אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

חי בסרט: קצת יותר מבקורת על "המתנחלים"

22.06.16 12:44  ט"ז בסיון תשעו

חי בסרט, הטור היחיד בעולם (כולל העולם הבא) שמביא לכם מדי שבוע ביקורת קולנועית, בשיתוף פעולה עם אולפני הסרטים המובילים בישראל, על הסרטים החמים בקולנוע מזווית ראייה ייחודית לציבור הדתי. מתכנן לצאת לסרט עם הדייט ורוצה להימנע ממבוכה? מעוניינת ללכת עם הילדים ולא מתאים לך לחשוף אותם לתכנים לא ראויים? הגעתם למקום הנכון-יאללה, אקשן. והשבוע: קצת יותר מביקורת סרטים על "המתנחלים"

חי בסרט: קצת יותר מבקורת על "המתנחלים"
  (באדיבות אולפני פליינט)

בביקורת על סרט שנקרא "המתנחלים" אין מתאים יותר מלפתוח בבדיחה עם זקן: בתקופת המלחמה הקרה נערכה תחרות ריצה בין ברית המועצות לארצות הברית. האצן האמריקאי ניצח בהפרש ניכר את יריבו הסובייטי. יום למחרת, התנוססה בעיתון הרשמי של ההנהגה הסובייטית כותרת חגיגית-" נציגנו הגיבור הגיע למקום השני, בעוד האמריקאים הגיעו רק למקום האחד לפני האחרון!!".

בדיחה מצחיקה – עצובה זו היא פחות או יותר סיפורו של הסרט "המתנחלים": עיתונות מגויסת עם אג'נדה ברורה מראש שלא נותנת לעובדות לבלבל אותה, ובימאי שקודם כל יורה את החיצים ורק לאחר מכן מצייר את המטרה בהתאם לצרכיו.

האמת שבתחילה הופתעתי לטובה, דמויות המתנחל המוצגות בסרט לא מוצגות בצורה קריקטוריסטית או מתנשאת כמו שציפיתי. הדיאלוג איתם מכבד ואינטלקטואלי, הצופה נחשף לעומקי משנתם הסדורה, ואפילו זוויות הצילום-טריק קולנועי פשוט שיכול להציג דמויות באופן מאיים ודמוני- מחמיאות וראויות. הבעיה אינה באופן הצגת הדמויות כי אם בבחירה באלו דמויות להתמקד ובאיזה הקשר היסטורי-גיאו-פוליטי להציגם.

בימאי הסרט שמעון דותן, עם רזומה של לא מעט סרטי תעודה באמתחתו, מתיימר להציג לצופים, ואני מצטט מתוך תיק העיתונות הרשמי של הסרט- "תיעוד היסטורי כבן 50 שנה של עולם ההתנחלויות מראשיתו ב-1967 ועד ימינו אנו". ובכן, זהו, שממש לא.

מבחינה קולנועית נטו, מדובר ביצירת דוקו משובחת ועשויה לעילא- דבר שמשתקף בציון הכללי שנתתי לסרט. הסרט מלווה את צמתיה החשובים של תנועת 'גוש אמונים' בתחילת דרכה, מפגיש את הצופה עם דמויות מפתח כמו הרבנים צבי יהודה, לוינגר ופורת ואישי ציבור דוגמת בני קצובר ונועם ארנון, ומשרטט סדר כרונולוגי של השתלשלות העניינים תוך שימוש בקטעי ארכיון נדירים, טכניקת וידאו ארט מרשימה וראיונות עם מתנחלים- וותיקים וצעירים- בהווה. אך עם כל הכבוד לאריזה היפה והאומנותית, תוכנו ממש לא יכול להיקרא "תיעוד היסטורי" , תיעוד היסטרי יהיה תיאור מדויק יותר.

1

(באדיבות בתי קולנוע לב, יס דוקו וטליסמה הפקות)

 

לאחר יותר משעה של תמונות תקריב של פחונים, צריפים ואפילו אוהל אינידאיני (!!) בתקוע ד'; היכרות מעמיקה עם משנתם של חנמאל דורפמן שמוגדר כאחד ממנהיגי נוער הגבעות, אב מזוקן ומגודל פאות מ'אש קודש' שמסביר לילדיו כיצד יש להרביץ לערבים, וסיקור מורחב של פעולות המחתרת היהודית- מיידע אותנו הקריין כי יש לציין ש80% מהמתנחלים אינם כפי שהוצג עד כה ואינם חיים לפי משנה אידאולוגית זו.

אהההה…. בלבלת אותי… זה באמת מעניין נורא, כנות נוגעת ללב ממש, אבל אם זה ככה על מה בשם כל מעילי הדובון בעולם דיברת איתי עד עכשיו? היכן 80% האחוזים האחרים- מאות אלפי האזרחים במעלה אדומים, אריאל, בית אל, עפרה וגוש עציון שנראים בדיוק כמו כל ישראלי אחר, עובדים באותם המקומות ואוכלים מאותה קופסת טונה במילואים?!

בהתאם לקריטריונים ה"תיעודיים ההיסטוריים" של מר דותן, אני מצפה בכיליון עיניים לסרט ההמשך "התל אביבים"- תיעוד היסטורי מקיף שלאחר שעה של תמונות תקריב מהתחנה המרכזית בתל אביב, ראיונות עומק עם יצאניות ונרקומנים, ותיאור שגרת יומם של סודנים בדרום העיר, יזכיר בנונשלנטיות ש80% מהתל אביבים בכל לא קשורים למה שראינו, אבל עזבו עובדות ושטויות כאלה, זה הורס לי את המסר…(כמובן שאין באמור להשוות באיזשהו אופן בין דמויות המתנחלים בסרט לבין יצאניות, מסוממים וסודנים, הדגש הוא על התמקדות בשוליים שלובשים צורה אחרת בכל חברה אך אינם משקפים את המציאות).

(באדיבות אולפני פליינט)

באדיבות בתי קולנוע לב, יס דוקו וטליסמה הפקות

"המתנחלים" הוא דוגמא מאלפת לרטוריקה פוסט ציונית במיטבה, שיורה אקסיומות בלי שום צורך להוכיח אותן: המתנחלים הם הגורם הבלעדי לשפיכות הדמים במזרח התיכון (כמו שרואים בבירור בטבח של בשאר אסד במאות אלפי מתנחליו בני דתו), הגדר והדיכוי הם הסיבה לטרור (באמת, למה לא מורידים כבר את הגדרות באורלנדו, בריסל וצרפת?!) ובכלל, לפני מפעל ההתנחלויות ישבנו עם שכנינו תחת עץ התאנה וצחקנו ביידיש על חוויות משותפות (בתרפ"ט, תרצ"ו ועוד מפגשי רעים לבביים שכאלה).

מדובר בהגשה מרתקת ואינטליגנטית של כלום בפיתה. כרוניקה ידועה מראש של דמוניזציה של כל מי שחי מעבר לקו הירוק ללא הבדל דת, גזע ומין (אלא אם כן אתה לא יהודי, ואז יש הבדל).

לסיום, גילוי נאות- הכותב הינו מתנחל בעצמו. הייתי מספר לכם עוד על עצמי אך בעקבות הסרט יש לי פערים רבים להשלים: אני רץ לעקור עצי זית, למנוע אחווה ושלום בין העמים ולהפוך לכם את הקיץ לחם יותר ומלא מדוזות. דברו איתי מחר, אחרי הקרבת קורבן התמיד.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

10 תגובות
הצג את כל התגובות