"שיר ידידות". ר' דוד בוזגלו - גדול הפייטנים שבישראל לא מכירים

ר' דוד בוזגלו היה גדול הפייטנים של המאה העשרים אך הוא כמעט לא מוכר בתרבות הישראלית ובטח שלא מונצח. סרט חדש מבקש להחזיר את הכבוד האבוד של שירת מרוקו לתודעה הישראלית

ר' דוד בוזגלו - הפייטן הענק שרובכם לא מכירים
  רובכם לא מכירים. ר' דוד בוזגלו (מתוך הסרט)

ר' דוד בוזגלו היה גדול הפייטנים של המאה העשרים אך הוא כמעט לא מוכר בתרבות הישראלית ובטח שלא מונצח.

הוא נולד במרוקו ב-1903 והשפיע בעשייתו התרבותית על קהילה של מאות אלפים. בין הגלות הפורה לישראל הקרועה, שירתו שינתה את תפיסת הפיוט הספרדי והייתה החוט המקשר בין מודרניות לבין מסורת שהחלה בתור הזהב של יהדות ספרד.

אלא שבוזגלו לא היה רק משורר גדול, אלא גם אדם שההיסטוריה העניקה לו הזדמנות לפעול בכמה נקודות זמן קריטיות ובזכותן הצליח להפוך למשפיע קריטי על זהותה של קהילת יוצאי המגרב במאה העשרים.

"שיר ידידות" סר של הבמאי רפאל בלולו מביא את סיפורו האינטימי של בוזגלו מתוך עבר מפואר של תרבות השירה העברית במרוקו ועד למהפכת הפיוט החדשה בישראל, וישודר במוצאי שבת בערוץ הראשון. בשיחה עם בלולו הוא מתאר את העבודה על הסרט.

הפרומו ל'שיר ידידות' על ר' דוד בוזגלו

למה בחרת דווקא בר' דוד בוזגלו?

שמו של ר' דוד עלה בציבוריות הישראלית כאשר התנהל שיח ער על מאבק השטרות הקודם, בו נבחרה דמותו של טשרניחובסקי לעלות על שטר החמישים שקלים. הדיון הזה בין היתר, שסבב שוב סביב הדרתם של גדולי רוח עבריים יוצאי ארצות האיסלאם, הכשיר את הקרקע בכל מיני צורות לכדי עשייה של הסרט. באותה עת פנה אלי יאיר קדר ושאל אותי אם אני מכיר את ר' דוד בוזגלו, אמרתי לו שבוודאי ואז הוא שאל אותי אם ארצה לעשות עליו סרט במסגרת העברים. מבלי לחשוב פעמיים אמרתי לו כן ומשם התחלנו לעבוד.

אלי למה עזבתני – ר' דוד בוזגלו

ומה גילית בעבודה על הסרט?

אחד הדברים החקוקים אצלי ממהלך עשיית הסרט הוא הרגע בו התחלנו את התחקיר הבסיסי. אחד הדברים הראשונים שעשיתי זה להיכנס לגוגל ולארכיונים הדיגיטליים השונים ולחפש את שמו של בוזגלו. אז אני כותב "בוזגלו" ורואה אפס תוצאות או לחילופין ריבוי של תוצאות שליליות הקושרות את השם בוזגלו, לא של ר' דוד, אלא פשוט כשם משפחה, לתוצאות פליליות, בתי משפט וכיוצא בזה. בהתחלה חשבתי שאולי יש פה איזו טעות כתיב, משהו לא בסדר שעשיתי או איזה באג במערכת אז אמרתי לעצמי, אוקי בוא נכתוב את השם של ביאליק, נראה אם יש פה איזה עניין שפספסתי. כתבתי ביאליק ומיד עלו דפים רבים – מכתביו, מחקרים עליו, רשימות ותמונות. הפער הזה נחווה אצלי כמו סטירה מצלצלת והבנתי שוב מהו הפער הזה שמדברים עליו בין הזיכרון של המדינה והחברה של יוצרים עבריים אשכנזים חשובים לעומת ההשכחה והמחיקה של גדולי היוצרים העבריים יוצאי ארצות האסלאם. אלא שהפער הזה הוא בעל תיקון והסרט על ר' דוד הוא התחלה של מהלך שזקוק לתמיכה גדולה מאד מהמדינה והמוסדות שלה – האוצר הזה אסור שישכח מליבותיהם של יוצאי יהודי ארצות האסלאם ויהיה זה הפסד גדול לחברה הישראלית כולה, יהיו אשר יהיו, אם גם מהם ימנע העושר הרוחני והתרבותי הזה.

DAVID Buzaglo_12a

ר' דוד בוזגלו (מתוך הסרט)

 

היו גילויים מפתיעים שנחשפו אצלך בסרט לראשונה?

אחד הדברים שאיתם התמודדנו, הצלמת אביגיל שפרבר, העורכת יעל בדרשי ואני, הוא העדר התיעוד והשימור. איך עושים סרט תיעודי כמעט ללא מסמכים דוקומנטריים. הדבר הזה אתגר אותנו מאד מבחינה קולנועית וניסינו, דרך אמצעים קולנועיים שונים, להביא את ר' דוד למסך כמעט ללא נוכחותו. למזלנו דמותו של ר' דוד כל כך מורכבת ועוצמתית עד כדי כך שאפילו 40 שנה לאחר מותו הוא עדיין פועם בלבבותיהם של יהודים רבים חובבי הפיוט ושירת הבקשות והכוח הזה של המבט המתגעגע והאוהב הפך להיות גם כוחו של הנרטיב בסרט ועזר לסרט להפוך לסרט שנע בין סיפור על דמות של אמן והתמודדותו עם יצירתו וחייו לבין סרט על מרחב וקהילה שלמה.

ומה בכל זאת נחשף?

היות והארכיונים כמעט כולם כרובם לא היו בעלי ערך דוקומנטרי, להוציא את בית התפוצות שאצלו נמצא אוצר גדול ובו הקלטות שטח שעשה פרופ' זעפרני בשנות החמישים כחלק מפרויקט התיעוד שלו ובהקלטות הללו מוביל ר' דוד יחד עם פייטנים נוספים את השירה מספר הבקשות "שיר ידידות" (שעל שמו נקרא גם הסרט). אז פנינו למרחב הקהילתי ובעזרת התושייה של ההפקה כולה פרשנו רשתות בין קנדה, צרפת, מרוקו וישראל כדי למצוא תמונות סטילס נדירות שצילם בוריס כרמי בביתו של ר' דוד בשת 1966 ונשכחו, תמונות ביתיות ונדירות ממעריציו ואוהדיו, סלילי 8 מ"מ שלא פותחו מעולם והקלטות פיראטיות שעברו כל כך הרבה המרות וערכן נותר רק בעצם התיעוד של ר' דוד בהן.

בסרט יש רגע וידיאו קצר שמראה את ר' דוד מהודר ומפואר מגיע לחתונה, זה סרט שהגיע ממש בדקה התשעים לעריכה אחרי שהצלחנו להגיע למשפחה שהיגרה לקנדה ור' דוד נכח בחתונה שלהם כשהם הגיעו לישראל להתחתן, ככל הידוע לי זהו קטע הוידיאו היחיד שיש של ר' דוד והעשרים שניות האלו מרגשות בהחלט.

רפאל בלולו באדיבות המצולם

הבמאי רפאל בלולו (באדיבות המצולם)

 

בעצם היום, כשהסרט כבר גמור, אני מבין גם את ערכו ההיסטורי, ממש ככה, של הסרט. מעבר לסיפור הקולנועי המסקרן, וביחס לעובדה שהתרבות היהודית ספרדית והמזרחית סובלת בצורה דרמטית מהעדר היסטוריה, דבר שיש לטפל בו בצורה דחופה, הסרט מהווה גם כגוף ארכיוני של ממש לאנשים צעירים ולא רק שירצו לדעת על יהדות מרוקו, על האופן בו חיו שם, על ההגירה לישראל מנקודת מבט תרבותית, על השפה העברית והקשה לפיוט האנדלוסי והמוזיקה הערבית ובכלל כמקרה בתוך ההיסטוריה של ישראל, של יהדות צפון אפריקה ושל מרוקו בפרט. אני מאד מקווה שהסרט של ר' דוד וההצלחה הדי מדהימה שלו בכל הארץ, אותו ראו עשרות אלפי צופים, יעזרו לבעלי ההחלטה להבין את הצמא הגדול לתרבות שנמחקה מההיסטוריה הרשמית, אבל חייה בלבבות ומסורת שבעל פה יום-יום בישראל. יש עוד הרבה עבודה לעשות ואני מוכן למשימה.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
נפשי יצאה (בדברו) [בשירתו]
משפט אחד | 29-01-2016 12:26
2
נא לדייק,
דוד | 29-01-2016 14:27
להחזיר את הכבוד האבוד???? מי לא שמע על האנדלוסית הישראלית אשדוד ואשקלון והאנדלוסית הים תיכונית והאנדלוסית מעלות תרשיחא ואנסמבלים למיניהם, מה אבוד פה?? כל התעשיה של המוסיקה המרוקאית וההילולות,