אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

צריך לעמוד כשמדברים עם אבא בסקייפ?

מה הדין אם אדם שמדבר עם אביו באמצעות מצלמת אינטרנט (skype) אשר יכול לראות בו את אביו גם אם הוא נמצא במרחק של אלפי ק"מ ממנו, האם צריך לקום בפני אביו?

צריך לעמוד כשמדברים עם אבא בסקייפ?
  צילום: שאטרסטוק

שאלה

מה הדין אם אדם שמדבר עם אביו באמצעות מצלמת אינטרנט (skype) אשר יכול לראות בו את אביו גם אם הוא נמצא במרחק של אלפי ק"מ ממנו, האם צריך לקום בפני אביו?

תשובה

הגמרא בקידושין (לא, ב) אומרת שרב יוסף[1] כד הוה שמע קל כרעא דאימיה אמר איקום מקמי שכינה דאתיא. וכן דנה הגמרא (קידושין לג, ב) בבנו והוא רבו, מהו שיעמוד הבן מפני אביו, ופשיטא דאם אינו רבו דצריך הקום לעמוד בפני אביו. ועיין בגרי"ז (תלמוד תורה ה, יא) שחיוב הקימה לאביו ואמו הוא מטעם כבוד ומורא (ולא הידור, כפי שמצינו אצל רבו), לפיכך צריך לעמוד מפניהם כמלא עיניו (כדין רבו המובהק דהוי דין מורא). וכן נראה מדברי המקנה (קידושין לג, א ד"ה 'אמר אביי'. לג, ב ד"ה 'איבעיא להו'). ועיין בשו"ת חתם סופר (יורה-דעה רלג) דפשיטא דחייב מדינא לקום מפני אביו.

מרחק זה של כמלא עיניו דיש לקום לאביו, הכי איתא בראב"ן (קידושין שם), בהגהות מיימוניות (הל' ממרים ו, ג), בית יוסף (יורה-דעה רמ, ז), ברכי יוסף (רמ, סק"א), עינים למשפט (קידושין לא, ב), חיי אדם (כלל סז, ז), הנחלת צבי (רמ, ז), מסגרת השולחן (על קיצור שו"ע קמג, סק"ט), אבן ישראל (ד סוף הל' ממרים), אמרי יושר (לגר"מ גריינמן, קידושין עמ' קכד. קכט) ועוד. וכן ניתן לדייק מהיראים (רכא-ב) והסמ"ג (עשין קיג) דהביאו את המקרה דרב יוסף שמע קול אמו שבאה וקם (וע"ע ביפה ללב ג יורה-דעה רמ אות טז).

אציין דיש החולקים וסוברים דהקימה לאביו היא רק כנכנסים לד' אמותיו, כדין רבו (שאינו מובהק), וכן משמע מהמאירי (קידושין לב, ב ד"ה 'כל'), ראשון לציון (רמב, לד ד"ה 'ונראה'), האדר"ת (חשבונות של מצוה, פרשת קדשים, מצוה רנז). וע"ע בערוך השלחן (רמב, מד) דהסתפק בזה (וחזיתי דבשו"ת שבט הלוי ב, קיא העיר דהחיוב לקום הוא רק כשרואה אותם, ולא משעה ששומע אותם). ולענ"ד שורש המחלוקת נובע מתי הוה ניכר, דקם לכבודו. ופשוט שבתוך ד' אמות, הדבר ניכר לכולי עלמא דקם לכבודו, אך מחוץ לד' אמות אין ניכר לרואים (אולם נ"ל למימר דהיכא דידעינן דקיים דין של קימה כמלוא עיניו, גם זה חשיב כניכר, כי זהו שורש התקנה).

וראיתי דיש שהעלו דאם רואה את אביו הנמצא ברשות אחרת, דאינו צריך לקום מפניו, ודייקו זאת משו"ת הרשב"א (ג, רפא) הדן בתלמיד בעומד על הקרקע ורבו למעלה בביתו. דברי הרשב"א הובאו בבית יוסף (יורה-דעה רמב, יח. רפב, ג) ונפסקו ברמ"א (רמב). וכן הובא בחיי אדם (כלל סז, ז): "חייב לעמוד מפני אביו ואמו כמלא קומתו… ואם הם בעליה והבן למטה בקרקע א"צ לעמוד לפניהם כיון שהם ברשות בפני עצמם", וכן איתא בגדולות אלישע (רמ, סק"כ). וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב (מבקשי-תורה ח"ד רמב אות יג. רסב אות ו). וע"ע בשו"ת יד אליהו (בהשמטות לח"א פסקים סי' מב).

הש"ך כתב (רמ, סק"ח) בשם הסמ"ק (נב) כי השיעור של כמלא עיניו, הוא רס"ו אמות. והיה מקום למימר דבראיה בסקייפ ומרחק גדול ולא יצטרך לקום. אלא דיתכן למימר דכוונת מרחק רס"ו אמות, דעד מרחק זה רואה אדם בינוני, ועתה שיכול לראות על ידי הסקייפ במרחק רב יותר שפיר קרינן ביה מלא עיניו, ואם יכול לכבד את אביו ולהראות לו שקם לכבודו (ויהא הדבר ניכר) עליו לעשות זאת.[2]

אלא דלפי מה שראינו הוי רשות אחרת, ולכאורה יהא פטור. לפיכך נראה דאף דאין חיוב גמור לקום, אולם אם עושה הכי הוי לכל הפחות הידור[3]. וראוי לנהוג הכי דהרי ספיקא דאורייתא לחומרא. ובייחוד אם יודע הבן, דקימה זו לאביו (דרך הסקייפ) תגרום לאביו נחת רוח שבנו מכבדו ומעריכו.

הפוסקים דנו האם צריך לקום לאביו סומא, ועיין באריכות בזה בדברינו בשו"ת אבני דרך (ז, קלח), וכן בשו"ת ציץ אליעזר (יח, מט) ובשו"ת בנין אב (ב יורה-דעה מט-נ).

ושורש הדיון הוא האם ה"כבוד" הוא כלפי אביו שרואה שהוא קם (ולכן באביו עיוור אין עניין לקום), או שהוא כלפי אחרים (ויהא חייב באביו עיוור לקום). אולם אי נימא דכל המצווה של קימה לאביו היא מצד הבן בעצמו, פשיטא דיהא צריך לקום. והנה בסקייפ מתקיימת המציאות של ראייתו ע"י אביו, אך לא ע"י אחרים (כמו כן, אי נימא דמצד הבן הוא החיוב, וודאי דיצטרך לעמוד, דזה מתקיים). ועדיין צ"ע, האם ניתן ללמוד זאת מדין סומא, שהרי יש שביארו דרב יוסף עשה זאת ממידת חסידות[4] (ש"ך רפב, סק"ג. שו"ת שבט הלוי ב, קיא).

הגר"נ קרליץ (חוט-השני, כיבוד אב ואם רמ, ז עמ' רפז) כתב כי ממה שהקפידו רבא ורב פפא על האמוראים שלא קמו מפניהם (קידושין לב, ב), אף שמחלו, למדים דרצון בתורה ואופן המצווה שהאדם יקום מפני רבו ומפני אביו ואמו. ובשו"ת תשובות והנהגות (ג, רעו. ה, רעד) כתב כי ראוי לחנך את ילדיו מקטנותו לקום מפניהם (פעמיים ביום[5]), דחינוך זה מביא ליראה ודרך ארץ. אולם גם כשההורים מוחלים, קיים עניין לקום מדין הידור (עיין שו"ת הרדב"ז ח, קסה. ים של שלמה קידושין א, עב). ראוי להזכיר בזה את דברי ערוך השלחן (רמ, לג) דיש להשתדל שהכיבוד לאביו יהיה ניכר היטב שעושה זאת לשם מצווה, וכן איתא בספר קימה והידור (י, יז).[6]

העולה לדינא

אף דאין חובה מעיקר הדין לקום בפני אביו כשמדבר עמו בסקייפ, נראה דקיים בזה הידור מצווה, וטוב לנהוג כך כאשר ניכר שקם לכבוד אביו.

==

הרב אלחנן פרינץ הוא מחבר הספר שו"ת אבני דרך

[1] יש גורסים דזה רבי טרפון.

[2]  והנה יש לעיין בגדר זה. דמי שחייב לקום כמלא עיניו, הוי דין דווקא ברואהו, שהרי גדר החיוב הוא מרגע הראיה. לעומת זאת בד' אמותיו הוי דין קימה שרבו בנוכחותו (או כשהוא בנוכחות רבו העובר לפניו), וממילא גם כשלא רואהו יש לחייבו. והנה בוידאו יש 'רואהו' אבל אין 'נוכחות'. ואם נאמר שהחיוב הוא מצד 'רואהו', היה אולי מקום לחייב למרות שאין נוכחות. אבל כאמור מ'רכוב כמהלך' מוכח שעדיין צריך גדר של 'מהלך', וזה על פניו איננו קיים בודיאו.

[3] לכן, אין להקשות מהא דלא מצינו שחייל הרואה את מפקדו במצלמת אינטרנט מצדיע או כשנשיא ארה"ב או מלכת אנגליה נכנסים, דכולם חייבים לקום ולעמוד.

[4] ועיין בנחלת צבי (רמ) שכתב דאם כל אדם חייב, אז רב יוסף עשה זאת ממידת חסידות. אבל אם כל אדם כשלא רואה לא חייב, שוב מה שרב יוסף עשה לא הוי מידת חסידות, שהרי כיוון שלא רואה [או אביי כיוון שרב יוסף לא רואה אותו] לא הוי 'קימה של הידור', וממילא לא הוי מידת חסידות. והוסיף לי בזה הרה"ג יהושע בן מאיר: "אמנם יש לתרץ, שודאי דין קימה היא דין של 'רואהו' ו'נמצא בנכחותו' [רק הגדרת 'נכחותו' משתנה בין ת"ח לבין רבו מובהק]. ואפשר שצריך שגם רבו יראה אותו, אם אין חיוב ברבו סומא. אבל מידת חסידות יש גם כשרבו ואחרים רואים שהוא קם, למרות שהוא לא רואה. וכן כשאחרים רואים שהוא קם, למרות שרבו לא רואה. וזה כי ניכר שזה מפני כבוד רבו.

[5] אולם בתפארת ישראל (קידושין א, ז אות נד) כתב: "וכל עת שיראה אותן יקום לפניהן", וכן איתא בדברות משה (קידושין לג, א הערה לב עמוד תקלב), שו"ת אבני ישפה (א, קפה ענף ד).

[6]  יש שציינו את דברי הרמ"א (רפב): "השומע קול הנושא ס"ת אע"פ שאינו רואה חייב לעמוד", היינו שמיעה הוי כראיה.

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
למה הרב שודאי יודע עברית היטב טורח לכתוב בז'רגון ארמי?
סקרן | 25-11-2015 10:05
אמנם ככה זה נשמע מאוד "אחרוייני", אבל יש להניח שה"אחרויינים" כתבו כך כי זו השפה שהכירו ושהכירו גם נמעני התשובות. על מי בדיוק מנסים לעשות רושם כשכותבים כך בימינו?