המוצר הראשון שנוצר במפעל כלשהו בארץ, סבון שיוצר לפני כ-150 שנה, יוצע הערב (שלישי) למכירה.

נקודת הישוב הראשונה בירושלים שמחוץ לחומות, שנבנתה ליהודים על ידי יהודים, הייתה "בית פין". תולדות הבית קשורים בפעילותו ובאישיותו של הקונסול הבריטי מר ג'יימס פין.

הקונסול ואשתו הקימו מפעל כלכלי רב מימדים, שכונה בפיהם "מושבת החרושת להעסקתם יהודי ירושלים". בפי היהודים נקרא המקום 'כרם אברהם'. ובקרב רבים נחשבו מפעלי "מושבה" כבית החרושת הראשון בירושלים מאז התחדשות היישוב בה.

משטח זה נחצבו אבנים ב-1860 לבניית בית הכנסת הגדול בירושלים העתיקה, הידוע בשם "חורבת רבי יהודה החסיד". ה"פירמאן" לחידוש בית הכנסת הזה מהריסותיו הושג הודות להשתדלותו של ג'יימס פין שהוזמן להשתתף בטקס חנוכתו.

"מושבת החרושת" פעלה במשך עשרות שנים. במסגרת זו הקימה הגברת פין במקום בית חרושת לסבון (בורית). היה זה מבנה בעל שלושה חדרים ובשנת 1915 בערך נסגר המפעל, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

הסבונים שיוצרו ב"מושבת החרושת" הוכנו משמן זית, והיו ידועים בכשרותם המהודרת. סבונים אלו לא היו בשימוש אנשי ירושלים עצמם, אלא נשלחו ללונדון כדי לרכוש את לבם של אנגלים עשירים לרעיון חיבת הארץ, ולהם נמכרו הסבונים במחיר גבוה במיוחד.

במכירה פומבית שתתקיים הערב בבית המכירות 'ירושלים של זהב', יוצע למכירה סבון שיוצר במפעל קדום זה. ככל הנראה זהו הסבון היחיד ששרד ממפעל זה, שהיה כאמור המפעל הראשון שנוסד בירושלים, וככל הנראה אף בארץ כולה.

לצד הסבון העתיק עומדים למכירה מאות פריטים עתיקים נוספים, ביניהם גם המכתב האחרון שכתב מנחם בגין בחייו, אשר נשלח אל יוצאי האצ"ל מנהלי מדרשת 'תגר' לחינוך לאומי. בגין כותב: "הרעיון החינוכי שלכם הוא נשגב… בארגון הצבאי הלאומי – שבו כולנו היינו חברים – עשינו את המאמצים למען תקומת ישראל…".

בנוסף, יוצע ארכיון מכתבים היסטוריים הנוגעים לניסיון התיישבות יהודית באדמות חברון, לפני כ-80 שנה, ניסיון שאינו ידוע כלל בספרות ההיסטורית שנכתבה בנושא. גם כתבי יד עתיקים וחשובים יוצעו למכירה, ביניהם של הגאון החיד"א, הראי"ה קוק והגרי"ש אלישיב.