"אל תרבה שיחה עם האשה… מכאן אמרו חכמים: כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גהינם" (אבות א ה).

מהי שיחה אסורה בין איש לאשה? 

א. כל שיחה מיותרת שאינה נצרכת לחיים, כמו סיפור חדשות.

ב. שיחה הנצרכת אבל עם הוספת מילים מיותרת. דוגמה: רבי יוסי הגלילי הלך בדרך ושאל את ברוריה: "באיזו דרך נלך ללוד"? ננזף בגלל אל תרבה שיחה עם האשה, כי היה לו לקצר ולומר: "איזה ללוד"?

ג. בדיחות וצחוקים. אבות ג יז.

ד. קלות ראש, אווירה קלילה. שם.

ה. סגנון ידידותי, כגון פניה בשם פרטי.

ו. הנאת האיש מקול האשה, אפילו אינו קול שירה, אלא מצורת הדיבור. קידושין ע א-ב ורשב"א שם.

ז. ידידות וקירוב דעת, כגון מחמאות או ביטוי רגשות.

זה הכלל: "להתרחק מאוד מאוד". רמב"ם איסורי ביאה כא. שו"ע אה"ע כא. קיצור שו"ע קנב ח.

צא ולמד מה קרה לשלומית בת דברי (ויקרא כד יא). רש"י: "שבחן של ישראל שפרסמה הכתוב לומר שהיא לבדה היתה זונה", כלומר חטאה עם גוי, "שלומית – דהות פטפטה (=היתה מפטפטת): שלם עלך (=שלום עליך), שלם עלך, שלם עליכון, מפטפטת בדברים שואלת בשלום הכל". "בת דברי – דברנית, הייתה מדברת עם כל אדם, לפיכך קלקלה"

שאלה: "אבל כתוב אל תרבה שיחה עם האשה – באשתו אמרו". האמנם?

תשובה: הסביר החזון איש, שבשנה הראשונה לנישואים, שנצטוינו ונקי יהיה לביתו שנה, יש להרבות התקרבות על ידי דיבור.

שאלה: ומה בשנים הבאות לנישואים?

תשובה: השיב גדול אחד: בענין זה, כולנו בשנה הראשונה, כל חיינו.