בניגוד לצפוי, לא ראה רוה"מ בן גוריון את הקמת המדינה כחידוש מהפכני של ימיו. בנאומו שנשא  בכינוס בעין חרוד באביב תש"י, שנתיים בלבד לאחר הקמתה של המדינה, הדגיש בן גוריון כי הקמת המדינה וניצחון הצבא היו גילויים מופלאים, אך לא עיקרה של המהפכה אלא ראשיתה.

"העלילה הגדולה והחדשה", הוא כותב, "שלא היתה עוד דוגמתה בתולדות ישראל, ואשר אך היא נושאת בכנפיה מהפכת גורלנו – היא עלילת קיבוץ הגלויות". פעמיים בדברי ימינו הקים עם ישראל מדינה ריבונית, ובפעמים לא מעטות עמדו חיילנו כנגד אויבים בשער, אך קיבוץ גלויות כמו זה המתרחש בימינו אין דוגמא בכל ההיסטוריה הארוכה של כל עם ולשון.

בן גוריון היה מודע לעוצמתה של המהפכה שהיה שותף פעיל בהווייתה, ויחד עם זאת ידע כי היא הראשית. "הקמת המדינה הייתה שיא שאיפת הדורות – וכשהגענו עליו, ראינו כמה רחוקים אנו מהפסגה".

מובן כי קיבוץ הגלויות אינו מושג טכני, ואינו מסתכם בעליה ב', במבצע משה או במסעות 'תגלית'. מושג קיבוץ הגלויות טומן בחובו מהפכה תרבותית אמונית, של שילוב שבטי י-ה. תרבות ישראלית צריכה לקום, תרבות חדשה – ישנה, המעודדת "לסדר בקרבו כראוי את כוחותיו החיוניים לשובב בו את חפץ תחייתו וכח תחייתו במלא עזם", כדברי רבינו הרב צבי יהודה.

אנו נדרשים לסבלנות ואורך רוח

השעה, מאז אותה השבת בשמחת תורה תשפ"ג, הטילה עלינו בירור נוקב, למלאכת תקומת עמינו. ראויים אנו לכך, ויחד עם זאת עלינו להיזהר שלא לדחוק את השעה. "מסירות הנפש הגיבורית ותופעות מפלאותיה לכיבוש הארץ ותקומת העם", כתב רבינו, "חוזרת ומבררת היא את מעמק ההכרה הפנימית והעמידה על הדעת בערך החיים הישראלים הכללים והפרטיים". לא בכח, ובכפיה יוצא עם ישראל לעזרת השם בגיבורים, אלא מתוך צו מצפונו, מתוך ערך חינוכו וגידולו הלאומי החירותי.

לא בחוקים, כי אם מתוך המית ליבנו אנו קמים כנגד חירוף מערכות אלוקים חיים. מסירות נפשם של גיבורינו הוא נס להתנוסס בו למען דעת, גם בקרב עמינו, את ערך החיים הישראלים בתקומת עמינו. "דכדוך מאפליה נפשי ורוחני מעכב את קליטת הראיה של אור השחר הבוקע". אנו נדרשים לסבלנות ואורך רוח מתוך מבט אמוני שואף למרחקים. קשה הוא קיבוץ הגלויות, קשים הם המטלטלים הנלווים אליה, השיקוצים הממאנים להיפרד

אל יהא הדבר קל בעיננו לעזוב בורות נשברים. חפץ התחיה הגם שהוא טמון באומה הישראלית, הולך הוא ומתגלה בקרבינו. להכרה זו אנו נדרשים, "נכון לבו בטח בה'".

"לכן אמר כה אמר יי א-לוהים וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל. ובאו שמה והסירו את כל שקוציה ואת כל תועבותיה ממנה. ונתתי להם לב אחד".

==

הרב נחל אלגד שוהם הוא חוקר חסידות, ספרו הראשון 'להיות לגואל – היסודות הציוניים בחסידות רוז'ין' יצא לאור בשנת תשפ"ד.