לא רק התבוללות: מה עוד כתוב בספר "גדר חיה"? - סרוגים

לא רק התבוללות: מה עוד כתוב בספר "גדר חיה"?

קריאת חלקים של הספר "גדר חיה" מעלה כי מלבד סוגיית ההתבוללות בספר מוצגים חיילי צה"ל כמתעללים בפלסטינים ומתוארות סיטואציות המעודדות עישון סמים

author-image
לא רק התבוללות: מה עוד כתוב בספר "גדר חיה"?
  כריכת הספר "גדר חיה"

אמנם מאמש (רביעי) הסיבה הרשמית שפורסמה להחלטת משרד החינוך לפסול את הספר "גדר חיה" מהוראת התיכונים, היא שהספר מעודד התבוללות מכיוון שהעלילה המרכזית בספר היא רומן בין יהודיה לבין אסיר בטחוני פלסטיני. אלא שמקריאת חלקים של הספר עולה כי מלבד בעיית ההתבוללות, בספר מוצגים חיילי צה"ל כפושעי מלחמה סאדיסטים שמושווים לחמאס. בנוסף בספר מתוארות סיטואציות של עישון חשיש, פורנוגרפיה וכינויה של מדינת ישראל כ"כיבוש".

בפסקה משווה בין חיילי צה"ל לחמאס נכתב, בין היתר: "כן, נו," הוא מהנהן במין עצב, מעקם את שפתיו. "כמו בחמאס," הוא מחזיר את התנ"ך אל השידה, "עם הקלצ'ניקוב והקוראן".

בחלק אחר בספר מוצגים חיילי צה"ל כמי שמתעללים בפלסטינים: "היה שם אחד, חייל אחד קירח עם משקפיים, שהכי הפחיד אותי. הוא והחבר שלו,  ** **** שמן שהיה מזיע כל הזמן. החארות האלה, זה היה בידור בשבילם. מי שראו שהוא לא שר, ישר היו מורידים לו מכה. תופסים אותו ככה בצווארון ומנערים אותו. או שהיו באים מאחורה ודופקים לו אחת בגב. מכות בעורף, בועטים ברגליים. וגם היו אומרים לו: או שאתה פותח את הפה או שאין אוכל היום, כל התא יישאר רעב בגללך. ולפעמים גם סתם ככה, רק כי התחשק שלהם, או שאתם שרים או שאין סיגריות היום, אין ארוחת בוקר".

"ושרת?" הוא מהנהן בראשו שוב ושוב, כאילו מתמכר להנהון. "הם היו מענישים את כולם. איך שהתחילו מכות וצעקות ובלגן, הם היו מוציאים את כולם החוצה ומעמידים אותנו איפה שעושים את הספירה בבוקר ובערב, היו מעמידים אותנו ככה בחוץ לפעמים שעתיים או שלוש שעות, בלי לזוז".

בחלק אחר נכתב על הכיבוש: "בשירותי הנשים ומחכה שיתפנה, אני תוהה אם גם חילמי, בשירותי הגברים שמעבר לקיר, קורא את הכיתוב הזה שבבית המנעול – OCCUPIED – וחושב על הכיבוש."

פסקה אחרת בספר מתארת עישון חשיש כמעשה לגיטימי: "אם הוא יתקשר, אני אתכחש. הג'וינט הזה שנתת לי לעשן, זה היה חתיכת חומר חזק, כן, להאשים את החשיש בכל מה שקרה כאן".

בנוסף, בספר מוצגים קטעים המתארים יחסים אינטימיים בין היהודיה לאסיר הפלסטיני: "החרדה העצבנית שהשתוללה בי אז, שאולי אני בהריון, הפאניקה, נדודי השינה, ההכרה שעכשיו הסתבכתי איתו באמת, הסתבכתי מעל ומעבר, בהפלה, בדיני נפשות. תחושת הסיוט, חוסר האונים, שהנה הסוד הקטן השמור שלנו, סוד האהבה הזאת, החינמית, המסתפקת במועט, הכל יצא משליטה".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
פשוט לא טרחת לקרוא את הספר נכון?
מורה | 31-12-2015 10:30
2
אינני מבין - בשביל מה יש ועדה?
א | 31-12-2015 10:44
לא אסרו את מכירת / הפצת הספר. לא הכניסו אותו לרשימת הספרים הנלמדים לבגרות. למה העליהום? האם כל ספר, גם אם הוא מנוגד לחלוטין לתרבות שלנו - חייב להיכנס לבגרות? מדוע? השאלה היא מהי התרבות שלנו, ובעיקר: מי קובע זאת. לכאורה, הגישה של המוחים היא שיש לתת לכל אזרח להתבטא בעניין, ואין שום יכולת להגביל זאת. כמדומני, שכאן טמון שורש המחלוקת: אם אנו מאמינים שיש משמעות למדינה כמדינה יהודית, כמדינה עם ערכים מסויימים המקרינים על העולם האוניברסלי - ממילא ישנה זהות, וממילא לא ניתן להעביר כל דבר בקהל. ואידך, פירושא הוא, זיל גמור.