כוחנות. זו המילה העדינה לתיאור השביתה הצפויה ביום רביעי השבוע. שביתה אותה כופה יו"ר ההסתדרות המעוניין להוסיף 2% למשכורות עובדי המגזר הציבורי.

"לא סוגרים את החודש" – כך טוען יו"ר ההסתדרות על עובדי המגזר הציבורי. על מי אתה מדבר?! על פקידי משרד האוצר עם משכורות של מעל 15,000 שקל? על פרקליטי משרד המשפטים עם משכורות דומות ופנסיה תקציבית? על עובדי משרד הפנים ששכרם עולה ושעות קבלת הקהל מצטמקות? על חברי הכנסת שעובדים רק 4 ימים בשבוע עם פגרת אביב וקיץ של חודשים ארוכים? על עובדי עיריות ורשויות קבועים?

הרי המגזר הציבורי מקבל את משכורתו מקופת המדינה. בשונה מהמגזר העסקי הוא אינו מרוויח כסף אלא מבזבז כסף. ידוע שזהו מגזר מנופח עם עובדים בעלי קביעות וועדים חזקים וכוחניים.

באף מדינה בעולם אין יחס כזה בין מספר העובדים במגזר העסקי לבין העובדים במגזר הציבורי. על כל 2 עובדים במדינת ישראל שמכניסים כסף לכלכלת המדינה יש עובד 1 המרוויח את משכורתו מקופת המדינה. כלומר שליש מהמשק הם עובדי המגזר הציבורי. שליש מהחודש אנחנו עובדים לממן את העובדים האלו.

השביתה הזו פוגעת במי שבאמת לא סוגר את החודש. השבתת מוסדות החינוך לילדים מותירה את ההורים עם מעמסה של 200 שקלים ליום על שמר-טף למשך 8 שעות העבודה שלהם. איך תמצא אמא ל-3 ילדים שעובדת בחנות פרטית ומרוויחה 5,000 במקרה הטוב את הכסף לזה?

הרי הילדים שלה לומדים במוסדות החינוך הציבוריים. היא לא יכולה להרשות לעצמה בית ספר פרטי או גן מתוחכם, כמו הרבה מעובדי המגזר הציבורי שייהנו מחופשת השביתה.

ולא הזכרנו את העלות למשק של הפסד יום עבודה לקראת סוף השבוע.

התוספת הקטנה לכאורה, 2% , היא תוספת שמעשירה את העשירים!!! 2% לא ישנו למי שמרוויח 60000 (1200), אך יהיו קטנות ובלתי משמעותיות למי שמרוויח 9,000 (180 שח תוספת).

חופש השביתה נועד למקרים אחרים. לא למקרים של הפצת שמו הלא מוכר של יו"ר ההסתדרות.

==

יעל גרוסמן היא אם לארבעה תושבת הצפון.