אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

זכרתם להפקיר את בקבוקי הערק?

מאמר חדש של הרב יהודה עמיחי המתפרסם בעלון אמונת עיתך קובע כי גם ערק צריך ביעור שביעית "כל משקה המופק מפירות שביעית – דינו כפירות שביעית עצמם"

זכרתם להפקיר את בקבוקי הערק?
  צילום: שאטרסטוק

אם עד היום חשבנו שחובת הביעור היא רק על משקאות חריפים המיוצרים מענבים הקדושים בקדושת שביעית, מסתבר שגם בערק יש קדושת שביעות והוא חייב בביעור – כך קובע הרב יהודה הלוי עמיחי במאמר המתפרסם בגיליון החדש של חודש תמוז של 'אמונת עיתך', היוצא לאור ע"י מכון התורה והארץ והמאגד מאמרים המשלבים מחקר תורני ויישום הלכתי בארץ ישראל.

למי שבינינו לא בקי, תהליך עשיית הערק הוא שמבשלים את הענבים או התמרים, והאדים עוברים על גבי עלי וזרעי אניס מיובשים, ובכך מקבלים את טעמו המיוחד. אין בערק ממשות של הפרי אלא אדים שהתעבו. ולכן נשאלה השאלה האם ערק שנעשה מענבי שביעית חייב בביעור.

הרב עמיחי מסביר את תשובתו שעל פי הנאמר בגמרא בחולין שלגבי שביעית 'משקין היוצאין מהן כמותן', דהיינו כל משקה המופק מפירות שביעית – דינו כפירות שביעית עצמם, וכך פסק גם הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות באשר למשקים שמופקים מפירות שביעית.

במאמר מביא הרב עמיחי את דבריו של הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל בהקשר לקדושת שביעית של ערק: "ערק של שביעית לרפואה כמו"כ הרוצה לגרגר עראק שעשוי מפירות שביעית מענבים או מתאנים שרגילים לעשות מפירות אלו כל השנה את המשקה… אין להתיר זאת בשביעית משום דדרשינן לאכלה ולא למלוגמא".

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

האם יש למשקים אלה גם חובת ביעור? מחלוקת כמובן, אבל ה'משנה ראשונה' הכריע שיש קדושת שביעית וביעור ביוצא מפגי שביעית, וכך גם נראה מפירוש 'ראשון לציון' למשנה במקרה דנן אין מדובר בסתם משקים שיוצאים מן הפרי, אלא מתבצעת הפקה שכוללת תהליכים מסוימים בפרי, כגון בישול וזיקוק. אף על פי כן נראה שיש במשקים המופקים הן קדושת שביעית והן ביעור, כי אין דינם שונה מפירות שעשו מהם צבע, שיש להם דין ביעור, אף שהצמח עובר תהליכים מסוימים לשם קבלת הצבע יש בו קדושת שביעית וחובת ביעור. לכן נראה שאף שהענבים עוברים תהליך זיקוק והנחת האדים על זרעי אניס הם נחשבים להיות מאכל שביעית שחייב בקדושת שביעית וביעור.

הרב עמיחי מוסיף שאמנם דנו בחובת ביעור בערק, אבל עצם הפקת הערק היא בעייתית ונראה שיש לגביה מחלוקת אחרונים. 'ערוך השולחן' כתב שאפשר להקל ולהפיק יין שרף מדגן בשביעית כי זו הדרך היחידה להפיק שיכר, ועל כן זה דרך העולם ומותר בשביעית. לעומת זאת הרב קוק זצ"ל כתב שאסור לעשות כן, והסתמך על התוספתא 'אין לעשות מתמרים שכר'.

למעשה מכריע הרב עמיחי שמשאריות ענבים שכבר אינם ראויים לאכילה ושתיית יין, אפשר לכולי עלמא להפיק את הערק, אך כאמור יש לנהוג בו קדושת שביעית וחייב בביעור.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
אין יותר מצוות שביעית ולא ביעור
| 20-07-2016 20:58
לא תרומות לא מעשרות לא קורבנות לא בית מקדש. מתגעגעים לבית מקדש כי יותר קל להתגעגע לדבר שלא נמצא מאשר לקיים את המצוות ולתקן את המידות. מצווה לכבד את בית הכנסת כמו שמכבדים בית מקדש. איפה אנחנו? בית כנסת זה אולם כנסים למשועממים לצערינו או כמו מוזיאון. נא להתאפס.