אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

המשבר האמיתי במכינות ובישיבות ההסדר / דעה

עלינו לגלות אחריות ממלכתית נוכח תפקיד זה המוטל עלינו ומתוך שיח כנה ונטול התנשאות להפגיש את בני הציבור החרדי עם משנות תורניות נוספות. בנוסף, נוכל לקיים גם 'הכרת הטוב' כלפי הציבור החרדי על תרומתו לבניית עולם הדת"ל

המשבר האמיתי במכינות ובישיבות ההסדר / דעה
  (צילום: באדיבות המצולם)

אין זה סוד שבשנים האחרונות, עולם ישיבות ה'הסדר' והמקד"צ התורניות נמצא בקשיים גדולים בתחום גיוס התלמידים. מספר לא גדול של מוסדות בוחר תלמידים בסלקטיביות רבה ומשאיר ליתר את ה'זכות' להתקוטט על היתרה. בהיעדר הנהגה תורנית אחידה, מוסדות ממשיכים להיפתח מדי שנה, וכולם פונים לאותו פלח אוכלוסייה מצומצם של כ- 3000 בחורי ישיבות תיכוניות 'קלאסיות'. "קנאת הסופרים" הזו, לא רק שלא מרבה חכמה כי אם אף מזיקה לה. מספר ישיבות 'הסדר' ותיקות כבר נסגרו, וישנן עוד כמה שלא רחוקות מכך. והדברים ידועים.

השלכות נוספות של המשבר, הינן הפגיעה בראשי הישיבות והרמי"ם, שחיקת תנאי העסקתם והתחלופה הגוברת. מנכ"לי הישיבות שנושאים בנטל הכלכלי דורשים 'קיצוצים כואבים' וכתוצאה מהתחלופה הגוברת והולכת בסגלי הישיבות, 'הדימוי המוסדי' נשחק. אמנם, ישנם 'עסקנים' השמחים במצב זה באומרם: 'אמרנו לכם לא להקים ישיבות חדשות', אולם, רוח מהפכנית והתוססת של זרם אידאולוגי אסור לה שתיקבע על פי 'חומר ולבנים' (בהזדמנות זו, ברצוני לקרוא לרמי"ם להתאגד ולהקים 'איגוד מקצועי' למען הבטחת עתידם ולמניעת פגיעה שרירותית בהם).

כמי שלימד במספר מוסדות השייכים לציבור הדת"ל לסוגיו ומכיר היטיב עולם זה, עלי לקבוע בצער, שעל פי רוב, ישנו קיבעון מערכתי בתפיסת קהל היעד של עולם הישיבות הדת"ל לסוגיו. ראשי וצוותי המוסדות התורניים, משוכנעים בנחיצות הקיום של מוסדם ובייחודיות שלו על פני דומיו הרבים מספור, אולם, חלוקה זאת אינה עומדת במבחן המציאות. כמו כן, נשכח הכלל הפשוט ביותר ב'חוקי השוק' הקובע, כי במידה וההיצע רב מן הביקוש – תתרחש 'צלילה' במחיר.

ברצוני להציע לפני חבריי היקרים, דרך אשר תועלתה מרובה ועלותה מועטה. לענ"ד, השלב הבא במהפכת ה'תורה הגואלת' ובביצור עולם התורה הציוני הנפלא שזכינו לראותו בדורנו, הינו הרחבת השורות בפני קהלים נוספים, אשר מדרך הטבע, חלקם קרובים אלינו יותר, ואחרים רחוקים.

אעמוד בקצרה על שלושה תתי-מגזרים אשר בשורת 'איחוד הקודש והחול' מבית מדרשו של מרן הרא"יה קוק, נדרשת להם במיוחד ומודל 'הישיבה' הקלאסי, שמוסדות רבים נבנו לאורו, לא מתאים עבורם.

האוכלוסייה הראשונה והקרובה ביותר, הינם בוגרי התיכונים הדתיים שע"פ רוב, הינם 'מסורתיים' ומהווים בשר מבשרה של 'משפחת החמ"ד' המורחבת ואינם מוצאים את מקומם בעולם הישיבתי הקיים, מסיבות מובהקות. ראוי לציון, הרב יהושע ויצמן, שכבר לפני שנים, הקים מספר מוסדות תורניים על-תיכוניים, לאור מאפייניה המיוחדים של אוכלוסייה זאת.

בשנים האחרונות, עם הקשחת עמדת משרד הביטחון ביחס להקמת ישיבות 'הסדר' חדשות במתכונת הקלאסית, אנו עדים להקמתן הנרחבת של ישיבות 'הסדר' במתכונת 'שילובים' האטרקטיבית (מסלול מקוצר בן ארבע שנים – שנתיים בישיבה ושנתיים בצבא). זוהי השעה, להעצים את ישיבות ה'שילובים' ולהזרים לתוכן את האוכלוסייה הטבעית עבורן. תכניות חינוכיות כדוגמת 'מעגלים', צריכות לאתר מסגרות המשך סדירות לכל אותם נערים הנכסים בשעריהן. הפנייה לאוכלוסיות הללו, הינה מהפכה חברתית וחינוכית החשובה מאין כמותה, ובכוחה לבד, לשנות מן היסוד את המצב המשברי הקיים.

נעבור כעת לאוכלוסייה השנייה. 'פרס ישראל' הבא בתחום החינוך יוקדש ככל הנראה, למחוללי מוסדות כגון: 'מקד"צ חרדית' "ישיבת 'הסדר' חרדית", שניתן לראותם כבר כיום (ואע"פ ש'ההסדר' אינו אותו 'הסדר' ו'המכינה' אינה אותה ה'מכינה', בכל זאת, רעיון השילוב זהה) אמנם, טיפין, טיפין ובזהירות, אבל, את הנעשה, כבר אין להשיב.

אחינו החרדים נמצאים בקושי אידיאולוגי מובהק בהקמת המוסדות הללו ובהכרה בהם כלגיטימיים. המייסדים האמיצים שלהם זקוקים לעיתים ל'שכפ"ץ' בפרהסיה החרדית וגם הכיוון האידיאולוגי טרם הוברר דיו (למעט התועלת הכלכלית הקיימת במסלולים אלו), כאן, יכולים להיכנס לתמונה, בוגרי עולם התורה התורני-לאומי, דווקא הם, ייטיבו לברר את ההכרעה 'הלכתחילאית' של אלו שבחרו לקיים בעצמם את דברי חז"ל: 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ' ולעסוק ב'יישובו של עולם'.

עלינו לגלות אחריות ממלכתית נוכח תפקיד זה המוטל עלינו ומתוך שיח כנה ונטול התנשאות להפגיש את בני הציבור החרדי עם משנות תורניות נוספות. בנוסף, נוכל לקיים גם 'הכרת הטוב' כלפי הציבור החרדי על תרומתו לבניית עולם הדת"ל. אם אנו נקים את המוסדות הללו, המיועדים לבני הציבור החרדי לגווניו, (ובפרט, עבור האלפים אשר כבר מתגייסים מידי שנה לצה"ל ואין להם 'מקום' לחזור אליו) נאפשר בכך לגרעין 'החרדיות הקשה', להסיר מעליו את 'נטל הנושרים' והביקורת הציבורית שאתה הוא מתמודד, וכך גם עולם התורה החרדי יצא נשכר.

אוכלוסייה שלישית שבני הציונות הדתית צריכים לפעול יותר עבורה, הינה אוכלוסיית העולים החדשים (בפועל או הפוטנציאליים). גם כאן, קיימות כבר מסגרות חשובות (ישיבת 'תורה בציון', מסגרת לעולי צרפת בישיבת כוכב יעקב) אך, 'אין הקומץ משביע את הארי'. נדרשת התגייסות כללית, המכירה בגודל השעה, והמבינה שלאור התמורות באזורינו ובעקבות כך, באירופה, יהודי היבשת יאלצו להגר ממנה בקרוב, השאלה הינה – לאן? לכאן או לקנדה וארה"ב? (גם המשך ההתבוללות ביבשת אמריקה צריך להדיר שינה מעינינו).

עלינו להתחיל ביצירת תשתיות ל'קליטה-רוחנית' כבר כעת. תנועת 'בנ"ע העולמית' מביאה ארצה מידי שנה אלפי בני נוער לשנת היכרות עם מדינת ישראל וניתן לשלב זרועות עם מאמץ זה. כמו כן, קיימת גם תכנית 'תגלית' ותכניות נוספות רבות. גם מדינת ישראל מאוד מעוניינת בעידוד עולים מארצות רווחה, ויש כאן כר נרחב לעבודה רבה ולחיבור עולמות רוחניים.
המנון הישיבות הנוסטלגי קבע: 'ישיבות נקים בכל מקום', הישיבות כבר קמו, עכשיו, צריך למלאן בתלמידים. 'עלה נעלה ויכול נוכל', חיזקו ואמצו.

=======

הרב שי הירש. תושב הישוב נריה. למד בישיבת מרכז הרב, כיום מלמד בישיבת אורות יעקב ברחובות וחבר במכון המחקר התורני 'נזר דוד' – ע"ש הרב הנזיר,

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
8 תגובות - 8 דיונים מיין לפי
1
מאמר חשוב שכוייעח
| 17-07-2016 18:35
2
חוזרים בתתשובה
sa | 17-07-2016 21:26
ישר כח. יש קהל נוסף והם החוזרים בתשובה
3
כבוד הרב
ירחמיאל | 18-07-2016 0:05
במחילה מהרב - לא תמיד צריך לחפש משברים. מספר התלמידים הכללי עולה משנה לשנה אם אינני טועה. הרב הזכיר את ישיבת כוכב יעקב. ראש הישיבה הוא זה שהגה את "שילובים" של 4 שנים ויש כיןם אפשרות זו בלא מעט ישיבות. בנוסף קליטת עולים- יש לא מעט ישיבות ציוניות שקולטות מכל העולם. המלאכה לא פשוטה אך התלמידים מגיעים ולא רק בכוכב יעקב. בנוסף חלק מהישיבות הגדולות כיום הם הישיבות שפונות לקהל רחב יותר וכן לתיכונים ולא רק לישיבות המוכרות(ע"ע כוכב יעקב אבל לא רק). מסגרות הסדר חרדים גם קיים אך מטבע הדברים יותר קשה שיבוא מתוך הציונות הדתית. תהליכים לוקחים זמן, ב"ה מתקדמים.
4
לא בציניות- הרב יכול בבקשה לפרט על איזו תרומה מדובר
שלמה | 18-07-2016 0:40
כלומר, במה בדיוק החרדים תרמו להקמת עולם התורה הדתי לאומי? אני מכיר בעיקר 'תקיעת מקלות', בוז, וחוסר הכרה ב'גדלות' ובשיטה הדתית לאומית.
5
ניסיון תשובה להגיב 4.
שקד | 18-07-2016 23:53
לא בשם הרב כותב המאמר אלא כל דעתי. לעניות דעתי כוונת הרב היא לכך שעולם הישיבות החרדי שומר על איזון בעולם הישיבות הציוני שלא ילך לאפיקים לא רצויים ומגדיל את קנאת הסופרים. הרי שם העיקר זה הישיבה ואנחנו רוצים להראות שאפשר גם בנוסף עוד דברים אבל בבסיס כולם מסכימים שגדול תלמוד תורה כנגד הכל. נוסיף לזה את החיבורים התורני ים שיצאו מעולם הישיבות החרדי ופוסקים שיצאו ממנו שאצלנו מתייחסים אליהם בהדרת כבוד. לא רק משום שאין אצלנו גדולים אבל לרוב תמצא את הרב אבינר מצטט פוסק חרדי ולא להיפך. וזה לא משום גאווה אלא משום שאם אתה מוסר את נפשיך על התורה והוגה בה יומם ולילה תגיע ליותר ידיעות ויותר סיעתא דשמיא.
6
ישיבות רבות מסוגים שונים עולים כסף. הרב מוכן לעבוד בחינ
אלי | 20-07-2016 9:50
הבעיה היא שפעם התלמיד התאים עצמו לישיבה בה בחר היום הישיבות רוצות להצאים עצמן לתלמידם. זאת יוזמה מבורכת. רק שאין מי שיממן אותה. ונכון לא צריך לפתוח ישיבה לכל 50 תלמידים. המודל הישיבתי חייב גם לחשוב כלכלית . ההורים הם לא בור ללא תחתית. ויש גבול לתרומות
7
ההסדר החרדי משווע לתיגבור בקדש, בהלכות "דעות" וגם...
ברוך. | 21-07-2016 11:28
ההסדר החרדי-מחפש הגדרות לעצמו. ויש לדת"ל הרבה [ולענ"ד חוב קדוש] מה להציע בתחום. אך גם עזרה בגשמיות היא קריטית. עליות של הקמת ישיבות נוספות היא ..... ונדבנים חרדים, [למרות שמבינים את החובה והדחיפות להקים ולרומם מוסדות אלו] נוטים לא לתרום לשם.. אלא ל"מכובדות"... כך שגיוס הכספים שלהם בכי רע. ולשלב הראשוני על הציונות הדתית, להושיט עזרה. לסיכום. החרדים לא יצליחו להתקדם לבד. בלא עזררה של ממש גם ברוח וגם בגשם. יישר כח לרב הירש ששם ליבו לזרמונים העדינים שרוחשים מתחת לפני השטח.
8
מספר התלמידים בעלייה ויש היום 64 ישיבות הסדר
מה? | 23-07-2017 15:50
וזה רק מה שבאיגוד. אני לא כל כך מבין למה הרב התכוון..