הרב יצחק נריה, ראש ישיבת תורה בציון ויו"ר קרן "אחד לאחד" תקף היום בנאום תוכחה את יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט.

בנאום, במסגרת היום השני לכנס 'ירושלים' של העיתון בשבע, התייחס הרב נריה להפקרת הישיבות בציונות הדתית.בהתייחס לדבריו של שר החינוך אתמול לפיו היעד הבא להתגייסות של הציבור הדתי לאומי הוא "אחיזה ברסן השלטון" – "רק לפני עשור הציונות הדתית הוכתה. התחושה הייתה שדעתנו לא נשמעת, שכללי הדמוקרטיה נרמסו ולא היה לנו קול. היום הציונות הדתית על ההגה. אנחנו בנקודת שינוי – והשלב הבא הוא הנהגה."

הגיב הרב נריה: "לשם מה לנו שלטון?", .מה נגשים אם השלטון יהיה בידינו?" הוא שאל, והוסיף "לעת עתה, גבירותי ורבותי, אלו חלומות באספמיה. פופוליזים חסר אחיזה".

"כאשר בנימין נתניהו חלם על ה׳שלטון׳ הוא הקים את מכון שלם כמכון מחקר שיציע חלופה רעיונית לאליטה השלטת. ז׳בוטינסקי כתב ספרים, ופיתח תשתית הגותית ורעיונית. מפא״י ומפלגת העבודה, הקימו ספריות, אוניברסיטאות, הוצאות לאור, תרגמו הגות סוציאליסטית ופיתחו תשתית רעיונית. הציבור הדתי לאומי, כך נראה, צועד בדיוק בדרך ההפוכה. במקום להעמיק, לפתח, להרחיב את התשתית הרוחנית והרעיונית שלו הוא הולך ומצמצם אותה. איך אפשר לדבר על שלטון, כאשר "עמוד השדרה הרוחני שלנו" הישיבות הגבוהות, ישיבות ההסדר, הכוללים שלנו נמצאים על סף קריסה מתמדת. נזקקים לחסדי זרים?

כציבור אנחנו מתיימרים להשתלב בכל מקום. אנחנו רוצים להנהיג, להוביל ,ולפקד. בפועל מרוב רצון לרוץ קדימה אנחנו כמו צבא של טקטיקנים חסרי איסטרטגיה. חבורת לוחמי סיירת שהבקיעו עמוק עמוק לשטח האויב אבל אין להם שום צירי אספקה. מורי ורבותי, כציבור דתי ומאמין, אם לא נבין לעומק את הבעיה, אם לא נפנים שבלי עוצמה רוחנית תורנית אין לנו קיום לא נצליח להנהיג, להוביל, ולבטח לא לשלוט. הסוף יהיה שנאבד את המאחזים שלנו בנסיון לכיבוש המאחזים האחרים."

איפה החברון שלנו?

"קחו נא את שתי הישיבות הגבוהות הכי גדולות בציבור שלנו, מרכז הרב והר המור. הוסיפו אליהם את ישיבת ההסדר הכי גדולה כיום, בשדרות, כמה התחילו שם שיעור א'? ביחד? אולי 200. בישיבת חברון גבעת מרדכי לבד! יש 1200 בחורים מהם כ 250 בשיעור א'. כיום בשנת תשע"ו עלינו לצעוק כפי שצעק הרב צבי יהודה זצ"ל: לא איפה ׳שכם׳ שלנו אלא איפה ה'חברון' שלנו?" קונן הרב נריה.

למה ציבור עם כל כך הרבה עוצמה לא מייצר עולם ישיבתי מפואר?

האם הנוער שלנו פחות מוכשר? ודאי שלא! האם הנוער שלנו פחות אידאליסט? ודאי שלא! האם עולם התורה שלנו לא עמוק? ודאי שהוא עמוק! האם יש לנו גדולי תורה שלנו? כן, אך מעטים מידי. האם לא הגיע הזמן לחשוב על חיזוק עולם הישיבות לעומק!"