היום מציינים שנה להקמת הממשלה והחלה פעילות הכנסת ה-20, ובארגון חותם –יהדות על סדר היום, מסכמים שנה ביחס לפעילות הכנסת בכל הנוגע לנושאי דת ומדינה.

בחותם מציינים כי בכנסת הנוכחית ישנה מגמת בלימה של חוקים אנטי דתיים או כאלו אשר פוגעים במעמד הרבנות הראשית וזהותה היהודית של המדינה, וכי אף אחד מתוך עשרות חוקים אלו לא עבר בקריאה טרומית. יחד עם זאת אומרים בחותם כי אין די יוזמות חקיקה להגברת הזהות היהודית של המדינה, וחלק ניכר מהחוקים שכן מקודמים הם חוקי בלימה עוקפי בג"ץ.

הנקודה המרכזית העולה מן הדו"ח היא ההבדל במגמה בין מה שמתרחש בכנסת, המבטאת את רצון הציבור, לבין הליך הפוך הקורה בבג"צ, שאינו גוף נבחר.

בעוד שבכנסת כאמור אינם מקודמים חוקים אנטי דתיים, בבג"ץ ישנה התערבות בוטה ומגמה לשינוי סדרי עולם בכל הנוגע לנושאי דת ומדינה. כך מציינים בחותם את פסיקות בג"ץ בנוגע לבתי הדין הפרטיים לגיור, סערת המקוואות, הרס בית הכנסת בגבעת זאב והחלטה כי הרב הראשי אינו צד בהליך ועוד.

חלק מהניסיונות לעקוף את החלטות בג"צ באמצעות חקיקה נתקלו בהתנגדות מצד הגורמים בגזרת היועץ המשפטי לממשלה וביועץ המשפטי לכנסת, שהודיעו כי לא יוכלו להגן על החוקים בבג"צ.

לדו"ח המלא של חותם על פעילות הכנסת

"סקירת הצעות החוק שקודמו בשנה האחרונה בכנסת לעומת עשרות הצעות החוק שלא קודמו, מלמדת אותנו כי הרכבן של הכנסת והקואליציה הנוכחיות טומן בחובו סיכוי לחיזוק דמותה היהודית של מדינת ישראל בהליכי חקיקה. עוד ניתן ללמוד מכך שהציבור בישראל תומך ברובו בשמירה על ערכי היהדות עליהם מושתתת המדינה, והמגמות להחליש ולפגוע בערכים אלו במרחב הציבורי אינן משקפות בהכרח את רצון העם", אומרים בחותם.

"עם זאת, כפי שניתן לראות, הניסיונות להפריט את שירותי הדת ולנתקם מרשות הרבים לא התמעטו, הן בתחום החקיקה בו פועלים כוחות שונים המבקשים לנתק ולהרחיק את היהדות מהמדינה, והן בתחום אחריותה של הרשות השופטת, אשר פועלת על פי קוד ערכי שלא תמיד עולה בקנה אחד עם ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של מדינת ישראל. פסיקותיו של בית המשפט, שמאלצות לא פעם את הרוב לקבל את עמדת המיעוט, יחד עם הניסיונות הפוליטיים לשנות את המגמה החיובית, מצריכות עמידה על המשמר של אלו שזהותה היהודית של מדינת ישראל חשובה בעיניהם", אומרים בחותם.