ועדת החקירה הממלכתית לפרשת כלי השיט (נודע גם כ"פרשת הצוללות") פרסמה היום (ראשון) את דו"ח ההיבטים המערכתיים, והממצאים העולים ממנו מציירים תמונה מדאיגה הנוגעת לשורשי קבלת ההחלטות בביטחון המדינה. הוועדה קובעת כי "נמצאו ליקויים מערכתיים היורדים לשורשם של תהליכי בניין הכוח וקבלת ההחלטות ברכש ביטחוני, בעלות של מיליארדי ש"ח". בדו"ח ציינו כי דו"ח נוסף, של ההיבטים האישיים "יגובש לאחר שיסתיים בירור האחריות של המוזהרים, אשר מתעכב בשל עתירות לבג"ץ שהוגשו על ידם".

מתוך הדו"ח

אחת הנקודות המרכזיות והחמורות בדו"ח נוגעת למעמדו של הקבינט המדיני-ביטחוני וליכולת ההשפעה שלו. על פי הדו"ח, "הוועדה מצאה שלמרות אחריותו, הקבינט אינו מעצב את בניין הכוח". חמור מכך, עדויות שהגיעו לוועדה חשפו מציאות בעייתית: "חברי קבינט מסרו לוועדה שהם היו 'חותמת גומי' להחלטות שהתקבלו על ידי מערכת הביטחון".

ממשלות התחמקו מקביעת מדיניות

הוועדה מדגישה בדו"ח את הפער בין המצופה מהדרג הנבחר לבין ההתנהלות בפועל. נכתב כי "במדינה דמוקרטית האחריות לביטחון המדינה ולניהול הסיכונים הביטחוניים מוטלת על נבחרי הציבור – הדרג המדיני", וכי מערכת הביטחון אמורה להיות הגורם המבצע. עם זאת, המציאות הייתה שונה: "למרות זאת, לאורך שנים ממשלות התחמקו מקביעת מדיניות ברורה שתטיל עליהן אחריות והותירו את מערכת הביטחון בעמימות. במקום לקבוע מדיניות ואסטרטגיה קיבלו הממשלות החלטות נקודתיות והתעלמו מהתמונה הכוללת של צורכי הביטחון באופן שסיכן את ביטחון המדינה".

עוקפים את סדרי העדיפויות

הדו"ח חושף פרקטיקה מסוכנת של עקיפת הליכים סדורים, שבה "החלטות הדרג המדיני חייבות להתקבל לאחר תהליך סדור, בו נטלו חלק גורמי המקצוע והובאו בחשבון כלל השיקולים". הוועדה מזהירה כי "רק כך ניתן להבטיח שההחלטות יתקבלו בהתאם לצרכי הביטחון ולמנוע חדירה של שיקולים זרים. לא כך היה בפרשות כלי השיט".

עוד נמצא כי נעשה שימוש בשיטה של "קופסה חיצונית" כדי לעקוף את סדרי העדיפויות של צה"ל מבחינה תקציבית, והוועדה קובעת כי בעתיד "לא יתאפשר עוד לעקוף את סדרי העדיפויות שנקבעו באמצעות פרקטיקה של 'קופסה חיצונית'", וכי כל החלטת רכש, בין אם הגיעה מהשטח ובין אם מראש הממשלה, "חייבת להתקבל רק לאחר התהליך הסדור, שבו נבחן הצורך ברכש בהתאם למדיניות הממשלה".

ליקויים בחיל הים ובמל"ל

הביקורת אינה חוסכת גם מגופי הביצוע והמטה. לגבי המועצה לביטחון לאומי (המל"ל), נקבע כי "המל"ל כשל בתפקידיו וחרג מסמכויותיו". הוועדה מבהירה כי אנשי המל"ל "אינם רשאים לעסוק בביצוע החלטות שהתקבלו, כולל עיסוק ברכש או ניהול קשרים עם גורמים מסחריים".

באשר לחיל הים, הממצאים חמורים אף הם: "לאורך שנים חיל הים חרג מנורמות התנהלות מקובלות בכל הנוגע לרכש והצטיידות. חיל הים תיאם עמדות עם גורמים מסחריים, הציג למקבלי ההחלטות נתונים מניפולטיביים וקצינים בחיל ניהלו מגעים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות הצבא".

ההמלצה: גוף מייעץ לדרג המדיני

כדי לתקן את המצב שבו השרים משמשים כ"חותמת גומי", הוועדה ממליצה על שינוי מבני: "כדי להגדיל את השפעת הדרג המדיני על קבלת ההחלטות, הוועדה ממליצה להקים ועדה קבועה שתייעץ לדרג המדיני בנושא בניין הכוח". ועדה זו תורכב מאנשי מקצוע ותפקידה יהיה "לסייע לאתגר את עמדות מערכת הביטחון, תפקיד שהמל"ל כשל בו".

בסיכום הדו"ח, הוועדה קושרת בין הממצאים למצב הביטחוני הנוכחי: "יש לקוות כי בצומת הדרכים שבו ניצבת מדינת ישראל, בוודאי לאחר 7.10.2023, מובן לכל כי הצורך בתהליכי קבלת החלטות בנושאים ביטחוניים אינו רק עניין של מינהל תקין, אלא צורך קיומי".

יו"ר סיעת העבודה-הדמוקרטים ח"כ אפרת רייטן, מסרה בתגובה: "נתניהו וממשלתו מתחמקים מאחריות באופן עקבי, משליכים אותה על הצבא ומפקירים את ביטחון ישראל בשיטתיות ששורשיה ניטעו עוד הרבה לפני השבעה באוקטובר. הם מנהלים את הנושאים האסטרטגיים והרגישים ביותר בבלגן ובחוסר תיעוד, כשחברי הקבינט הופכים ל׳חותמת גומי׳ מבחירה רק כדי לא לקחת אחריות ולהישאר ׳נקיים׳".

יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ מסר: "כשר הביטחון של מדינת ישראל הקמתי את ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות. מסקנות הוועדה, שחלקן פורסמו היום, הן עוד הוכחה לכמה חשובה הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את האסון הגדול ביותר שידענו. ‏כמו שהקמנו את ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות – אנחנו נקים גם ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר".