צאו מזה, "פרשת המן" היא לא סגולה לפרנסה - סרוגים

צאו מזה, "פרשת המן" היא לא סגולה לפרנסה

האם בפועל מי שאומר פרשה זו זוכה באופן מיוחד לפרנסה ,בשונה ממי שאיננו אומרה? אפשר לומר באופן ברור שאין הדבר כן. פרשת המן באה ללמד אותנו כיצד להתייחס לפרנסתנו, אבל מי שיאמר פרשת המן ולא יעמול כראוי על מנת להתפרנס - לא יזכה לפרנסה.

צאו מזה, "פרשת המן" היא לא סגולה לפרנסה
  (צילום: Rachael Cerrotti/Flash90)

האם גם אתם קיבלתם כבר הודעה בהולה שרק היום כדאי להגיד "פרשת המן – סגולה נפלאה לפרנסה"? האם אתם מאמינים שפרנסתכם תלויה באמירת פרשת המן דווקא היום ?

בסימן א' בשולחן ערוך נאמר:" וטוב לומר (בכל בוקר) פרשת העקדה ופרשת המן ועשרת הדברות…" ומסביר רבי יוסף קארו בבית יוסף: "שעל ידי כך יזכור מעמד הר סיני בכל יום ותתחזק אמונתו בזה. ופרשת העקדה כדי לזכור זכות האבות לפני הקב"ה וגם להכניע יצרו לעבוד את ה' יתברך כמו שמסר יצחק נפשו, ופרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה". וכפי שמוסיף 'באר היטב': "וכתב הבחיי שאין די באמירה אלא בביאור הפרשה ויכיר נפלאות ה'".

המטרה של אמירת פרשת המן בכל יום איננה סגולה, אלא היא באה על מנת שאנחנו נפנים בכל יום את אמונתנו שבסופו של דבר, עם כל מאמצינו האנושיים להשיג פרנסה, תלוי הדבר בהשגחתו יתברך.

כך הדבר גם בעניין סגולת הסנדקאות המביאה לעושר, כפי שכתב הגר"א : "מעולם לא ראינו סנדק שמתעשר" (יו"ד רס"ה).

יתרה מזאת, אחד מגדולי החסידות, מהר"ן מטשרנוביל כותב על דברי חז"ל המפורשים: "עשר תעשר-עשר בשביל שתתעשר" "לא תתעה לומר כי כל יקר כוונת נתינת מעשר יהיה בשביל שיתעשר בפועל הגשמי וזה אינו, כנודע לך שאין לך פניה גדולה מזו, ועוד שאנו רואים כמה שנותנים מעשר ואינם מתעשרים בפועל להיות להם ממון הרבה …אלא על ידי מצוות מעשר תזכה למידת ההסתפקות ואז תהיה עשיר באמת, כמו שנאמר 'איזהו עשיר – השמח בחלקו' ולזה יכוון הנותן מעשר בשביל שיתעשר" (ספר מאור עיניים ,פרשת ראה).

זהו היחס הנכון לכל מיני סגולות, הם אינן פועלות באופן סגולי, אלא באות בכדי לעורר באנו את הרצון לעשות את מה שדרוש על מנת לממש את מטרתה של הסגולה.

כך גם אפשר לומר לגבי פרשת המן. האם בפועל מי שאומר פרשה זו זוכה באופן מיוחד לפרנסה ,בשונה ממי שאיננו אומרה? אפשר לומר באופן ברור שאין הדבר כן.

כי באמת אין סגולה עצמית בפרשת המן. פרשת המן באה ללמד אותנו כיצד להתייחס לפרנסתנו, אבל מי שיאמר פרשת המן ולא יעמול כראוי על מנת להתפרנס – לא יזכה לפרנסה.

את פרשת המן טוב לומר בכל יום, לא כאמירה טכנית אלא כאמירה שנועדה להפנים באופן עמוק את היחס הראוי לפרנסה.

=======

הרב אלי קפלן הוא ראש הגרעין התורני במעלה אדומים

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
8 תגובות - 8 דיונים מיין לפי
1
לא מדוייק. לו היינו בוטחים 100% -היתה מגיעה פרנסה!
| 19-01-2016 11:39
הבעיה היא שאיננו בוטחים בהשם במאה אחוז זה שורש הריצה שלנו אחרי הפרנסה דבר זה נוסה והצליח על ידי צדיקי הדורות ויש אסמכתאות רבות לכך הבעיה היא שלנו, בחיסרון האמונה!!
2
איזה קרירות!!!
רפאל | 19-01-2016 12:50
3
זו גישה אחת, אבל
| 19-01-2016 13:00
אבל ניתן למצוא גישה נוספת בעניין הסגולות, וכך אכן נקט רבי מנחם מנדל מרימנוב, שעצם אמירת פרשת המן ודווקא ביום השלישי יש בה סגולה לפרנסה. ממילא, הכותרת המציגה את הסגולה כ'אינה סכולה' וכי עלינו לצאת מזה, ומה שנכתב בתוכן הדברים שאין שום עניין לאומרה דווקא ביום השלישי וכו' זו גישה אחת, אך אכן קיימת גישה נוספת בקרב צדיקים נוספים. אמנם בדבריך ישנה אמירה חינוכית מובהקת, אך לענ"ד אין זה ראוי למחוק סהינף יד דבריו של צדיק, וביטול מנהגם של חישראל (בעקבותיו).
4
חבל
יהודי | 19-01-2016 14:24
כן חבל שכתבה זו באה לזלזל בסגולה היקרה ולעשות הטפל עיקר כי עיקר הפרנסה היא מאיתו יתברך וכל השאר זה רק השתדלות בלבד וא"א לומר שמי שלא עומל כראוי לא יהיה לו פרנסה הרי כפירה ממש וסתירת האמת כתבה שמתאימה ל"הארץ"
5
סגולה בדוקה לפרנסה - השכלה אקדמית וללכת לעבוד
יוסי | 19-01-2016 15:08
מאות מחקרים הוכיחו את הסגולה הזו. היא בדוקה וידועה. היא כתובה בשו"ע (או"ח סימן קנ"ו, א) - "אחר כך ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון כי העוני יעבירנו על דעת קונו ".
6
תגובה לדברי הרב קפלן
יוסף בנימין | 19-01-2016 17:37
איני ראוי לחלוק על דברי הרב שהוא מלמד ומחנך בחסד עליון אבל דרכה של תורה היא ללבן את הדברים. האם ההנחה שאין הבדל בין מי שאומר או לא אומר את פרשת המן היא מוכחת מדעית? בדברי הרב נטען כאילו זה ברור. האם הרב בדק זאת? ועוד, הקשר בין פרנסה לפרשת המן כתוב כבר בספרים כי זה בא לבטא את האמונה בכך שה' נותן את הפרנסה. דומה שהרב אינו בא לבטל זאת כי אם לטעון שהענין הוא בהתבוננות בפרשה ולא באמירה בלבד. דבר זה טעון מחשבה, הרי באמירת נוסחאות של פסוקים תפילות וברכות יוצאים ידי חובת הברכה והתפלה, אך, בהתבוננות במחשבה בלי אמירה אין מועילים כלל מבחינה הלכתית ראיתי שכתב זאת האדמו"ר מקאמארנא על המלים "וכבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו" והמהר"ל בנתיב הלשון מאריך להסביר את חשיבותו של הדבור שהוא הכלי שבו מוציא האדם את הרוחניות אל הפועל בעולם הגשמי. בדידי הוה עובדה, שהתווכחתי עם חבר עם הנוסח של "אמר ר' בנימין" יכול לעזור למצוא אבדות רק אם חושבים ומפנימים את המסר ולבסוף שנינו מצאנו בלי לחשוב ורק על ידי אמירת הנוסח. לענ"ד אפשר בהחלט שההתחברות עם המלים אפילו שלא בכוונה ובהפנמת המסר יש בה כדי להתחבר למקור והקב"ה יתן את השפע בעזרת זה
7
סודו של ה"מן" כסמל של פרנסה
משה אהרון נווה עמל הרצליה | 19-01-2016 18:36
המושג "מן" נגזר משתי משמעויות משלימות : גם מלשון מיון [וימן דג] . כלומר הקב"ה ממיין את אלה שהוא מבקש להועיד להם ישירות את המן. וכי גם באלה שזכו למן ישירות מהקב"ה, תלויה גם המשמעות המשלימה הנוספת: מלשון "מנה" כלומר הנתח הקצוב. מכאן שכשהקב"ה מחלק לברואיו מן - פרנסה. אך בנו תלוי הדבר כיצד אנחנו הופכים את אותו ה"מן" ל"מנה" הראויה לנו . מתי המן שבידנו משתכלל לכל מנה כשאנו נוטלים ממנו אך את אותה הקיצבה של עומר לגולגולת בלבד ומנצלים את השאר לזולת כשהוא למעשה בכוונת מכוון הופקד בידנו כנאמנות אם כן המן הופך ל"מנה" שכשיש בה את הערך הסגולי הנוסף אותה התוספת למילה "מן" האות : "ה" של שם הוויה עם מילו דרישות של ה' ביחס לכל המן שבידנו [ראה גם ה"מנה" של חנה]. אם כן כיצד אנו משכילים להפוך את המן מסתם חומר לערכיות מזוקקת ל"מנה" אליה אנו ראויים בסדרה של כללים מנחים: ראשית : "עומר לגולגלת " . אם הקב"ה נתן בידך פרנסה עודפת מאותה המנה שאתה זקוק לה דבר יום ביומו. סימן שהקב"ה מינה אותך כנאמן וכשליח לתן מנתו של מי האחר שלא זכה לקבל ישירות מהקב"ה את המן. אתה רשאי לקצוב כל שאתה צריך לעצמך בבחינת עומר לגולגלת.ואחר כך למהר ולנפות מהמן את הקודש - את העודף המיועד כאמור למי אחר. לשכלל כאמור את המן למנה. את כל היתר אתה מצווה להעביר לתעודתו כל אותם שאין להם אוכל בסביבתך המידית . העודף כאמור הוא קודש בידך ואסור לך להשאירו בידך עד בוקר. כלומר אסור להפוך אותו לקאפיטל נצבר להון שמזין אך את עצמו כהון . אלא לחפש כאמור את ה"גולגלת" האחרת שסביבתנו שאליה כיוון הקב"ה שניתן לה וכשהפך אותנו למעשה אך כשליחיו. העודף היחיד שרשאים אנו לשמר בעד עצמנו הוא אותה המנה הכפולה לשבת ..... וזה כבר נושא נוסף לעצמו. והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה
8
רבנים שמקררים אמונה
דן | 20-01-2016 4:48
כל דברי חז"ל רוצים להסביר מה לא מובן לא נכון.. אמרו לקראו פרשת המן בלי הסברים זה מספיק סגולה .כמובן שיש התבוננות עמוקה זה אומרים בשיעור לא באינטרנט