אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

אליאב לא היה גיבור כי נפל, הוא פשוט היה גיבור/ תשובה לרוגל אלפר

שלמה מילר נהרג בקרב עם מחבל שחדר לישוב, אליאב גלמן נהרג בפיגוע בגוש עציון, הם לא גיבורים כי הם נפלו. הגבורה הייתה בהם כל החיים והתגלתה באירוע האחרון. תשובה לרוגל אלפר

אליאב לא היה גיבור כי נפל, הוא פשוט היה גיבור
  היה גיבור בחייו. אליאב גלמן הי"ד

לפני 12 שנה הגיע מחבל לישוב איתמר בשומרון ורצח את הרבש"ץ (רכז הבטחון) הישובי, שלמה מילר הי"ד – דוד של אישתי.

לא איש אחד נרצח באותו יום. באותו יום איבדה אישה את החצי השני שלה, 7 ילדים (הקטנה בקושי ארבע) איבדו הורה מחנך וחבר, והורים איבדו את בנם בכורם. הסבא, קבר חלק מעצמו יחד עם בנו והלך ודעך עד שנפטר לאחר 10 שנים של התמודדות עם מצב בריאותי קשה.

בשנים האחרונות שלו, ישבתי לצידו בטקס יום הזכרון וראיתי את הפנים העגומות שלו בצפירה. הוא לא היה צריך אותה כדי לזכור.

כקצין הבטחון של הישוב, שלמה קיבל קריאה על חדירת מחבל לישוב ופעל באורח אוטומטי, כשכל מחשבתו היא על שלומם של אנשים אחרים מלבדו, הוא רץ כדי למנוע מהמחבל להתקדם ולפגע בתושבי הישוב. זה היה מעשה הגבורה. בחילופי הירי עם המחבל הוא נפצע אנושות ומת מפצעיו בבית החולים. לא הייתה שום גבורה במותו של שלמה. נפילתו לא הופכת אותו לגיבור.

אבל הוא כן היה גיבור, המעשה שלו באותו יום שישי של קיץ, לא התקרב לגבורה שלו במשך כל חייו. עולה חדש שמהרגע שהגיע לארץ לא הפסיק לאהוב אותה ונתן את עצמו לעם ולארץ. הוא ראה את המוות מספר פעמים כחובש במלחמת יום כיפור, הוא שרת בפלס"ר גולני ולאחר מכן בסיירת מטכ"ל והיה מראשוני יחידת שלדג. בתחנות חייו בחר לגור בכל המקומות שהרגיש שהיו זקוקים לחיזוק – החל בעצמונה בסיני כשהוקמה, בהמשך ברמת הגולן כשהיו דיבורים על פינוי המקום, והתחנה האחרונה בישוב איתמר.

WhatsApp-Image-20160511

כל חייו היו קודש לתורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל. גיבור ללא ספק. כך העידו כל האנשים שפגשו בו. אחרי מותו, החלו להגיע הסיפורים מחבריו וממכריו, רק אז יצאה כל הגבורה שלו החוצה.

אליאב גלמן הי"ד לא היה גיבור במוות שלו – הוא היה גיבור בחיים שלו. הסיפורים שמספקים מי שהכירו אותו מציירים אדם אדיר וגדול. גם גבורתו של רועי קליין לא התגלתה רק בקפיצה שלו על הרימון, זה היה סימן לאופי שהיה בו תמיד. וכך גם ינאי ויסמן שהתנפל בידיים חשופות על מחבל. לא המוות הפך את הגיבורים שלנו לכאלה, אנו לא רואים גבורה במוות, ואנו לא מקדשים אותו – את זה עושים האויבים שלנו.

על הדברים האלה חייבים לחזור היום, כשעיתונאי בהארץ, פרובוקטור בשקל, מוצא לנכון לנצל את יום הזיכרון כדי לפרסם טור בו הוא משתלח במושג הגבורה של אליאב גלמן. הוא אינו מבין שהגבורה היא לא המעשה האחרון, אלא החינוך והערכים שהביאו את הלוחם, את החייל ואפילו את האזרח, לפעול כפי שפעל. נפילתם בגבורה של אליאב, ושל שלמה ושל רועי היא לא הסיבה, אלא הסימן של חייהם. נפילתם רק חשפה לציבור את הנשמות הגדולות שהיו בינינו.

במשפחה, לפעמים עדיין מדברים על שלמה כנוכח. למרות שהוא אינו פה בגופו, העשייה שלו, הערכים שהנחיל לילדיו וחבריו עדיין חיה וקיימת. המורשת שלו לא נעלמה. צדיקים, במותם נקראים חיים, וכנראה שגם גיבורים.

==

אריה יואלי הוא עורך אתר סרוגים.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו