נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, משדר בימים האחרונים לחץ ופאניקה לקראת תקיפה אפשרית של ארה"ב באיראן.

על פי הדיווח ב-ekathimerini, מה שנראה למערב כהקלה אסטרטגית מול איראן נתפס למעשה כחשש מהפסד אסטרטגי עמוק עבורו, שכן המנוף הטורקי נשען במידה רבה על הישרדות המשטר בטהרן.

איראן אינה זקוקה לחיבתה של טורקיה אלא לסיבולת שלה. כשאיראן מתפקדת כאויב מוכר המארגן את תשומת הלב של וושינגטון ונאט"ו ובכך מספקת לטורקים את הטיקט המושלם להתנהלות עצמאית ומאתגרת.

עבור אנקרה איראן היא שכנה בעלת גבול ארוך ונקבובי וקריסת המשטר בה אינה תרחיש תיאורטי אלא איום ממשי של פיצול פנימי ולחץ פליטים כבד שיכול להוביל להתממשות הסיוט הטורקי הגדול ביותר בדמות קשת תנופה כורדית שתהפוך את הפריפריה של איראן למסדרון עבור שאיפות פוליטיות וחמושים כורדים מעבר לגבולות המדינה.

כל עוד איראן נותרת היריב המרכזי של האזור ומהווה סיכון גרעיני וצבאי טורקיה זוכה ליחס נדיב מבעלות בריתה במערב שסופגות את הרכישות של מערכות נשק רוסיות ואת הנסיגה הדמוקרטית בתוך טורקיה רק משום שהיא נחשבת לחשובה מדי מכדי להתעמת איתה בזמן שהאיום האיראני עומד בראש סדר העדיפויות.

הסרת מצב החירום האיראני תגרום להתמוטטות היחס המועדף הזה והתיק הטורקי יפסיק להידחות לטובת דרישות קשיחות בנושאי זכויות אדם ומשמעת בתוך נאט"ו.

איראן רווחית עבור טורקיה כשהיא נמצאת תחת לחץ אך לא נשברת משום שבידודה מרחיב את תפקידה המתווך של אנקרה באזורים אפורים ויוצר ערוצי סחר ופתרונות פיננסיים רווחיים כפי שהוכח בעבר. גם בתחום האנרגיה טורקיה זקוקה ליציבות איראנית ללא פתרון סופי כדי להבטיח את חוזי הגז שלה ולהגן על עמדת המיקוח שלה מול ספקים אחרים.

טורקיה מתאחדת עם קטאר סביב המטרה לשמר את חיוניותן דרך הגישה לטהרן והן מוכרות לעולם יציבות מזויפת כדי לקנות זמן. ארדואן חושש כי ללא הכיסוי שמספקת איראן תשומת הלב הבינלאומית תעבור לעמדותיה של טורקיה בים האגאי ובצפון קפריסין הכבושה שכן כבר כעת נשמעות אזהרות במערב ובישראל כי בתרחישים מסוימים האיום הטורקי עשוי לעלות על זה של איראן.