74 שנים להרצחו של אברהם (יאיר) שטרן: כך דיווחו העיתונים של אז

74 שנים להרצחו של אברהם (יאיר) שטרן: כך דיווחו העיתונים של אז

היום מתקיימת האזכרה השנתית למייסד הלח"י אברהם שטרן "יאיר" הי"ד שנרצח על ידי הבריטים לפני 74 שנים ועיקרי היסוד שכתב עדיין רלוונטיים. כך דיווחו עיתוני התקופה על הרצח

author-image
כך דיווחו העיתונים על הרצחו של יאיר שטרן
  מתוך עיתון הצופה כ"ו בשבט תש"ב

היום (ה') תתקיים אזכרה ליד קברו של מייסד לח"י, אברהם "יאיר" שטרן הי"ד, ביום השנה ה-74 להרצחו.

בבית העלמין הישן בנחלת יצחק בגבול תל אביב וגבעתיים צפויים להתאסף מאות מאנשי הלח"י, אנשי הליכוד, חברי תנועת ביתר וגם אנשי הציונות הדתית שיבואו לחלוק כבוד למי שעמד וייסד את ארגון 'לוחמי חירות ישראל' שפעל נגד הכיבוש הבריטי בימי המנדט. ביום כ"ה בשבט תש"ב, נתפס יאיר, בדירת המסתור שלו ברחוב מזרחי ב' בשכונת פלורנטין (כיום נקרא הרחוב יאיר שטרן). הבלשים הבריטים כבלו אותו ולאחר מכן ירו בראשו, כשהם טוענים שהוא ניסה להימלט.

עיתון "דבר", פרסם את דבר הרצחו של יאיר בכותרת משנה בעמוד הראשי במילים הבאות: "אברהם שטרן, ראש הכנופיה שעסקה בזמן האחרון במעשי שוד ורצח ואשר אנשיה גרמו למותם הטראגי של שלושה קצינים בתל אביב, נהרג אתמול ב-11.45 בהתנגשות עם המשטרה".

12669353_1255353611147347_142640963_o

עיתון הצופה פרסם כי אברהם שטרן נהרג בשכונת פלורנטין בנסותו לפרוץ את שרשרת המשטרה:

12669743_1255353657814009_53967088_o

אברהם שטרן, החל את פעילותו הלאומית, בשנות העשרים לחייו, עת היה סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. שטרן הצטרף לארגון ההגנה, שם פגש את חברו הטוב, דוד רזיאל מי שיהיה לימים מפקד האצ"ל.

בין השניים נרקמה ידידות עזה, למרות הרקע השונה ביניהם. יאיר בא מבית חילוני משכיל, ואילו דוד רזיאל הגיע מבית דתי ולמד מספר שנים בישיבת מרכז הרב. הקרבה בין השניים הביאה להתקרבות של יאיר לחשיבה יהודית הניכרת היטב בכתביו. ישנן עדויות כי יאיר השתדל להניח תפילין בכל יום.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הורה ז'בוטינסקי לראשי האצ"ל להניח את הנשק ולהפסיק את הפעילות נגד הבריטים. יאיר, התנגד להפסקת האש והטיף להתנגדות אקטיבית לבריטים למרות המלחמה. באוגוסט 1940, החליט יאיר עם מספר מפקדים,  לפרוש מארגון האצ"ל ולייסד ארגון חדש – לוחמי חירות ישראל (לח"י).

עקרונות הלח"י דיברו על אדונות יהודית על ארץ ישראל, על ידי גירוש האויבים והזרים מהארץ והקמת מדינה יהודית המושתת על יסודות התנ"ך. למרות שיאיר לא היה אדם דתי בצורה מוצהרת, הרבה אנשים דתיים היו מוכנים לחתום גם היום על מסמך היסוד של ארגון הלח"י. למשל בפרק העוסק ביעוד עם ישראל, מופיעים הסעיפים הבאים: 1. גאולת הארץ. 2. תקומת המלכות. 3. תחית האומה: אין תקומת המלכות בלא גאולת הארץ, ואין תחיית האומה בלא תקומת המלכות.

בין פעולותיו הראשונות של ארגון הלח"י היו יצירת קשר עם הגרמנים, כדי שאלו ישלחו את יהודי אירופה לארץ ישראל. באותם הימים לא נודע בארץ ישראל על שאיפות הרצח הגרמניות, והיה יסוד להניח שהגרמנים ישמחו להפטר מהיהודים שלהם. מכל מקום הפעולה לא יצאה לפועל.

קברו של יאיר שטרן בבית העלמין נחלת יצחק (דוד שי, ויקימדיה)

ארגון הלח"י נטה לקו בלתי מתפשר במלחמה נגד הבריטים הסוגרים את שערי הארץ לפליטי אירופה. הפעולות הראשונות של הארגון, העידו על יצירתיות והעזה שהיו חריגים בנוף הישראלי. העיתונות של אותה תקופה, גינתה את מעשי הרצח של "כנופיית שטרן" וקראה לתפוס את אנשי המחתרת ולמוסרם לידי הבריטים, במה שיכונה בשם 'הסזון'.

הלח"י ספג מהלומה קשה עם אובדן מפקדו, אבל הצליח להשתקם. לפיקוד נקראו שלושה: ישראל אלדד, נתן ילין מור ויצחק שמיר. יום כ"ה בשבט הוכרז כיום האזכרה השנתי ליאיר ולשאר לוחמי הלח"י שנהרגו במהלך המאבק נגד הכובש הבריטי.

טקס האזכרה יתקיים בבית העלמין "נחלת יצחק" בגבעתיים. היום (ה') בשעה 16:00. ההתכנסות החל מהשעה 15:00.

האזינו להמנון לח"י חיילים אלמונים, שכתב יאיר.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו