מבזק

היכן הוא השולחן ערוך שמקל? / תגובה לרב סתיו

הרב הרשי טרייטל מגיב לדבריו של הרב אברהם סתיו התומכים בהסכם קדם נישואים ולפיהם אין חשש מגט מעושה. "ערוך השלחן כותב במפורש שדעת השלחן ערוך היא לחומרא בזה, ומוכיח זאת מכך שבבית יוסף הביא את דברי הרשב"א שמחמיר בלא להזכיר שיש שום דעה שחולקת עליו"

היכן הוא השולחן ערוך שמקל? / תגובה לרב סתיו
  (אילוסטרציה: שאטרסטוק)

הרב אברהם סתיו כותב: קנס שאדם קיבל על עצמו – לדעת רוב רבותינו הראשונים והאחרונים (ובכללם השולחן ערוך והרמ"א), כאשר אדם מקבל על עצמו קנס, במקרה שבו יעכב את מתן הגט, אין הגט נחשב כגט כפוי, משום שנעשה על פי רצונו המקורי של הבעל. במודעה הנ"ל צוטטו דברי הרב אלישיב זצ"ל, שכתב שאין לסמוך על עמדה זו ללא טעמים נוספים. ואכן, בכל ההסכמים המודרניים אין אנו מסתמכים על עמדה זו לבדה, אלא מנסחים את ההסכם כך שיהיה כשר לכל הדעות. דהיינו, הבעל איננו מתחייב לשלם קנס אם יימנע מלגרש, אלא מתחייב בתשלומי מזונות סבירים וקבועים במהלך תקופת הפירוד.

אין זה נכון כלל !

1) רוב הראשונים (רשב"א ומאירי וריטב"א) מחמירים, מלבד המהרי"ק וכן רבי מימון נגאר (חכם מאוחר מסוף תקופת הראשונים). וכאמור במכתב י"ג הפוסקים, גם המהרי"ק ורבי מימון דיברו על 'הסכם גירושין' אשר נעשה במטרה ברורה לההתגרש, ולא על 'הסכם קדם נישואין', שבזה לכו"ע יש להחמיר.

2) היכן הוא השולחן ערוך שמקל ?! השולחן ערוך מקיל בעירבון על פי דברי הטור בשם רבינו פרץ, וכבר כתבו גדולי האחרונים (רבינו בצלאל אשכנזי, ראנ"ח, ערוך השלחן) שאין ללמוד מדברי רבינו פרץ והטור הללו שמקילים בעירבון שכבר יצא מרשותו לחיוב ממון אשר טרם יצא מרשותו, וגם שאולי כוונת רבינו פרץ וכן הטור והשולחן ערוך היא רק למקרים בהם לא חזר בו הבעל מרצונו לגרש (ומן הסתם לא חזר בו, כיון שנתן את העירבון מרצונו הטוב בעת עריכת הסכם הגירושין, ומה פתאום שיחזור בו ?!).

ויתירה מכך, הערוך השלחן כותב במפורש שדעת השלחן ערוך היא לחומרא בזה, ומוכיח זאת מכך שבבית יוסף הביא את דברי הרשב"א שמחמיר בלא להזכיר שיש שום דעה שחולקת עליו.

3) אמנם הרמ"א מקיל בדיעבד (עובדה שהרב אברהם סתיו שכח משום מה לציין), אך הפתחי תשובה מביא שהרבה אחרונים חלקו עליו והחמירו גם בדיעבד. וכך פסקו הראשל"צ הגר"י נסים זצ"ל והדיינים הגר"ב ז'ולטי זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל בפסק דין משותף שאף בדיעבד אין להקל.

גם מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל (שו"ת חוות בנימין ח"ג סימן קיא) כתב שלכתחילה וודאי שאסור, ולגבי בדיעבד צ"ע אם אפשר להקל, וזאת למרות דברי הרמ"א. האם סבור הרב אברהם סתיו שבדומה לגרי"ש אלישיב ולרב אפרתי – גם הגר"ש ישראלי לא ידע איזה משקל לתת לדברי הרמ"א ?!

ויעויין עוד בשו"ת עטרת דבורה (ח"א סימן עה) ובשו"ת בריתי שלום (ח"ג סימן יז, וכן ח"ד סימן טז) שהעירו שהרמ"א לא ראה את דברי המאירי שגם כן מחמיר בזה, ואם היה רואה את דברי המאירי בוודאי שלא היה מקיל בזה אף לגבי דיעבד.

4) דעת רוב רובם של הדיינים והרבנים שאין שום משמעות ל'משחק המילים' של 'מזונות' במקום 'תשלום'. הגאון רבי אברהם דב אוירבך אף התבטא שהחילוק הזה הוא 'דברים בטלים'. וזוהי דעתם של כל שלושה עשר הרבנים והאבדי"ם אשר חתמו על המכתב הנוכחי. מנין העוז לאמר שהסכם זה כשר לכל הדעות ?!

ולמען האמת הטהורה, גם מי שהמציא את החילוק בין 'קנסות' ל'מזונות' ה"ה הגר"ב ז'ולטי זצ"ל (ב'הפרדס' שנת תשמ"ג) הסביר במפורש שזה משום שהחיוב במזונות הוא מדין 'מעוכבת להינשא מחמתו' מחמת שהוא מחוייב גרשה עפ"י פסק של בית הדין, ולא היקל בשו"א ב'מזונות' סתם בלי חיוב גירושין עפ"י ההלכה.

ובשו"ת במראה הבזק חלק א (סימן צד, בעיקר בס"ק ג), בתשובה משנת תנש"א, רמז מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל שדעתו לפסול אף הסכם בנוסח כמו שהציע הגר"ב זולטי, שיחול רק במקרה שיש חיוב לגרש עפ"י פסק של בית דין, אבל גם היכן שעדיין אין דין כפייה. [במהדורה מאוחרת (לאחר פטירת מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל) נוספה הערת שוליים תמוהה, אשר כפי הנראה אין לה כל אחיזה במציאות, ואין כאן המקום להאריך בזה].

והלא ההסכם של הגר"ב ז'ולטי מדבר במפורש על חיוב ב'מזונות' בסכום סביר, ובכל זאת סבר מרן הגר"ש ישראלי שאסור אפילו כשיש חיוב גירושין בלא דין כפייה, ק"ו כשאין חיוב גירושין כלל !

הרב אברהם סתיו כותב: דעת הבעל – במודעה נטען כי הבעל, בשעה שחתם על ההסכם, לא העלה על דעתו את האפשרות שיגיע לידי גירושין, ומשום כך ההתחייבות אינה תקפה. דומני כי בימינו, כאשר אחוז הגירושין עומד על 30%-40%, טענה זו איננה עומדת במבחן המציאות, זאת בטרם נדון כלל בהיגיון ההלכתי שבה (שגם עליו יש לפקפק).

בציבור הדתי – רוב המתחתנים בטוחים ש'לי זה לא יקרה'.

גם בציבור החילוני -אף מי שחושב מראש על גירושין כעל אופציה ריאלית, גם הוא לא מעלה בדעתו שיגיעו למצב של מריבה ו'גירושין מכוערים', ומשוכנע בכך שהוא עצמו לא יהיה לעולם 'סרבן גט' שאשתו תצטרך ותוכל לכפות אותו לתת גט רק ע"י ההסכם !

נ.ב. לא נכתב במודעה שאין ההתחייבות תקיפה מבחינה ממונית, אלא שגם לדעת המקילים בגט מעושה ב'מכניס עצמו לאונס', כאשר לא העלה בדעתו אין זה נחשב 'מכניס עצמו לאונס'. דומה שהרב אברהם סתיו פשוט לא הבין את הסברא, שמקורה בדברי המהרשד"ם.

הרב אברהם סתיו כותב: גובה התשלום – במודעה נטען כי גם לדעת הסבורים שקנס שאדם קיבל על עצמו איננו פוסל את הגט, הדבר אמור דווקא בקנס שאדם יכול לעמוד בו. ובכן, ראשית, טענה זו אינה נכונה, ורבים כתבו כי גם קנס שאדם לא יכול לעמוד בו אינו פוסל את הגט. אך חשוב יותר להדגיש כי טענה זו נאמרה דווקא בקנס רגיל, ולא באדם שמחייב את עצמו במזונות. שהרי לא יעלה על הדעת לומר שאדם מן השורה, שאינו מסוגל לעמוד במזונות (או בתרופות) שאשתו צורכת, שאם יגרש אותה ייחשב הגט כגט מעושה!

מי הוא הכותב להכשיר גט גם בקנס שאינו יכול לעמוד בו ?! האמנם יש רבים שכתבו זאת, ולא מצא הרב סתיו לנכון להזכיר אפילו אחד ?!

הרב אברהם סתיו כותב: במודעה נטען כי כל חיוב מזונות שנעשה במטרה לכפות גט, הופך את הגט לגט מעושה. קביעה זו אין לה על מה שתסתמך. לאורך הדורות כולם הטילו הפוסקים חיובי מזונות על הבעל, מתוך ידיעה שהדבר יזרז אותו לגרש. נצטט לדוגמה רק את דברי הבן-איש-חי (שו"ת רב פעלים ד, ט): "אין זה נקרא גט מעושה, דהא אין אתם אומרים לו 'או תן מזונות או תגרש', אלא אתם נותנים לארוסה שטר לחייבו במזונות, והוא מאליו יהיה מוכרח לגרש".

הבן איש חי ברב פעלים לא קשור לכאן בכלל. הוא מדבר על עיר שבה הבית דין תיקנו תקנה כללית שכל ארוסה יש לה מזונות, ואף לפני הנישואין. תקנה זו לא נעשתה כלל לשם כפיית גירושין. וזהו שורש החילוק, וכפי שהובא במכתב הרבנים בשם המהרשד"ם והמבי"ט (שעליו מסתמך הרב פעלים של בעצמו ! ). רק הרב פעלים מחמיר יותר, ומצריך שמלבד שלא תהיה כוונה בחיוב לשם גירושין, מלבד זאת צריך שגם לא יזכירו את הגירושין כלל.

הרב אברהם סתיו כותב: בשולי המודעה הוסיפו כמה מן הרבנים הערות ותובנות נוספות. אני מבקש להתמקד בדבריו של הרב ברוך אפרתי: "מלבד החשש הפרטי לגט מעושה, הרי זהו חלק ממגמה ברורה לעשות רפורמות במנהגי ישראל, כך שיתאימו לערכי התרבות המערבית".

הרב אפרתי טוען כי כל שינוי במערכת היחסים המשפחתית מהווה פרצה בגדר המסורת וחלק ממגמה של רפורמה. אני מניח שהרב אפרתי למד היטב את סוגיית הסכמי קדם-נישואין קודם שחתם על מודעה הפוסלת אותם. ומשום כך תמוה בעיניי כיצד נעלמה מעיניו העובדה שלאורך הדורות כולם תיקנו חכמים תקנות שונות כדי להתאים את מערכת חיי הנישואין של התורה למציאות של תקופתם. החל מתקנת הכתובה, ששינתה את יחסי הכוחות באופן מהותי ונתנה ביד האישה כוח שלא היה בידה על פי דין תורה. עבור דרך תקנת הגאונים, שהתירו לכוף את הבעל לגרש כאשר האישה מואסת בו. חרם דרבנו גרשום שאסר על הבעל לגרש את אשתו ללא רצונה, ועוד ועוד.

אכן, כל מי שרוח תורה בקרבו מבין היטב את החילוק בין תקנות הנצרכות לחיי שעה ובאות מתוך המעגל הפנימי של היהדות, לבין תקנות אשר מושפעות מהלך רוח מערבי מודרני ומגיעות ממטרה ברורה להשוות את מוסד הנישואין המקודש של עם ישראל ל'נישואין מערביים' ברי חלוף.

די אם נצטט את דברי בעל השרידי אש זצ"ל (בהקדמתו לספר 'תנאי בנישואין ובגט') שכתב לבאר למה יצאו כל גדולי ישראל מכל העולם (בשנות התר"ס) כנגד מה שרצו לעשות נישואין על תנאי, ומבאר בעל השרידי אש זצ"ל בלשונו הברורה 'האיסור שפרסמו אותו גדולי הדור הקודם היה מכוון בעיקר נגד התנאת התנאי של רבני צרפת, שזה היה תנאם: באם יתפרד הזוג בערכאות יהיו הקידושין שם בטלין מעיקרא, נגד זה טענו הגאונים מכל הארצות, שדבר זה יגרום לביטול קדושת האישות בישראל חס ושלום, וכל הענין יהפוך למין חוזה של שותפות שאפשר לבטלו כל אימת שאחד מהשותפים אינו רוצה בהמשך קיום השותפות…'.

וכמה אקטואליים דבריו אלו לנידו"ד.

וכך כתב מרן הראשל"צ הרב עוזיאל זצ"ל (בעל המשפטי עוזיאל) במכתב פומבי שפירסם תחת הכותרת 'הסירו מכשול מדרך עמי' (הנושא את התאריך ח' בטבת תרצ"ו) לגבי הצעה דומה בשפה ברורה 'ההצעה כשהיא לעצמה היא מוזרה ומגוחכת שעושה את כל הנשואין ללעג ושחוק, ומתוך כך גם להפקר… אין זה אלא מעשה פיקציה מכוערת… שעושה את הנישואין למשחק ילדים… זהו דבר שברגש שאלה שאין להם מושג מהשקפת הנשואין היהודיים לא ירגישו בה, ונוח להם איזו תקנה מדומה ומרומה מכל קדושת חיי המשפחה של העם'.

וכך גם לגבי ההצעה הנוכחית של הסכמי קדם נישואין, כאשר עלתה לדיון בפני מועצת הרבנות הראשית  בראשות הרבנים הראשיים הגר"א שפירא זצ"ל והגר"מ אליהו זצ"ל יצאה החלטה ברורה מטעמם כדלהלן :

ט"ו באדר א' תשמ"ו

הובאו לידיעתנו הצעות שונות שנערכו והוגשו ע"י ארגון נשים נעמ"ת המדברות בכתיבת הסכם על יחסי ממון  בין בני זוג הבאים להנשא זל"ז. על פי הצעות ההסכם האמורות, אם יתגלעו סכסוכים בין בני זוג במהלך חייהם המשותפים והאשה תגיע למסקנה שרצונה לקבל גט מבעלה, תוכל האשה לכפות על בעלה לתת לה גט שלא כדין ובניגוד להלכה וזאת על ידי חיוב בעלה בתשלומים כספיים גבוהים מכח ההסכם המוצע. בהצעות אלו ישנם סעיפים המוכיחים כי למציעים אין כלל ידיעה בהלכה, או שסבורים כי יכולים הם לכפות על הבעל מתן גט לאשתו ע"י עקיפת ההלכה. כמו כן הוכנסו בהצעות אלו סעיפים בעניני מזונות, שאין להם יסוד בהלכה והם נוגדים במפורש את הדין.

הרבנות הראשית לישראל דוחה על הסף את כל ההצעות הללו… לא יעלה על הדעת שרבנים רושמי נשואין ועורכי חו"ק יתנו ידם לפגיעה בדין תורה, או שבית דין רבני יסייע בכל דרך שהיא לכפיה או לחשש כפית גט שלא על פי ההלכה. לפיכך על הרבנים רושמי הנשואין בכל אתר להסביר לבני הזוג הבאים להנשא ולהזהירם מחומרת הצעות ההסכם האמור, שלא ילכו שולל אחרי הצעות הבל שיש בהם משום זריית חול בעיניים, פגיעה במוסד הנשואין המקודש בעם ישראל, ערעור חיי המשפחה ופגיעה בזכויות האשה ומעמדה'.

עכ"ל החלטת מועצת הרבנות הראשית משנת תשמ"ו בראשות הגר"א שפירא זצ"ל והגר"מ אליהו זצ"ל.

נ.ב. לגבי המסמך עם חתימתו של הגר"ע יוסף זצ"ל, אין לכך כל קשר להסכם צהר. הרי המסמך שעליו חתם הגרע"י מדבר על נוסח דומה מאוד לנוסח של הגר"ב ז'ולטי זצ"ל, התולה את חלות ההתחייבות בפסיקת גירושין ע"י בית הדין, וזה שונה בתכלית מההסכמים הנפוצים כיום, אשר אליהם מתייחס הרב אברהם סתיו. ועכ"פ לא זכינו בענין זה לתשובה הלכתית מהגרע"י זצ"ל, כך שאין שום אפשרות ללמוד מתוך המסמך הנ"ל (אשר אין בו שום נימוק הלכתי ! ) מה תהיה דעת הגרע"י זצ"ל בדבר ההסכמים של היום. יתירה מכך, לגר"ע יוסף זצ"ל יש בנים ממשיכי דרכו שמכירים היטב את עמדותיו. אף אחד מהם אינו ממליץ על הסכמי קדם נישואין, ולפי מיטב הבנתי הם אף מתנגדים להסכם של צהר מכל וכל.

=======

הרב הרשי טרייטל, אברך כולל

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
8 תגובות - 8 דיונים מיין לפי
1
כל הכבוד שאתה מראה עד כמה הדיון לא מתקיים במקום הנכון
מבלי להביע דעתי | 07-01-2016 11:08
אתה מפרט יפה את המקורות אבל לגולש הממוצע באתר סרוגים אין שום יכולת לנתח והבין את טענותיך. ואם הרב סתיו יענה לך גם את טענותיו לא יוכלו לנתח ברצינות.
2
מדהים כמה פלפולים צריך בשביל להחמיר
נתי | 07-01-2016 11:31
הפכתם את ערוך השלחן לסמכות מוחלטת? וכך כל הפלפול הטרחני שעליו נאמר "ויש להקשות בדוחק". חכמי ישראל אמיתיים לא חיפשו סמך מפוקפק להחמיר אלא דרכים להקל על מצוקותיהם של ישראל. הוכחתם כיצד התורה יכולה להפוך לבם המוות אם נותנים אותה ביד אברכים שלא שימשו יום אחד ברבנות.
3
מה הבעיה בהסכם שעליו חתמו הגר"ע יוסף והגרז"ן?
| 07-01-2016 11:52
הרב אברהם סתיו כותב בסוף מאמרו "למעשה, ההסכם שבו נעשה שימוש בארגון רבני צהרמבוסס בעיקרו על הסכם משנת תשנ"ב, שנחתם על ידי הרב עובדיה יוסף, הרב זלמן נחמיה גולדברג ופוסקים חשובים נוספים" ואני הקטן שואל מה הבעיה בהסכם שהם חתמו שצריך לנסח הסכם אחר שמבוסס עליו? הייתכן שהרבנים הנ"ל לא היו סומכים ידיהם על ההסכם הנוכחי המוצע למרות שהוא מבוסס על הסכם שהם חתמו עליו? עיינו במאמרו של הרב אליעזר מלמד בעיתון בשבע מלפני יותר מ10 שנים... האם ממשיכים להשתמש בשמו של הגרז"ן ולהכשיר בכך הסכמים שהוא מתנגד להם?
4
תשובה לעניין.
בניש | 07-01-2016 12:10
דבר דבור על אופניו, ולא מובן מה אברהם סתו בונה בניין בלי יסודות בדברים כל כך חמורים
5
לא חושב שלמישהו כאן יש כלים להבין לעומק סוגיות אלה.
| 07-01-2016 12:51
6
הרב עובדיה יוסף והגרז"ן ממש לא חתמו על הסכם צהר!
משה | 07-01-2016 13:02
יש סיבה שהרב אריאל מתנגד להסכם העקום של צהר
7
אין מקום בביהמדרש?
דוד | 07-01-2016 13:43
למה בבאתם לדון בזה כאן
8
מייאש
ארז | 07-01-2016 19:18
נניח שהכותב המלומד צודק. אז שאלה: כל היהדות זה רק להחמיר? אנחנו עיוורים למה שקורה סביב? בשביל זה צריך מאמר באינטרנט ה"משוקץ".