גיורי קטינים במשפחה חילונית – פסולים/ תגובה

קטן הגדל במשפחה חילונית שעבר גיור - אסור לבא בקהל, כך קובע הרב מרדכי אלתר מחבר הספר 'כגר כאזרח', בתגובה לדבריו של הרב רא"ם הכהן מבית הדין האלטרנטיבי לגיור

גיורי קטינים במשפחה חילונית - פסולים/ תגובה
  (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

לאחרונה עלה שוב הדיון לגבי גיור קטינים. הרב רא"ם הכהן הגיע לכנסת לשכנע את חה"כ לתמוך במערך הגיור האלטרנטיבי, לגיור קטינים במשפחות חילוניות. מבירור ההלכה עולה כי גיור כזה עומד בניגוד להלכה, אינו תקף וה"מתגיירים" אסורים לבא בקהל, כפי שיבואר להלן.

יש לעשות כל מאמץ לעצור מגמה חמורה זו, היכולה להביא עלינו חורבן כמו שאמר עזרא [ט] "הֲלוֹא תֶאֱנַף-בָּנוּ עַד-כַּלֵּה לְאֵין שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה".

א.

גיור קטינים מבוסס על מה שאמרו במסכת כתובות, גר קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד דזכות הוא לו כשלא טעם טעם חטא וזכין לאדם שלא בפניו, וכתב רש"י: "על דעת ב"ד והן נעשין לו אב", ובריטב"א: "מתחנך מקטנותו ומורגל בתורת ישראל הקדושה ומסתמא לא יסיר ממנה, ומילתא דלא שכיח שיסיר מהתורה". ובמאירי: "ומגיירין אותו… שיהא ענינו מסור להם כדרך שענין הבן מסור לאב להכניסו לברית ולקדושת אמונה".

כלומר, הגיור מבוסס על כך שלמרות שהקטן עצמו אינו מקבל עליו מצוות, ב"ד נעשין לאב הקטן, והם דואגים להרגילו בתורה ובקדושת האמונה ולא צפוי שיפרוש משמירת התורה כך היהדות זכות היא לו.

ומפורש בגמ' שזכות הוא לו בגלל שטוב ונוח לו לשמור המצות, ודווקא כשלא טעם מעולם טעם חטא, אבל כשטעם טעם חטא הגיור חוב הוא לו ולא חל.

קטן הגדל במשפחה חילונית (או מסורתית), גדל בהפקרות עובר על כל התורה הגיור חוב הוא לו שמעלה חרון אף ה' מפר בריתו. ועוד, הרי ייענש בחומרה על עברות שחייבין עליהם סקילה וכריתות. ואנו יודעים באנן סהדי, שלאחר הגרות כשיגדיל לא ישמור תורה ומצוות, ולא יאמין בי"ג עיקרים. ויודעים אנו כי יהיה מורגל בעברה כשיגדיל, והגיור חוב הוא לו.

ועוד, אם נשאל לדעתו האם רוצה לקבל על עצמו חובות התורה והמצוות, לא ירצה. קטן זה רוצה לנהוג במנהג הוריו, לא יחוש בנוח לשהות בין בני משפחתו החילונים שמטיילים בשבת, צופים בטלויזיה וכדומה והוא ישב דומם בביתו, רצונו להמשיך בהרגליו להתנהל ללא עול, חפשי מן המצוות.

ועוד, קטנים אלו כבר טעמו טעם חטא ומורגלים בעברה. הורגלו בטיולים בשבת, רחיצה בים מעורב, וכו', כבר בקטנותם הם שקועים בטלויזיה, כבלים, אינטרנט, פייסבוק תיאטראות וכדו' עם כל המשתמע מכך וכן בשאר חטאים, והורגלו בדברי כפירה, כך שהבסיס שעליו נשען תוקף הגיור "שלא טעם טעם חטא" אינו קיים, ואינו חל.

ב.

וכך כתבו רוב גדולי הפוסקים שאם משפחת גר קטן, אינה שומרת מצוות, שלכך מסתבר שכאשר יגדל לא ישמור מצוות, הגרות לא נחשבת לו לזכות, וגם מפני שיענש בחומרה על שעבר על איסורי תורה, ביניהם איסורי סקילה החמורים כחילול שבת. וכשאין הגירות נחשבת לו לזכות, הגיור לא חל.

כן כתב בשו"ת מטה לוי (ח"ב נה) בשם הגאון ר' יצחק אלחנן ז"ל. וכ"כ בשו"ת דעת כהן (להראי"ה קוק ז"ל סימן קמ"ז) וז"ל "וכ"ז הוא רק אם הוא באופן כזה שאנו יודעין שבגדלותו יקיים את המצוות.. אבל בענין שמתברר שאין דעתם כלל לקיים ולהזהר מאי מהני מה שמוסרים אותו לגירות ע"פ ב"ד.. וכאילו גרות במילה וטבילה וחסרה קבלת מצוות.. אין זו גרות כלל".

וכ"כ בנחרצות הגאון בעל שרידי אש ז"ל (ח"ב צו) "והעיקר, שאין בזמננו שום זכות לקטן שגיירו אותו, ובפרט מי שמתגדל בבית הורים שאינם מקיימים תורה ומצוות, והילד ג"כ לא יקיים את המצות שנתחייב בהם ע"י גרות. ואם כן לא זו בלבד שאין הגרות זכות לו, 'אלא היא חוב גמור, ואסור לגרום חוב לאדם אע"פ שאינו יהודי. ולא עוד, אלא שהגרות שהיא חובה לו היא בטלה ומבוטלה ואינו גר כלל ויבוא לידי מכשול, שיחשבוהו וגם הוא יחשוב א"ע לישראל. ואין לשער ולתאר את ריבוי המכשולים שיצאו מזה".

וכ"כ בספר זכר יצחק לגאון ישראל ר' איצלה מפוניבז' (ח"א סי' ב'), וכן בשו"ת חבצלת השרון (ח"א יו"ד ע"ה), וכן בשו"ת מנחת יצחק [ג' צט'] וכן דעת הרי"ד סולבייצי'ק (נפש הרב עמ' רמה) וכן דעת הרב משש (ח"ג יו"ד סב) וכן קובע הציץ אליעזר (חלק יח סה). וציינו לעוד פוסקים, שו"ת פרי השדה (ח"א סימן מג), שו"ת דברי אהרון (יו"ד מא'), שו"ת התעוררות תשובה (ח"ד סימן קמ"ב), וכן בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב תקי"ב) וכן כתב בשו"ת משפטי שאול (סימן ל"ח) ועוד".

ג.

בתוס' ישנים (על הגליון) כתבו אם כשהגדיל נהג מנהג גיות ועבר על דת, ה"ז מחאה וזהו כוונת הגמ' 'הגדילו יכולים למחות', א"כ אפי' אם נאמר שזכות הוא לו וזוכין לו את הגרות, כיוון שהגדיל ולא שמר מצוות הרי זה מחאה ואינו גר. מפני שעיקר הגרות היא קבלת הברית התורה והמצוות, ואם כשהגדילו אינם שומרים תורה נמצא שלא נוח להם בחובת שמירת התורה והמצוות ובמה שזיכו להם יהדות, שלא יתכן שיחפצו בחובה זו ולא ישמרו, (ואין די בכך שהם מעוניינים שבשם יהודי יקראו), לכן אין לך מחאה גדולה מזו. בפשטות אין חולק על כך, דסברא פשוטה היא, וכן הוכיח בשו"ת 'איש מצליח' (ח"ב יו"ד מ"ב) וז"ל "אלא כל שנהג במנהג הגויים משהגדיל אין לך מחאה גדולה מזו", והביא ראיה מתשו' הרשב"א (ח"ב קמ"ד) וז"ל הרשב"א: "וה"ז כאילו התנה בית זה מכור לכם מעכשיו אם לא אחזור בי וכו' ולפיכך ראובן זה שעמד לאחר מכאן ומכר אותו בית ליהודה אין לך חזרה גדולה מזו" ע"כ. וכמו דהתם המעשה מוכיח על החזרה, גם כאן המעשה מוכיח על המחאה. ועוד ראיה מפסחים ([פח'), ומעירובין (פב'), וכן כתבו סברא זו דאין לך מחאה גדולה מזו – בתוס' נזיר (כ"ח) ע"ש.

ד.

כתבו התוס' בסנהד' שגר קטן עדין צריך קבלת מצוות כשהגדיל "אין חסרים אלא קבלת מצוות ומתוך שגדלו ולא מיחו היינו קבלה". לפ"ז קטנים אלו שאינם מקבלים עול מצוות בלבם כשמגדילים – אינם גרים, והוא כגיור ללא קבלת מצוות שמעכב כמפורש בשו"ע [יו"ד רס"ח ג].

ה.

התוס' והרא"ש כתבו שדין זוכין לקטן בגרות נאמר רק כשהוא זכות גמור, אבל באם יש קצת חובה אין זוכין לו ואין שליחות והגיור לא חל. א"כ בנדון שלנו שלא ישמור מצוות, ויענש בחיובי סקילה וכרת, וודאי שלא גרע ממקצת חובה, ובמקצת חובה אין דין זכין ואינו גר.

ו.

אמנם מצאנו מגדולי הפוסקים שנקטו שזכות היא לו, בשו"ת 'בית יצחק' אב"ד לבוב ומגדולי הפוסקים בגליציה (אה"ע ח"א סימן כט') כתב דאפי' אם כאשר יגדיל לא ישמור מצוות עדיין זכות הוא לגר שאף שיענש מ"מ יש לו חלק לעוה"ב. ובאחיעזר (ח"ג סימן כח) (לא נימק ונשען על הבית יצחק), וכן כתב באג"מ (אה"ע ח"ד סימן כו אות ג').

וקשה על דבריהם, דבגמ' משמע להדיא שאין מתחשבים בזה שיזכה לעולם הבא, דמפורש בגמ' שאם טעם טעם דאיסורא הגיור חוב הוא לו ואינו גר, ואמאי הרי זכות היא לו שיזכה לעולם הבא, ע"כ שלא מתחשבים בחלקו לעולם הבא. (קובץ תשובות להגרי"ש אלישיב)

ועוד הא חסר העיקר המפורש ברש"י בריטב"א ובמאירי (הובאו לעיל) "שב"ד נעשין לו אב ומתחנך ומורגל בתורת ישראל הקדושה ולא שכיח ש מהתורה ומסור לב"ד להכניסו לברית ולקדושת אמונה", וזה במקום קבלת המצוות. ועוד לא מסתבר שבא להעלות חרון אף ה' להפר בריתו, יקרא לזה זכות.

ועוד קשה, כאמור לעיל הרי הקטן אינו מעונין להיות שונה ממשפחתו החילונית, וכן הוא הורגל בעברה וטעם טעם חטא כך שהגרות חוב הוא לו וכדעיל.

ועוד, הא בעינן זכות גמור כמ"ש תוס' והרא"ש, וכאן הרי יענשו בחייבי סקילה וכריתות וליכא זכות גמור. ועוד, לדעת תוס' בסנהד' כשיגדיל עדיין צריך לקבל עליו מצוות וליכא. ועוד הרי כשהגדיל ועשה עברות, הוי מחאה כמפורש בת"י, א"כ אינו גר.

ז.

והנה האמת כי הם לא הקלו אלא במצבים מסוימים, וכך כתב שם באג"מ (אבה"ע ח"ד כו): "והוא זכות להם כי מכיון שלומדים בבי"ס דתי אצל מורים יראי שמים הרי מצוי שיתגדלו להיות שומרי תורה שלכן אף שהוא ספק הוא זכות וודאי, וגם אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל שיש להם קדושת ישראל ומצוַתן שעושין הוא מצוה, והעבירות הוא להם כשגגה הוא ג"כ זכות מלהיות נכרים… וזה אני חושב שיסכימו הבע"ב, וגם הגדולים מבני י"ג אם יאמרו להם שצריכים להתגייר, וכן הגדולות מבנות י"ב וודאי יתרצו". עיננו הרואות, שדמות הקטנים שעמדו לנגד עיניו, התאפיין באלו שמצוי שיתגדלו להיות שומרי תורה, ועל הצד שלא ישמרו יהיו כשוגגים, מדובר במשפחות עם הכרה דתית, ההורים מיוזמתם שולחים את ילדיהם לבי"ס דתי שמנהליו יראי שמים, ומדובר בהורים וילדים שבבגרותם בוודאות ירצו להתגייר עם קבלת מצוות מלאה, בכה"ג הקל האג"מ, אבל אלו שבנידון שלנו אינם מתאימים להגדרות אלו, לא מצוי שיגדלו להיות שומרי תו"מ, הם גם לא יהיו בגדר שוגגים כשיגדילו, וכן לא ירצו לקבל על עצמם מצות בבגרותם, ההורים רחוקים מרצון לשמירת תורה ומצוות כרחוק מזרח ממערב, ובכה"ג לא העלה על דעתו להקל.

ועוד דבאג"מ (אה"ע ח"א פ"ב ענף יא. ובאה"ע ח"ד נט) כתב על תינוקות שנשבו, "ורק שראוי להחזירן בתשובה… כפירה מחשיבה ליצא מכלל ישראל משום שאינו מחזיק בדת ישראל לכן כ"ז שטועה אינו בכלל ישראל", ומי שיצא מכלל ישראל אין להם חלק לעוה"ב. וכך ידוע בשם הגר"ח מבריסק כי גם תינוק שנשבה יש לו דיני אפיקורס ואינו בכלל ישראל. ולא זו בלבד אלא שם בהמשך קובע האג"מ (וכן באו"ח ח"ה כח כב) שגרועים הם מתינוק שנשבה "וגם אין להחשיבם כלל כתינוק שנשבה מאחר שרואין הרבה שומרי תו"מ וגם עי' ברדב"ז שסובר שכמעט ליכא דבר זה" ע"ש. ולפי דבריו שגם תינוק שנשבה אם אינו מאמין בתורה משמים יצא מכלל ישראל, א"כ פשיטא שגיור קטן במשפחה חילונית אין זה גרות, שהוא כגרות ע"מ שלא יהיה בכלל ישראל, אלא כעכו"ם, ע"כ מה שכתב בתשובה על גיור הקטינים, לא מדובר על אלו הגדלים במשפחות חילוניות. ומש"ה גם לא נרוויח כלום אם יאמרו שהם בגדר תינוקות שנשבו, ולא עוד אלא שלדעתו הם לא בגדר תינוק שנשבה אלא כעכו"ם.

וכן בתשובת ה'בית יצחק' שכתב לקולא מפני שיזכו בחלק לעוה"ב, לכאו' אינו מדבר על קטנים שאנו דנים בהם, שהרי רובם לא יאמינו בי"ג עיקרים ואין להם חלק לעוה"ב, כמו שאמרו בפרק חלק וכמו שכתב הרמב"ם (פ"ג מהל' תשובה ה"ו) "ואלו שאין להן חלק לעולם הבא..: המינים, והאפיקורוסים, והכופרים בתורה, והכופרים בתחיית המתים, והכופרים בביאת הגואל, והמשומדים… שלושה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה; וכן הכופר בפירושה, והיא תורה שבעל פה" ובכה"ג לכאו' לא הקל הבית יצחק שהרי לא יזכו לעוה"ב. ( ואין רווח בטיעון כי הם בגדר תינוק שנשבה וכדעיל).

ועוד נראה כי בימיהם ההבדל בין קטן יהודי לקטן גוי לא היה גדול, שניהם לא טעמו טעם חטא ממש, לכן הקלו, אבל בימינו שכבר בקטנותם הורגלו בעברה, הורגלו בטיולים בשבת לרחוץ בחוף ים מעורב, טלויזיה, כבלים, אינטרנט, תכנים אסורים וכו', בכפירה באמונה בתורה משמים, ובשאר י"ג עיקרים, ובשאר העברות, הרגלים רעים אלו – שלא היו בעבר – קשה מאוד לפרוש מהם, וכטעמו טעם חטא, ואין זה זכות בשבילם, גם הם מודים שהגיור לא חל.

ח.

יש שרצו לומר שאם אביו יהודי או הביאו אביו, הגיור אינו נובע מדין 'זכין', ואינו נכון, דמה שמובא בפ"ת דעות שאם הביאו אביו אינו יכול למחות כשהגדיל, זה רק לגבי המחאה, אבל הגיור נובע מדין 'זכין'. וכן כשאביו מביאו לגיור שאמרו דניחא ליה במאי דעביד אבוה, זה גם בגלל העקרון שזכות הוא לו, הקטן נסמך על אביו ויודע שאביו דואג לטובתו, ואם אין האב מביאו ע"מ לגדלו לתורה ומצוות, הרי אביו עושה לחובתו, וה"ז כמו שיטבילו אביו לעבדות שוודאי לא אמרי' ניחא ליה במה דעביד אביו, ה"ה בהביאו לגיור ע"מ שלא ישמור המצוות ויענש בחומרה בחייבי כריתות וסקילה, לא ניחא ליה בזה, וכמבואר ב'דעת כהן' (קמז) (הובא לשונו למעלה).

ואדרבה אביו החילוני אינו מעונין שבנו יהיה ממש דתי, אלא שבנו יקרא יהודי, וכמו שהאב אינו מקיים מצוות, גם אינו חפץ שבנו יקים מצוות, והרי הקטן מתגייר ע"ד אביו, שאינו רוצה גיור עם חובת המצות. ועוד, הרי האב עצמו אינו מגייר את בנו ע"מ שיקיים את המצוות ומנתק את הגיור משמירת המצוות, ובלא שמירת מצוות, חוב לקטן, ואין זה גיור.

ט.

אמנם גם אם יעמדו על כך שיש מיעוט פוסקים המקילים, מ"מ מכלל ספק לא יצא, וכיוון דהוא דין דאורייתא לכל היותר יש לדון בזה כספק דאורייתא ולחומרא, ואסורים לבא בקהל. א"א להקל בדאורייתא נגד רוב הפוסקים, ובפרט בדבר הנוגע לרבים. ועוד המחמירים כתבו דעתם באופן נחרץ, לעומת המקילים שרק נטו לכך, ועוד דבראשונים משמע להדיא כדעת המחמירים. ויש תמיהות גדולות על דעת המקילים, וכבר התבאר לעיל שאין דבריהם נוגעים לא לנדון שלנו ולא לימינו, על כן וודאי א"א להקל ולהתירם בקהל.

י.

הגיור הוא ברית עם הקב"ה האמור להתבצע בדיוק כברית עם ישראל במעמד הר סיני (כריתות ט. רמב"ם רפי"ג מאיסו"ב), וזה תנאי הברית:

"וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ. וְאהַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ… וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה".

גיור קטינים במשפחות חילוניות עומד בניגוד מוחלט לתנאי זה ומנוגד לרצון ה'.

==

הרב מרדכי אלתר הוא מחבר הספר 'כגר כאזרח', השתתף בכתיבה הרב מאיר ברוורמן.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
בקיצור, די להפקרות, די לליקוק לחילונים תוך קריעת התורה!
| 15-06-2016 13:22
2
מדהים!
גיור מפוקפק | 15-06-2016 13:41
פסק הלכה מנומק ומשכנע, מענין האם הרב רא"ם הכהן יפרוש.
3
מדהים
גיור מפוקפק | 15-06-2016 13:43
פסק הלכה מנומק ומשכנע, מעניין האם הרב רא"ם הכהם יפרוש.
4
מאמר מעולה אך תוספת קטנה
יהודי פשוט | 17-06-2016 16:55
"האב" המדובר - אמנם הרב קוק זצ"ל החשיב את העובדה שהוא הביא את הילד לגיור (כמובן ברצונו שישמור מצוות לכשיגדיל) כי הילד קשור אליו רגשית כעין אבהות. אך חשוב לזכור שאין כאן שום "זרע ישראל" - המוליד הזה אינו אביו לשום דבר אחר בהלכה, ואם זו ילדה קטנה, לכשתתגייר ותגדל (כשהמוליד מביא אותה) הרי הוא מותר לשאת אותה מדאו' ומדרבנן.