מנין נולד נוער הגבעות?

שאלה מטרידה זו יכולה להישאל על ידי רבים הן בתוך הציונות הדתית והן מחוץ לה. איך ייתכן שציבור שהוא סופר ממלכתי, מכבד את המדינה, את מוסדותיה ואת נציגיה בכל הכבוד הראוי, הוציא מתוכו נוער שלא רק שאינו מכבד את המדינה, ולא רק שהוא בז למדינה, אלא שהוא חפץ בהיעלמותה מעל פני הארץ, ובהחלפתה על ידי מלכות מבית דוד? באמת, איך ייתכן?

התשובה לשאלה זו מאוד פשוטה. ההתנהלות הפוליטית של מנהיגי המדינה, שאכן יש לנו הרבה מה לומר עליה, היא שגורמת לתסכול לרבים מבני הנוער האלה, תסכול שאולי עומד בבסיס ההתמרדות האידיאולוגית שלהם, לפי דעתי אינה הסבר מספק לאידיאולוגיה הגבעונית. משהו יותר עמוק עומד בבסיס אידיאולוגיה זו, שלו יתוקן, גם התסכול יתוקן.

הבעיה היא כדלהלן: ישנה תופעה שהיא כבר רבת-מימדים בקרב הנוער הדתי-לאומי של נטישת תורת הרב קוק, ברוב המקרים לטובת תורות חסידות כאלה ואחרות. מעבר לבעייתיות שבדבר שימת דגש על תורות המטפלות בפרט בעוד שדורותינו עסוקים בתיקון הכלל, ישנה עוד בעיה חמורה שנוצרת כשעוזבים את לימוד תורת הרב קוק.

ומהי אותה בעיה? אם נרצה לסכם את הבנת הרב קוק על דורותינו אלה במילה אחת, כנראה שזו תהיה המילה הבאה: 'סבלנות' (אפשר גם – 'אמונה'). הרב קוק לימד אותנו סבלנות. הוא לימד אותנו שהגאולה פועלת לאט לאט, בקצב אנושי-היסטורי ולא בקצב ניסי. הוא לימד אותנו שגם אם אנחנו מתנגדים בכל תוקף לגילויי כפירה בקרב הציונות, עלינו להאמין שהיא "רוח ה' אשר על האומה". הוא לימד אותנו שגם אם מדינת ישראל בעיני רבים לא מספקת את הסחורה הרוחנית שהיא צריכה לספק, היא עדיין נשארת ותישאר לנצח "יסוד כסא ה' בעולם". הוא לימד אותנו שגם אם מנהיגינו מפגינים חולשה בכל הקשור לשלימות הארץ וליחס לאויבינו מבית ומחוץ, עלינו להתאזר בסבלנות ולהבין שהמאבק העיקש על נוכחותנו בארץ ישראל ניטש על פני שנים ארוכות, ללא אלימות בתוך הבית, באהבה ובאמונה. בקיצור, הוא לימד אותנו את מה שכבר לימדונו חז"ל בירושלמי: "כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא, כל שהיא הולכת היא רבה והולכת".

ברגע שבני נוער שהם באמת אידיאליסטים גדולים, שוכחים את היסוד הזה שהרב קוק לימד לדורות, הדרך מכאן ועד לתביעת מלכות בית דוד כאן ועכשיו מאוד קצר, ו-חייבים להודות- גם מאוד מסוכנת. גם התסכול היה מיד חולף לו היו זוכרים יסוד זה. ההיסטוריה לימדה אותנו שאין דבר יותר מסוכן מאשר אידיאולוגיה צודקת שמנסה בכח לכפות את עצמה על המציאות. תמיד היה פער בין האידיאלים למציאות, ועל הפער מגשרים באמצעות מילת הקסם של הרב קוק: סבלנות. סבלנות שנובעת מאמונה בצדקת הדרך ובנצח ישראל.

אין אף אחד בציונות הדתית שאינו שואף לראות את מלכות בית דוד עלי אדמות. אבל כולם מבינים שאם לציונות לקח קרוב למאה שנים בשביל להקים את מדינת ישראל, ייקח לה קצת ואולי הרבה יותר זמן בשביל להביא את המשיח.