ידוע הביטוי "אתרוגים אחר סוכות" המשמש משל לכלי שאין חפץ בו, אשר עד לא מזמן היה בעל ערך גבוה, וכעת מחירו שואף לאפס.

היום אנחנו פוגשים באתרוג מן הסוג הזה, אשר לאור התאריך הנוכחי ניתן לכנותו "אתרוג לפני פסח". מדובר, כמובן, במיודענו שר הפנים אריה דרעי, אשר מתוקף תפקידו העניק כעת 2,000 תעודות זהות לשונאי ישראל השואפים להשמידנו במסגרת "איחוד משפחות". זאת, אחר שרק לפני חודש הזהיר השב"כ, כי אותם "מתאחדים" מהווים סכנה בטחונית ממשית, ועל-אף הנתונים המראים מעורבות גוברת והולכת של אותם אנשים בפיגועים, תוך שהם מנצלים את תעודת הזהות הכחולה שהעניקה להם בטפשותה ממשלת ישראל.

החלטה זו של שר הפנים מהווה המשך ישיר להחלטתו להכשיר בניה בלתי-חוקית רק לערבים בגליל ולהעברת תקציבי עתק למועצות המקומיות הערביות, מה שזיכה אותו באהדה מהתקשורת השמאלנית ומהשמאל בכלל. כנראה, שה"שקופים" להם הבטיח לדאוג בקמפיין הבחירות אינם תושבי קרית שמונה ודימונה, אלא אום-אל-פאחם וטייבה. חבל שלא אמר זאת במהלך מערכת הבחירות.

סכנה בטחונית? סכנה דמוגרפית? כל זה אינו מעניין את אריה דרעי, ומדוע שיעניין אותו? האיש שרקח ובחש בקדרה של הסכם אוסלו, שיש לו מניית יסוד באותו הסכם שהביא לעשרות אלפי הרוגים ופצועים, האיש שיחד עם חברו השמאלן חיים רמון העביר את "חוק כבוד האדם וחרותו" בממשלת רבין, כש"אדם" פרושו בדרך-כלל ערבי מחבל, סוטה או מסתנן סודני (ומכח חוק זה כעת מתקיים "איחוד המשפחות"), האיש שאינו סופר אף אחד ורק דואג להטפיח את חשבונות הבנק שלו ושבבקבוק יין אחד שפותח וסיגר אחד שמעשן ניתן להחזיק משפחות עניות רבות (ואחר-כך הוא עוד מתימר לייצג את ה "שקופים"), האיש שהוליך בכחש את מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, החליט "לאחד משפחות", זאת אחר התיעצות עם "גורמים בטחוניים". מעניין מיהם אותם גורמים.

לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שדרעי, המסובך בפרשיות שחיתות שונות, שרק את קצה הקרחון שלהם הציבור מכיר ורק הוא עצמו יודע לאיזה עומק החקירה עשויה להוביל, מאותת לפרקליטות ולתקשורת, שרצונו במעמד של "אתרוג". אתרוג הוא הוא פרי מהודר ביותר, בעל מסורת של מאות שנים. אולם צר לי לאכזב את אריה מכלוף. אתרוג, כך למדונו, צריך להיות גם בעל טעם וגם בעל ריח.

אריאל שרון, האתרוג המהודר מכולם, זכה למעמד זה משום שלא רק דגל בעמדות השמאל, אלא גם משום שהיה בעל יכולת ביצוע לאותן תכניות הרסניות (במקרה שלו – ההתנתקות מעזה וגוש קטיף). רק שמאלן בעל יכולות ביצועיות זוכה מהתקשורת וממערכת המשפט לאותו מעמד מוגן. אהוד אולמרט, לעומת זאת, שהיה שמאלן אף יותר משרון, לא הצטייר כמישהו בעל יכולת להוביל מהלכים רציניים, ולכן שמאלנותו לא עמדה לו והוא נזרק לכלבים, וכעת הוא יושב במעשיהו.

גם דרעי, למרות הפגנת אהבתו לאויב, כבר לא מסוגל לספק את הסחורה. מפלגתו הולכת ודועכת, ושמשו עומדת לשקוע. העיתונאים והפרקליטים למיניהם לא יושיעו אותו. חברו הטוב אולמרט יכול כבר להכין לו מיטה לידו באותו התא. זה עונשו של מי שפגע בארץ-ישראל, של מי שפגע ביהודים, של מי שפגע ביהדותה של המדינה, של מי שפגע ברבותיו ובגדולי ישראל שעמדו בדרכו, זהו גורלו של אתרוג לפני פסח.

=======

ברוך מרזל הוא איש חברון וחבר במפלגת 'עוצמה יהודית'