בית הדין האלטרנטיבי לגיור חושף את היקף התופעה.

בדיון בועדת הקליטה של הכנסת בנושא הגיור, חשף אלי כהן מנהל הפעילות בבתי הדין "גיור כהלכה"  את מסר הפונים והמתגיירים. לדבריו מאז הוקמו לפני כחצי שנה, גוירו בבתי הדין 150 אנשים, רובם נשים וילדים, ובנוסף פנו לבתי הדין עד עתה כ-600 איש, חלקם יוגשו לגיור בקרוב.

ב'גיור כהלכה' טוענים כי אין להם נתונים מדויקים על מספר הפונים שגיורם נדחה או שבית הדין קבע כי הם אינם ראויים להתגייר.

בדיון בועדה הוצגו נתונים לפיהם חלה ירידה של 10% במספר המתגיירים במערך הגיור הממלכתי, העומד על למעלה מ-3,000 מתגיירים בשנה.

בדיון קראו שורה של חברי כנסת, מכל סיעות הבית, לנציגי מערך הגיור הממלכתי שנכחו בו להכיר בגיורים של “גיור כהלכה”. בין הקוראים לכך היו חברי הכנסת אברהם נגוסה (ליכוד), יו"ר ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, יואל רזבוזוב (יש עתיד), סופיה לנדוור (ישראל ביתנו), קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), ועוד. מנגד, הרב יצחק פרץ, ראש מערך הגיור הממלכתי, טען כי הכרה כזאת עומדת בניגוד להתנהלות תקינה של מוסדותיה הממלכתיים של המדינה. “כמו שיש בית משפט אחת וכנסת אחת, כך צריך שתהיה רבנות אחת, אחרת יהיה פיצול בעם ישראל”. בעמדתו תמך גם ח”כ מוטי יוגב (הבית היהודי) שטען כי אין לפרוץ את המסגרת של הרבנות הראשית בכדי שלא לחלק את העם לכמה עמים אך במקביל על הרבנות להקל ככל האפשר על הליך הגיור במערך הגיור הממלכתי.

הרבנים עוברים על החוק

מול עמדת בית הדין האלטרנטיבי לגיור, נשמעה עמדת פורום חותם, לפיה הפעלת בתי דין פרטיים לגיור על ידי רבנים הנושאים משרות רשמיות במדינת ישראל הינה אסורה, ונעשית בניגוד להוראות הדין ולכללי אתיקה בסיסיים, ועל כן יש לאסור על רבנים אלו להמשיך בפעילותם זו.

בנייר עמדה שהגישו לועדה נכתב בין השאר כי קיימת בעיה אתית משום שרבני הערים פועלים מכוח סמכותה של הרבנות הראשית. "פעילות של רבנים בניגוד להנחיות הרבנות הראשית הינה פעילות לא אתית, באשר היא מתנכרת לרצון הגוף שמכוחו הם פועלים. כל זמן שהרבנים מבקשים להמשיך להחזיק במשרתם הציבורית, עליהם להתנהל בהתאם לדין ולכללי האתיקה של הגוף שמינה אותם", נכתב בדף העמדה.

שנית מצביעים ב'חותם' על בעיה משפטית מכיוון שהנושאים במשרות רבני ערים כהגדרתם בחוק, חייבים לפעול בהתאם להוראות מועצת הרבנות הראשית. כך נקבע בהוראות סעיפים 4 ו- 5 לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) תשס"ז-2007 , כי תעודת כשירות לכהן כרב עיר תינתן רק  לאחר שהמבקש לקבל תעודת כשירות חותם על תצהיר כי ימלא כל החלטה של מועצת הרבנות הראשית.

ובנוסף מצביעים בחותם על ניגוד עניינים מוסדי מאחר ואחד הרבנים הצהיר כי יעשה שימוש בסמכותו הרשמית כרשם נישואין, על מנת לרשום לנישואין אדם שהתגייר בבית הדין האלטרנטיבי שהקים. "זו דוגמה מובהקת לניגוד עניינים האסור על פי חוק, כאשר עובד ציבור ממלא יותר מתפקיד ציבורי אחד בשני גופים שלטוניים, ומקדם את ענייניו של הגוף שבמסגרתו הוא ממלא את תפקידו השני", נכתב בדף העמדה.