ל"ג בעומר: קצת על הסוד של תורת הסוד
איך זה עובד? איך נשארים חבורה ולא נקרעים במחלוקות, איך החבורה מצליחה לעבוד יחד? אני סבור שזוהי ייחודה של תורת הסוד. הרב אביע"ד סנדרס על ל"ג בעומר ותורת הסוד
ל"ג בעומר הנו יום תורת הסוד. יום זה שמקובל כיום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי הנו גם יום חגיגת הספר הגדול שמיוחס לו ולבני חבורתו, ספר הזוהר. מחקרים רבים פורסמו על הזוהר, הרבה ניסו להוכיח שלא בר יוחאי חברו אלא משה דה ליאון מקובל שחי מאות שנים אחריו. כיום המחקר טוען שבעוד יכול להיות שישנם חלקים קדומים בזוהר, אין סיכוי שכל הספר נכתב בתקופת התנאים.
למען האמת, זה אינו משנה. כל מי שהתנסה בלימוד זוהר יודע שמדובר בספר קאנוני, שלא בתם קבל את המעמד שלו. מדובר בספר שהביא לנו את המושג החבורה, את המונח הלימוד המשותף. הזוהר מלמד אותנו שדרמה רוחנית לא מתרחשת רק אצל היחיד ואף לא בחברותא, הזוהר מדבר על חשיבות החבורה הקדושה שעובדת יחד ומתקדמת יחד בעבודת השם.
הבדידות של המאמין מוכרת היום בעולם הפוסטמודרני, גם הגאולה לבדידות, יצירת הקהילה המשפחתית ושיתוף האלוקים בה, גם היא מדוברת לא מעט. יש בכך הגיון רב, אין דבר שיותר קשה מחשיפה, מפתיחות לאחר. כל חשיפה יש בה סיכון בלתי מבוטל – במיוחד פתיחה של דברים אינטימיים ואישיים של חוויות אמוניות משמעותיות. מי שרוצה לשתף את החוויות הדתיות שלו בכנות, יגלה שהוא נתקל בקושי רב. לחשוף את הקשיים ואת ההתלבטויות, לעמוד אל מול עצמך בצורה כנה ולתת מילים לאמונה שלך – זוהי חוויה שאינה פשוטה – היא דורשת פתיחה של נבכי הנפש. השיתוף יוצר פגיעות, בדידות זו יכולה להתנחם באדם האחד והמיוחד שמקבל אותך לחלוטין ובריבונו של עולם שפתוח לאדם, יש בכך הגיון רב. בדרך כלל גם בן הברית האמוני, הינו אדם שקרוב אליך בדעותיו ועל אף השוני המובנה בין בני האדם הוא קרוב מספיק בכדי להכיל ולקבל.
אך כל הבנה זו קורסת כאשר מדברים על חבורה רחבה יותר, לא שייך לדבר על אינטימיות בחבורה, חבורה הכוללת מספר גדול של אנשים (לעניינו גם 5 אנשים זו חבורה גדולה) אין בה את אותה רמת אינטימיות של הקשר הזוגי. בלתי אפשר שמבחינה לוגית תהיה הסכמה בין מספר רב של אנשים לדעותיו של אדם, כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות. בזוג הכלה כזו יכולה להתרחש, אך איך הכלה זו תתרחש בקבוצה?
נראה שבחבורה יש ויתור מובנה על נקודה זו. החבורה כנראה אינה לא בנויה על הדמיון והקבלה של האחר, אלא בדיוק להיפך; החבורה בנויה על השוני, על הקונפליקט, על התפקידים השונים של כל מרכיב בה. בחבורה יש ויתור בסיסי על התחושה״ שיש מישהו שמבין אותי״, דבר שמושג בקשר זוגי, או בקשר אל מול האלוהים. מה שמתרחש בחבורה הנו ההבנה שלא כולם צריכים להיות כמוני, החבורה מלמדת אותי שדרכי אינה הדרך היחידה.
איך זה עובד? איך נשארים חבורה ולא נקרעים במחלוקות, איך החבורה מצליחה לעבוד יחד? אני סבור שזוהי ייחודה של תורת הסוד. תורת הסוד עוסקת בספירות השונות, בהיבטים השונים של האלוקות, בפרצופים השונים, בהנהגות השונות. תורת הסוד לא מנסה ליצור הרמוניה ביניהם, לא מנסה לטשטש את ההבדלים בינהים, אך היא מלמדת שבסוף 'כלוהו לחד סליקין', כולם עובדים יחד.
שבטי ישראל היו חבורה, רק כאשר הם הבינו שאפשר שכולם יאמרו יחד שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד. למרות כל השוני ביניהם, על אף ההבדלים הברורים ביניהם, נוצר עם ישראל. עם ישראל אינו עם מאוחד, הוא עם שבטי, איזהו הסוד שלו, שהשבטים השונים יודעים שהם לא אמורים להיות אותו דבר, לא אמורים להיות אחד, אלא שהשם הוא אחד.
ביום של תורת הסוד, בעת ההדלקה של המדורה, זה הזמן לחגוג את השוני של העם, את הסוד העמוק שמפעם בו, שבטים שונים, סטנדרטים אחרים, אך בסוף הכל חבורה אחת קדישא, בסוף הכל השם אחד.
==
הרב אביע"ד סנדרס הוא ר"מ במדרשת לינדנבאום – אור תורה סטון, חבר הנהלת נאמני תורה ועבודה ומלמד במתן השרון.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו