו? לאן ילכו? החליטו הסוחרים להניח את הסחורה בבית העלמין עד יעבור זעם – יכנסו לעיר יבחנו את האפשריות העומדים לרשותם, וכשיבינו כי המצב 'נרגע'... ישובו ויטלו את הסחורה . בין הסוחרים היה רוכל אחד שנשא שתי חביות יין גדולות ומתוך חשש שמא יתפסוהו, הניח את החביות בצידי בית העלמין, במקרה, ליד מיטתו של השיכור האבא. השיכור התעורר הרים את ראשו וראה חבית יין גדולה וברז גדול בצידה. מיד שכב בחזרה על המיטה, פתח את הברז ופתח את פיו, והיין נכנס – היישר לפיו. שתה ונרדם. התעורר. שתה עוד וישן עוד ואמר לעצמו – תענוג! משקה ללא סוף!... חלפו שלושה ימים הסוחר עדיין לא שב לקחת את החביות, הן נחו שם ליד השיכור, ומאידך גיסא, הילדים של השותה אמרו לעצמם: "בואו ונראה מה קורה עם אבא שלנו". נכנסו לבית העלמין, התקרבו בהססנות והנה הם רואים את הלא יאמן! אביהם שוכב וברז יין ממש ליד פיו... כי בדרך שאדם רוצה לילך – גם בבית הקברות הוא מוצא יין... וגם כל המשומדים ימשיכו להתגייס לשמד וזימה לצהל של מדינת השמד, בדרך שאדם רוצה לילך........