את הסיוע הראשון מיד לאחר פיגוע הירי בו נרצח אביהם, מכאל מרק הי"ד, קיבלה משפחת מרק מערבי, אסיר בטחוני לשעבר, שעבר במקום הפיגוע.

"ראינו מכונית הפוכה, עצרתי את המכונית שלי בצד ימין ויצאנו ממנה", הוא סיפר בראיון לערוץ 2. לדבריו: "ניסיתי לפתוח את הדלת אך המכונית הייתה נעולה כולה. כל הדלתות היו נעולות מלפנים ומאחור. ראיתי שני ילדים בפנים צורחים ומבקשים שאעזור להם. הושטתי את ידי ובמשך שתי דקות ניסיתי לפתוח את הדלת כדי להגיע אל הילדים שנחנקים במכונית. אני מעריך שאם הם היו נשארים שם עוד קצת, הילדים האלה היו נחנקים במכונית".

"באופן ספונטני ומהבהלה שהרגישה הבת הקטנה, היא אחזה בי וקפצה עליי. מיד שמתי את ידי על ראשה ודיברתי איתה בעברית כמובן. אמרתי לה, 'אל תפחדי, אל תפחדי, אני אעזור לכם, אל תדאגו".

מדבריו עולה כי בתחילה הוא לא הבין שמדובר בפיגוע: "מה שעשיתי, עשיתי מתוך האנושיות שלי. אלה ילדים, יש בפנים ילדים, יש בפנים בני אדם. לא היססתי בכלל".

בהמשך הגיע למקום ד"ר עלי אבו שרך, רופא פלשתיני מהעיירה דהריה הסמוכה לחברון, שהיה בין הראשונים שהגיעו לטפל במשפחת מרק וגם הוא לא ידע שמדובר בפיגוע וחשב שמדובר בתאונת דרכים בגלל האוטו שהתהפך.

"כרופא אני מחויב להציל חיים, ולא משנה אם זה יהודי, מוסלמי או נוצרי. האב והאם ספגו את הפגיעה הקשה ביותר. בדקתי את האב והוא כבר היה ללא רוח חיים. האמא הייתה במצב של חנק בגלל חגורת הבטיחות שנכרכה סביב הצוואר, והיא סבלה מפצעי ירי בפלג הגוף העליון. הילדה הייתה בהלם, וכשבדקתי אותה הבנתי שהיא לא נפגעה קשה. ניסיתי להסביר לה באנגלית שאנחנו רוצים לעזור להם אבל היא לא הבינה אותי. אח שלי דיבר איתה בעדינות בעברית והסביר לה שאני רופא ושאנחנו נעזור להם. אמרנו לה שאמא ואבא יהיו בסדר ושתכף תגיע עזרה רפואית וייקחו אותם לבית החולים, למרות שידעתי שהאבא ללא רוח חיים. לא רציתי שהיא תילחץ עוד יותר".