השבוע נפגש קרי עם נתניהו כדי לחפש דרכים להרגיע את השטח. משם הוא הלך לדבר עם עבדאללה.

למה עבדאללה? האם עבדאללה הוא זה שמסית את השטח? האם שליחיו הם אלה שמתסיסים ומסיתים במסגדים? אם הוא יאמר להפסיק – יפסיקו? לכאורה לא עבדאללה הוא הבעיה. את השטח מבעירים אנשי חמאס ודאע"ש, עבדאללה לא פונקציה. לא הוא הבעיר את השטח ולא הוא שיכול הרגיע אותו. אז מה מחפשים נתניהו וקרי אצל עבדאללה?

נתניהו וקרי הולכים למסור לעבדאללה שליטה בהר הבית. (כנראה זה מה שקורה. והראיה: נתניהו מכחיש). וכל זאת מבלי שמישהו מבטיח להם בתמורה שהשטח ירגע. וברור שהוא לא ירגע. אולי תהיה רגיעה זמנית כלשהי. אבל בטווח הארוך – הלא כל המחבלים למדו השבוע שהטרור משתלם. הנה, בזכות הטרור הם מקבלים את הר הבית. אז מה העניין? למה ביבי רץ למסור לעבדאללה את הר הבית?

כי ביבי פוחד מהר הבית. הר הבית הוא מטען כבד מאד עבור ביבי. הר הבית מלמד שכל התהליך הציוני שעברנו במאה השנים האחרונות, הוא בעצם תהליך גאולה שניזון מההבטחה האלהית לשוב לציון, ומכמיהה יהודית בת אלפיים אל מקום המקדש. המטען הזה כבד על נתניהו. להר הבית נתניהו לא יכול לעלות כי הוא רואה קרי. (וכי הוא ח"כ). ובכלל, כל המטען הרוחני הזה כבד עליו. ולא פלא שהערבים הטרוריסטים קבלו בדיוק השבוע סיוע בדמות כרוז של רבנים חרדים. הר הבית מאיים על התפישה החרדית לא פחות משהוא מאיים על נתניהו.

אבן היסוד של התפישה החרדית היא ששום דבר טוב ושום דבר יהודי לא יכול לצמוח מהציונות או ממדינת ישראל. והנה, לא עלינו, מדינת ישראל שחררה את הר הבית. געוואלד. לאן זה עוד ידרדר אותנו? לבניין המקדש?? חס וחלילה. אז הם מפרסמים מכתב רבנים נגד עליה להר הבית. המכתב הזה כמובן מחוויר מול כתבי הרבנים שהתנגדו לציונות לפני מאה שנה. אבל הוא המשך ישיר של אותם מכתבים. כאמור, המשך חיוור למדי. אבל המסר הוא אותו מסר: אל תביאו חלילה את הגאולה. איך נסתדר עם גאולה? סבא שלי בכה שהוא בגלות, גם סבא של סבא שלי בכה שהוא בגלות. זה כנראה אחד מערכי היהדות: לבכות למה אנחנו בגלות. אז אנא, אל תביאו את הגאולה.

אבל מי שכבר מבין לאן מוליך התהליך הזה הם הערבים. לא יעזור לחרדים שיזעקו יומם ולילה בקול שאין ליהדות מה לחפש בהר הבית ושאנחנו נגד בניין המקדש. שוב, הגוים הבינו לפנינו לאן התהליך הזה מוביל. הקב"ה החזיר את ישראל לארץ כדי לבנות כאן ממלכה שבמרכזה המקדש. גויי הארץ וחית השדה יכולים עוד לעכב קצה את התהליך, שיהיה מעט מעט וקמעא קמעא, אבל הם כבר מבינים לאן כל זה מוליך.