הרב ערוסי: לתימנים אין לומר הלל ביום העצמאות

הרב רצון ערוסי אומר כי בלא קשר לרמת הציונות של האדם, מבחינה הלכתית אי אפשר לשנות את מנהגי התפילה ולקבוע הלל, שאינו על "עצמו של יום"

הרב ערוסי: לתימנים אין לומר הלל ביום העצמאות

בשיעור בנושא יום העצמאות, לפי הוראותיו של הרב יוסף קאפח זצ"ל לאור פסיקת הרמב"ם, התייחס רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל הרב ד"ר רצון ערוסי לנושא אמירת הלל או תחנון ביום העצמאות.

בנושא יום העצמאות, נחלקו גדולי מורי ההוראה בימינו מן הקצה אל הקצה. יש אומרים הלל בברכה, לא רק ביום אלא גם בלילה. ויש אומרים רק ביום ולא בלילה. ויש אומרים רק ביום, הלל בלי ברכה ויש אומרים שאפילו ביום אין לומר הלל כלל ועיקר אך אין לומר תחנון. ויש אומרים שצריך לומר גם תחנון.

יש לזכור כי ימים אלה הם ימי ספירה, שמכח המנהג – אין מסתפרים בימים אלה. ואפילו מגדולי המורים שאמרו לומר הלל בברכה ביום העצמאות, לא כולם העזו לומר שמותר להסתפר ולהתגלח ביום זה, חוץ מהרב ניסים שהוא אמר שמותר.

זאת אומרת שאנחנו רואים חילוקי דעות מאוד קוטביים, ומבוכה גדולה בקרב מורי ההוראה כיצד להתנהג במובן ההלכתי והתפילתי ביום העצמאות.

והאמת הפך להיות עניין בדיון ביחס למדינה, ביחס לחילוניות, ולעניות דעתנו, זו לא גישה הולמת מבחינה הלכתית. יש להפריד בין ההתיחסות למדינה ובין חובת ההודאה לקב"ה על כל נס ונס שהקב"ה עושה לנו, ואסור לקשור בין הדברים האלה.

האם מברכים שהחינו בין העצמאות?

הרב משולם ראטה, שהיה גאון גדול, הוא מאלה שאמרו שניתן לברך שהחיינו, אבל הוא התבטא כדלקמן: "מי שרוצה לברך הרשות בידו, ואין בזה שום חשש ברכה לבטלה. וכל מי שיודע בעצמו שנהנה ושמח במאורע של תקומת המדינה ביום ההוא שהוקבע ליום טוב, אין ברכתו רשות אלא חובה".

ואחרי בקשת המחילה – הדברים קשים מאוד מבחינה הלכתית. 'שהחינו' לא מברכים אם אני נהנה באותו יום או לא, אלא על עצמו של יום מברכים. מרגע שגדולי ישראל קבעו אותו למועד. ובאמת אין לנו שהחינו על מועדים מדרבנן, אלא רק בימים טובים שהם מדאוריתא. ושם אנחנו מברכים שהחינו על עצמו של יום, גם אם לא קיים ישיבת סוכה מברך שהחינו בקידוש.

בפורים חכמי ישראל לא תיקנו לומר שהחינו על עצמו של יום, אלא רק על קריאת המגילה, ובחנוכה ה'שהחינו' הוא על מצות הדלקת הנרות, אפילו על ההלל אין מברכים שהחינו. ללמדנו שאין לנו ברכת שהחינו, אפילו על מועדים שכנסת ישראל הגדולה תיקנו.

 בלי קשר לרמת הציוניות

הבחינה הזו שמודדים את יום העצמאות, ציונית יותר או פחות, לא קשורה. לפי רבינו – אמירת ההלל נקבעה על ידי אנשי כנסת הגדולה – הסנהדרין. ולא על כל ידי מורי הוראה. ואפילו בימינו, לא הגיעו לכך שמורי ההוראה יתכנסו ויכריעו הכרעה ברורה. אפילו בתוך מועצת הרבנות הראשית לישראל יש מחלוקת גדולה האם אומרים הלל בברכה או בלי ברכה.

הבעיה היא לא הציונות החילונית, הבעיה הגדולה היא במשבר הרוחני והמנהיגותי שאין לנו גדולי עולם שיודעים לשבת ביחד ולטכס עצה ולומר דברים נכוחים וברורים. זה יסוד המשבר.

ולכן הבחינה שלנו היא הלכתית מובהקת. הדבר פשוט שלכל הדעות, מי שקרה לו מקרה אבל – נפטר קרוב משפחתו – חייב להתאבל, כמו בחנוכה. ואם יום העצמאות לא חל ביום שני וחמישי, אין קריאה בתורה.

היום בלאו הכי, יום העצמאות מוקדם בגלל חילולי השבת, זה דבר מאוד חשוב, אבל הנה פורים, אשר מקדימים את קריאת המגילה, אבל בפורים שחל בשבת, אומרים מעניינו של היום – אומרים על הניסים בשבת, ואילו כאן, מרגע שהקדימו את יום העצמאות – כבר אין אומרים הלל ביום ה' באייר, אלא מקדימים אותו ליום חמישי, ואין לזה ביסוס הלכתי. וזה מראה שהם ראו בזה יום הודאה אבל לא כעצמו של יום, שהפך למועד בישראל.

מבחינה הלכתית ממשנתו של רבנו והוראתו של מורי (=הרב קאפח), ואין לה שום קשר ליחסנו אל המדינה. ולהפך אנו מודים לקב"ה על כל מה שעשה ומתפללים לעתיד, אבל מבחינת סדרי תפילה וקביעת דינים לעצמו של יום, כללים חוקתיים הם בהלכה ועל פיהם נלך ולאורם ננהג.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
16 תגובות - 16 דיונים מיין לפי
1
מי שקבע את ההלל של יום העצמאות
| 08-05-2016 14:18
הם לא הרבנות, אלא משה רבינו ע״ה מסכת פסחים דף קי״ז:
2
אם לובש וחושב כאשכנזי אזי זה אשכנזי
ולא תימני | 08-05-2016 14:29
3
למה הכבה נמצאת בחדשות חרדים???
משה | 08-05-2016 15:07
אל תתחמקו מדברי הרב ערוסי, דבריו כוונו לציבור הדתי לאומי!!!
4
כמו בן גוריון
אלי | 08-05-2016 19:17
לא אומר תחנונים ביום העצמאות, וגם לא את ההלל. זה הפרצוף של המדינה עד שהרבנים התכנסו ליישר את השורות. אין "תימנים" "ספרדים" אשכנזים" ו"חילונים". יש יהודים, ויש דעת משה וישראל.
5
מה זה קשור לתימנים?
יחיא | 08-05-2016 20:11
אם הדברים נכונים אז גם לשאר העדות אין לומר הלל, ואם לא - אז גם תימנים צריכים להגיד
6
בשנת 1974 החילטה מועצת הרבנות ברוב קולות שיש לומר הלל עם ברכה בתפילת שחרית. עד היום, ההחלטה לא השתנתה וכך יש לנהוג
| 08-05-2016 21:28
7
תגובה הלכתית
משא ומתן של תורה | 08-05-2016 23:30
הלל נתקן על גאולה משעבוד לחירות - מובא בפסחים קיז. "אמר רב יהודה אמר שמואל: שיר שבתורה - משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים. והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן". ופירש שם רש"י כגון חנוכה". ובתענית כח: נתן להלל זה תוקף של דאורייתא. וכן במסכת מגילה יד. מובא שבכל אופן מעבדות לחירות אמרינן שירה והסיבה שלא אומרים בפורים היא משום שנותרנו עבדי אחשוורוש. וכן קבע הרמב"ם (חנוכה ג, א) שהלל בחנוכה נתקן על שחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה. בתוס' רבינו יונה (רי"ף ברכות ז: ד"ה ורבנו יעקב) כתב בשם ר"ת שמהפס' וכי תבאו מלחמה בארצכם לומדים שבנס שנעשה לכלל ישראל במלחמה או בהשגת עצמאות יש לומר הלל. וכן נקט בה"ג, והרי"ץ גיאת. החיד"א בשו"ת חיים שאל ב, יא מבין שגם רש"י רמב"ם רי"ף ורא"ש מסכימים לר"ת. מפשטות דברי ר"ת עולה ש שמדובר דווקא על נס של גאולה הנעשית בארץ ישראל תוך כינון ממלכה או הגנה וישועת הממלכה מיד רודף וזה נקרא לכל ישראל. ועוד שהרמב"ם בכמה מקומות נקט להלכה שרק יושבי ארץ ישראל נקראים קהל: לענין שגגת כל הקהל (פירושו למשנה הוריות א, ה), ברכת חכם הרזים (ברכות י, יא), בדיני בכורות (ד, ג), ובדיני קידוש החודש (ספר המצוות, עשה קנג). יתר על כן בגמרא פסחים שם מובא שחזקיהו וסיעתו אמרו שירה כשניצלו מסנחריב ושם הם היו רק שבטי יהודה כאשר עשרת השבטים כבר גלו. (ואף לשיטה בחז"ל שחזקיהו לא אמר שירה ונענש שלא נעשה משיח, הרי שיכל לפטור עצמו בטענה שהוא לא כלל ישראל ואם כן מדוע נענש אלא מוכרח כדברינו. חידוש יום טוב ביום העצמאות - פרש האב"ע על הפס' בתורה (במדבר י, י) "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם..." - "ששבתם מארץ אויב, או נצחתם האויב הבא עליכם וקבעתם יום שמחה כימי פורים ושבעת ימי חזקיה שמחה". ומכאן שבשובנו מארץ אויב ונצחון במלחמה יש לקבוע יו"ט. ק"ו בחזרתנו הכלל לאומית. וכן למד הריטב"א מהגמרא במגילה יד. שהכח לתקן את חנוכה הייתה מההכרה הברורה שביציאה מעבדות לחירות צריך לתקן יום טוב. וכן קבע החת"ס (או"ח א, רח) שלקבוע יו"ט על דבר טוב זה דאורייתא ע"פ גמרא זו. ובמק"א (שם א, קצא) צידד בדעת מהר"ם אלשקר (סי' מט) שמחייב את כל האנשים לחוג את היום שקבעו כיום טוב מדין חרם הקהל. והוסיף שכשנצא לגאולה (בזמנו שהיה בגלות) ודאי שתהיה חובה לקבוע יו"ט וכן הסיק למעשה בשו"ת קול מבשר (א, כא). אולם החת"ס הביא שהפר"ח חולק על המהר"ם אלשקר, אך דחה דבריו. וכן מרן החיד"א (חיים שאל ב, יא) למד מכך שהרמב"ם עשה לעצמו יו"ט וחייב את כל זרעו ביום זה שמהר"ם אלשקר צודק. ואין להקשות מכך שבר"ה (יט.) הגמרא מקשה כיצד יוסיפו ימים לאחר שבטלה מגילת תענית "קמייתא בטול, אחרנייתא מוסיפין?!" שכן בסוף (יט:) הגמרא מסיקה שזו מחלוקת תנאים שלדעת ר"מ בכל מקרה אסור להתאבל בימים של מגילת תענית כי היא לא בטלה (וממילא בו לא שייכת הסברא הזו) ואילו לרבי יוסי שתולה את הימים בבית המקדש, ברור הדבר שכל הסברא לא להוסיף היא משום שאין עוד משמעות לימים אלה כשהבית חרב. אבל כאשר התהליכים ההיסטוריים מובילים לעצמאות מדינית וממילא לקידום של תהליך הגאולה הרי שזו בדיוק הסברא של החשמונאים לכתוב את מגילת תענית ולקבוע ימים טובים. יתר על כן, ראינו שהתקנה לקבוע הלל על גאולת כל ישראל היא תקנת נביאים שרש"י נתן לה תוקף של דאורייתא (ממשמעות הסוגיה שם מתקן התקנה הוא משה רבנו). אם כן אין כאן חידוש מדעתנו אלא המשך של תקנה קדומה. מיקום ההלל בתפילה - בתשובה לעיר אחת שנעשה לה נס ותקנו לומר הלל השיב מרן החיד"א חיים שאל ב, יא שיאמרו הלל, אך לא במקומו הרגיל כבשאר יו"ט ור"ח, דהיינו לאחר תפילת שמונה עשרה. אלא בסוף התפילה, וטעמו משום שיש סדר לתפילה על פי היום כמובא בתורת הסוד. ממילא ניתן ללמוד מדברי החיד"א שאם המועד של יום גאולת ישראל ביום העצמאות יש לו משמעות על פי הסוד – ודאי שיש לומר בו את ההלל במקומו המכוון משמים. אחרת, אמירתו בסוף התפילה תגרום לבלבול בעולמות העליונים. ופירוש האריז"ל בספרו צדיק יסוד עולם את הפס' אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר". שגאולת "בעתה" תהיה בסוד "וגאלתך אנכי" שה' יגאל אותנו למען שמו. המילים חי ה' רומזות למידת היסוד שבתפארת והוא סוד שנוגע לזמן הגאולה. יום ה' באייר בספירת העומר הוא היסוד שבתפארת. אם כן ודאי שביום זה ההלל צריך להיאמר על סדר התפילה לאחר תפילת שמונה עשרה. וכן תלמידי הגר"א ציינו יום זה באופן מיוחד ביודעם שהוא יום הגאולה, ואף תיזמנו את בניית בית מדרשם ליום זה וביארו שביום זה לא שולטות הקליפות. הלל בערב יום העצמאות - אחד ההבדלים שמציינת הגמרא (פסחים צה.) בין פסח ראשון לשני הוא שהראשון טעון הלל באכילתו והשני אינו טעון הלל באכילתו, לעומת עשייתן שטעונה בשניהם הלל והגמרא (שם:) מבררת שמקור הדין מהפס' השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, לילה המקודש לחג - טעון הלל, לילה שאין מקודש לחג - אין טעון הלל. ופירש שם רש"י: "השיר יהיה לכם - ביום שתגאלו מן הגלות. כליל התקדש חג - כמו שאתם נוהגים לשורר בליל התקדש חג, ואין לך לילי חג להטעין שירה חוץ מלילי פסחים על אכילתו". משתמע מהגמרא ומפירוש רש"י שביום שנצא מהגלות יש לומר הלל בלילה כמו שנוהגים בליל פסח. ובירושלמי (פסחים ט, ג) בא ליל פסח ללמד על מפלתו של סנחריב ונמצא למד ממנו מה זה טעון הלל אף זה טעון הלל". כלומר חיוב ההלל בפסח נלמד מהלל של הגאולה האחרונה. וכן הבין השפ"א. בנוסף החת"ס (או"ח א, נא) נשאל מת"ח שנעשה לו נס בלילה לענין ברכת הגומל ואגב אורחא נכנס לדיני הלל וכתב שההלל צריך להיאמר על שעת הגאולה, ולכן עיקר הענין אינו ההבדל בין ההלל אלא זמן הגאולה. ומקורו נאה במדרש בראשית רבה (מהד' וילנא בראשית ו, ב): "בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום, אנו אומרים לפניך שירה ביום, ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אנו אומרים לפניך שירה בלילה". אולם המהרש"א (חידושי אגדות למגילה יד. ד"ה קרייתה) מבין שקריאת המגילה בלילה נעשית כחלק מהקל וחומר שלמדו הנביאים מאמירת הלל על יציאה מעבדות לחירות ולפי דבריו נראה שלא בהכרח בעינן שעת הנס ממש, אלא כל הלל שנתקן על יציאה מעבדות לחירות או יציאה ממוות לחיים – אפשר לתקנו גם בלילה דומיא דפסח. ובשו"ת יוסף אומץ (סי' סח אות ב) כתב מרן החיד"א שהבנה זו לא נכונה, אלא שרק בליל פסח אומרים הלל בלילה וזה משום שיש בו טעם גדול. וכ"כ בשו"ת חיים שאל (ב, יא) שנשאל ע"י קהילה שנעשה לה נס אם יכולים לומר הלל בלילה וענה שלא אומרים הלל בלילה ומה שקשה על כך מליל פסח הרי שליל פסח טעמו מיוחד בדברי האר"י. טעמו של האריז"ל (פרי עץ חיים, שער חג המצות, ס"פ א): הוא שבאותו ליל פסח הייתה יציאה מעבדות לחירות ולכן התאפשרה אמירת ההלל. ואם כן גם בגאולתנו היציאה מעבדות לחירות מצריכה אמירת הלל בלילה שכן המדינה הוכרזה ביום שישי ה' באייר תש"ח וקמה בפועל ע"פ הכרזת העצמאות בליל שישי ו' אייר. ברכת שהחיינו על יום העצמאות - מעירובין (מ:) משמע שברכת שהחיינו על ר"ה ויו"כ נלמדה מכך שאפשר לברך אפילו על דלעת חדשה. וכתב המג"א (רכה ס"ק ו) ע"פ הגמרא שברכה זו היא רשות, ובמ"ב (ס"ק י) כתב שעיקרה נתקן על שמחת הלב – אם כן על יום המתחדש מזמן לזמן, שיש בו שמחת לב – יש רשות לברך שהחיינו, וכן הבין הרי"ף (י:), והגהות אשר"י (על הרא"ש עירובין ג, י הגה א) וכן פירש רבינו יהונתן על הרי"ף (ד"ה אקרא). ואין לחשוש לברכה שאינה צריכה שהנה בשו"ת הריב"ש (סי' תקה) נשאל האם לברך שהחיינו ביום שני של ראש השנה, ועל טענת השואל שבספק ברכות צריך להקל משום איסור לא תשא הביא את הגמרא לעיל והוכיח שאין בכך בעיה. וכן פסק בשו"ת הרשב"א (א, רמה) שמברכים על רשות, ורק כשיש ספק בגוף ההנאה, כמו למשל שאין בדבר תועלת – מונעים ממנו לברך. וכך קבע החת"ס בתשובה שהדבר תלוי בדעתו של האדם כשהיא הגיונית, ואם מרגיש שמחה – חייב לברך (או"ח א, נה), ונראה שכן הבין הרא"ש (ט, טז) שכתב: "ויראה לי הכל לפי מה שהוא אדם". והסברא מבוארת בב"ח (ס"ס כט) שהיא משום שכל הברכה תלויה בשמחת האדם, וכן הבין הצל"ח (ד"ה וכל זה) בסוגיה בברכות (ס.) שהסיקה הגמרא שכוחא דהיתרא עדיף בברכת שהחיינו. וכך העלה לדינא הרב משולם ראטה בשו"ת קול מבשר א, ס"ס כא. ביטול מנהגי האבלות לכבוד היום העצמאות - במקורם ימי ספירת העומר הם ימי שמחה והרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא כג, לו ד"ה עצרת) ביאר שהם מעין חול המועד בין פסח לעצרת. בתקופת הגאונים החלו לאסור את הנישואין בתקופה זו משום שנהרגו תלמידי רבי עקיבא (שערי תשובה רעח) ובדרשות ר"י אבן שועיב (יום ראשון של פסח) מובא גם המנהג שלא להסתפר. אולם מכיוון שתלמידי רבי עקיבא מתו במרד בר כוכבא בניסיונם להביא לעצמאות מדינית (אגרת רש"ג כיצד נכתבה המשנה, סימן י) ונכשלו, אם כן בימינו שהצלחנו במה שתלמידי רבי עקיבא כשלו והשגנו עצמאות, נראה שאין מקום לאבלות זו לפחות ביום העצמאות.
8
במחילה מהרב ערוסי אך אין הכרח
הלכה | 08-05-2016 23:31
אכן דברי הרב נכוחים אך הדברים אינם מוכרחים למעשה, הרב קאפח סובר שמאחר והרמבם פסק כרב נחמן שקריאת המגילה בפורים זה במקום הלל, שאין לנו לתקן לומר הלל היום כי אין לנו הסמכות. ויש להקשות, הרי חנוכה היתה אחרי פורים בלי נביאים בעוד שבפורים היו נביאים! מכאן שבפורים לא אומרים הלל בגלל הצורה שבה אסתר נמסרה לגוי וכו' אך ביום העצמאות כמו בחנוכה היתה מלחמה והצלה ועצמאות ולכן יש לומר הלל כמו שתיקנו נביאים ראשונים לומר הלל על כל הצלה (פסחים קיז) ולכן גם לפי הרמבם ניתן לומר הלל ובכללי רוב הרבנים התימנים מלבד הרב קאפח כן סברו שיש לומר הלל כמו הרב שלום יצחק הלוי, הרב חיים כסאר, הרב חיים סנואני הרב יוסף צוביירי ועוד..
9
שאלה ל #4
רותי | 09-05-2016 3:05
זאת אומרת שלשיטת הרב ערוסי, התימנים אינם מחויבים בהחלטות מועצת הרבנות?? אם כן, אף אחד לא מחויב!!! נפלא, שהרב ערוסי חבר במועצה!!!
10
תגובה ל # 3
| 09-05-2016 3:09
הרב ערוסי פוסק לתימנים. לציבור הדתי לאומי, יש הרבנים משלו.
11
מאמר ריק מתוכן
אבנר | 09-05-2016 5:14
לא הבנתי למה? מבחינה הלכתית. .. ישנו חיוב הודיה עצום לבורא עולם ועצם זה שזכינו לקיבוץ הגלויות העצום מכל רחבי תבל ולהקמת מדינה יהודית זה סיבה מספיק טובה להוסיף, לא לשנות. את סדרי התפילה.
12
טעות בכותרת
| 09-05-2016 10:06
1 זה לא חדש 2 זה לא לתימנים אלא רק לרמבמיסטים/דרדעים/חסידי הרב קאפח. 3 טעות גם בכתבה: זה לא מורי אלא 'מארי' (ובמלעיל).
13
יום העצמאות בה' באייר לכן אומרים הלל
| 09-05-2016 13:22
השלם עם ברכה בה' באייר שיוצא ביום שישי. לחגוג חוגגים יומיים חמישי ושישי. אין סוף לחגיגת יום העצמאות אבל חייבים לקבוע לו ימים והפעם זה יוצא חמישי ושישי תודה לאל. הלל רק ביום שישי. ברוך השם שהמדינה חסה על חילול שבת לכן יש לחגוג בשמחה יתרה.המדינה בדרך הנכונה.
14
נסחפתם
יצחק | 09-05-2016 16:05
אתם עושים מכל דבר דרמה הלכתית.. על חולצה אפשר לברך שהחיינו..(מוצר שהיום רובנו קונים כמו מסטיק..ולכן אפילו כבר לא מברכים ..) גם הלל.. כמה מזמורי תהלים.. ״הבעיה״ זה הרבנים ! לא מסוגלים לקחת אחריות והכרעה.. ולצערנו איתם אנחנו צועדים לגאולה.. עצמאות נכון להיום יותר גדול מפורים וחנוכה.. וגם הנושא של אבלות בעומר- דבר שכמעט אינו נזכר בראשונים .. שהוא עצמו לא ברור.. איך חודש ניסן שאסור בתענית והספד והם ימי שמחה אנחנו מתאבלים.. ובכלל כל הנושא מתי מתו תלמידי ר׳ עקיבא לא ברור.. וגם אם כן זה לא מהאירועים הטראומתיים או המכוננים בהיסטורית עם ישראל ובטח לא בהשוואה ליום עצמאות שזה כמו גאולת מצרים ויותר מכך. וכן מתפלא אני שרבנים לא מסוכלים קצת להרים את הראש ולראות את הדברים בצורה טובה יותר..
15
כל רבני תימן פסקו לומר הלל ביום העצמאות מלבד הגר"י קאפח
יהודה | 18-10-2017 23:08
כוונת הרב ערוסי היא שלפי עקרונות ההלכה של הרמב, אין לומר הלל ביום העצמאות. והיות והרמבם הוא הפוסק המרכזי של יהדות תימן, ממילא הם לא צריכים לומר. אך לעניות דעתי, גם לפי הרמבם צריך לומר הלל ביום העצמאות, וכן היא דעת כל זקני רבני תימן כגון הרב שלום יצחק הלוי, הרב חיים כסאר, הרב יוסף צובירי, הרב ישעיהו משורר, הרב חיים סינואני ועוד ועוד.
16
תימנים בכלל נעשה להם עוול וחטיפות ילדים
שאמי | 20-03-2018 7:24
תימנים צריכים בכלל להוסיף על ימי האבל של ספירת העומר. ועוד לא הזכרנו את השואה הרוחנית. לגבי ה באייר אין בכלל ויכוח שבתאריך זה לא הייתה הצלה המלחמה רק התחילה ההצלה היא בסוף מלחמה , ביום הניצחון לגבי ברכה של הלל כשיש ספק אז ספק ברכות להקל.