בימים אלו נערך בניו יורק הכנס השנתי של שליחי חב"ד ברחבי העולם. כנס המעלה על נס את פועלם של שלוחי חב"ד ברחבי העולם. אכן,אין מי שאיננו עומד נפעם אל מול העצמה ואל מול מסירות הנפש של שליחי חב"ד ברחבי העולם, הנמצאים היום בכ-3,500 נקודות על פני הגלובוס.

אולם,דווקא בגלל הערכה הגדולה והקרבה האישית שיש לי לחסידות חב"ד. הן קרבה משפחתית (סבי ר' ישראל זוסמן דבורץ זצ"ל היה מחסידי חב"ד עוד מזמן הרש"ב והיה מן הדמויות הבולטות בכפר חב"ד בשנותיו הראשונות) והן כמי שמשתדל לעסוק בלימוד חסידות, אני תוהה פעמים רבות, מהי מטרתו של מפעל השליחות החבדי"ת וכיצד אפשר למדוד את הצלחתו. דווקא, כמי שפועל במסגרת הגרעינים התורניים אני חושב רבות על הדומה ועל השונה בין שליח חב"ד לבין שליחות של גרעין…

עובדה ידועה היא שהעם היהודי בגולה הולך ומתכווץ בגלל ההתבוללות העצומה בעולם היהודי. בסקר שנערך לפני כשנתיים נמצא כי כ60% מהדור הצעיר נישאים בנישואי תערובת וכי הקשר שלהם ליהדות הולך ונחלש. המגזר היחידי הגדל בגולה הוא המגזר החרדי. ובין המגדירים עצמם חילוניים שיעור ההתבוללות הוא למעלה מ70%.

נתון מדהים נוסף מלמד כי לפני כ45 שנה עמד שיעור ההתבוללות על כ17%.זאת אומרת שב45 השנים האחרונות, דווקא בשנים בהן הלך מפעל השליחות החבד"י והתפתח, עלה שיעור ההתבוללות, בקרב יהודי הגולה, בצורה דרסטית.

ברור הדבר שמטרתם העיקרית של השלוחים היא קירוב היהודים ליהדות ומניעת התבוללות ובזה נראה כי ישנו כישלון מוחלט. אמנם אין כאן אשמה, כי יתכן שלולא שליחי חב"ד המצב היה אף גרוע יותר. אולם במבחן התוצאה הכללי, של כל הגופים העוסקים בשמירת הזיקה של היהודים ליהדותם ישנו כישלון מוחלט, לכל הפחות במבחן התוצאה.

מן הצד השני,במהלך 50 השנים האחרונות חל מהפך דרמטי ביחס שבין יהדות הגולה ליהודי מדינת ישראל ומדינת ישראל הפכה לקהילה היהודית הגדולה ביותר ואולי אפשר לומר שרוב העם היהודי שוכן היום במדינת ישראל. ובמדינת ישראל משמעותה הייחודית של חב"ד בהפצת יהדות, קטנה הרבה יותר, כי ברוך ה' ישנם ארגונים רבים העוסקים בכך.

באחת מאגרותיו העוסקות בתפקיד השליח כותב הרבי:

"המציאות בפועל היא, שהשקו"ט כיצד יש להתנהג באותם עניינים (השייכים לאה"ק) אם באופן כך או באופן כך, איזו שיטה נכונה וישרה ואיזו שיטה "עקומה" וכו' וכו', כבר גרמה לריבוי חלוקי דעות בין בנ"י. ואשר על כן, ברור שהדבר הטוב ביותר, והנכון וה"חלק" ביותר, שיביא לאחדות בין בנ"י ככל האפשרי, הוא לעבוד בעניינים אלו שצ"ל דווקא בדרכי נועם ובדרכי שלום, ופשיטא – שלא לחפש דברים כאלו שבהם יכול להיות חילוקי דעות מפני ש"אין דעותיהם שוות", אלא לדבר ולהתעסק במה שהכל מודים בו, והיינו כנ"ל שלכל אחת ואחת יש שליחות מיוחדת לו במקום שהקב"ה קבע לו."

"ובכלל – האופן שבו צריך לעסוק בהפצת היהדות ועי"ז אפשר להצליח, הוא דוקא "בדרכי נועם ובדרכי שלום", שהרי כדי לפעול על יהודי בענייני יהדות אין שום צורך במריבה עמו … זהו הדבר שבו הוא רוצה, וזוהי הדרך שבה חיו עשרות הדורות שקדמו לו, ובפנימיות נפשו – בודאי גם הוא רוצה בזה".

דהיינו, על השליח לעסוק אך ורק בהפצת יהדות ולהימנע מכל מחלוקת, ולכן הוא מורה לשליח שלא לעסוק בענייני שלמות הארץ הנתונים במחלוקת.

נראה לי שאגרת זו מסבירה את מהותה של השליחות בחב"ד. מטרתו של השליח הוא להראות את הצד היפה שביהדות, את הדברים שאין מי שיחלוק עליהם – כך יאה וכך נאה. השליח הוא מעין שגריר של היהדות בכל מקום בעולם. אולם לתפיסה זו ישנו גם מחיר. שגריר איננו מנהיג. הוא איננו יכול להוביל את הקהילה, כי הוא מחפש רק את המכנה המשותף הרחב ונמנע מעסוק בדברים שעומדים בליבה של הקהילה ונתונים במחלוקת.

ברור הדבר ומפורסם שישנם אלפים שחזרו בתשובה בגלל שלוחי חב"ד, ישנם אלפים רבים שהתקרבו ליהדות בגלל שלוחי חב"ד, ישנם מאות אלפים ואולי מליונים שנפגשו עם היהדות היפה ומאירת הפנים שחב"ד מציעה בכל מקום בעולם. אבל לצערנו, לא רק שאין הצלחה כללית בשינוי מגמת ההתבוללות והריחוק מיהדות בקרב העם היהודי היושב בגולה, אלא ההיפך הוא הנכון, ההתבוללות והריחוק הולכים וגוברים.

אינני בא חלילה וחס לומר ששלוחי חב"ד נכשלו בתפקידם, כי אולי מלכתחילה תפקידם הוא להיות "שגרירי התורה" ובוודאי שהאחריות למצב הרוחני הקשה בו נמצאת יהדות הגולה היא על כלל ישראל ולא רק על חסידות חב"ד, אבל כדאי בכל זאת להגדיר מטרות ותפקידים.

נראה כי הדרך היחידה המבטיחה שינוי מגמה היא העליה לארץ ישראל, כי רק כאן העם היהודי כמעט שאיננו מתבולל וחשוב מכך, רק במדינת ישראל ישנה מגמה כללית של התקרבות גדולה ליהדות ולהזדהות עם ערכי התורה בכל שדרות הציבור. אולי כדאי שגם שלוחי חב"ד שבכל העולם יכוונו לכך את פועלם.

==

הרב אלי קפלן הוא ראש הגרעין התורני במעלה אדומים.