עימות נוסף בין מערכת הביטחון למשרד האוצר: מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, התייחס היום (רביעי) לאתגרים הביטחוניים והכלכליים, שעימם מתמודדת מערכת הביטחון ולאסטרטגיית משרד הביטחון לחיזוק הייצוא הביטחוני ובניין הכוח של צה"ל.

"על קונספציות ששגינו כולנו מלקים את עצמנו, אבל אותן קונספציות הן גם תקציביות-תזרימיות. אני סבור שאנו נמצאים בקונספציה כלכלית עמוקה. חזרנו מהר מידי ל-6 באוקטובר" הזהיר ברעם א"נחנו בוודאי לא בנקודת העבודה הנכונה, בהיקפי המימון והתזרים, בקצב ובהיקפים הנדרשים לצה"ל. מוטב שנדבר על זה עכשיו, כשעוד ניתן לשנות ולא אחרי המלחמה הבאה", אמר מנכ"ל משרד הביטחון. "אמנם עצימות המלחמה פחתה מאוד, וברוב המקומות עליונות צה״ל והטכנולוגיות הישראליות הניבו הישגים גדולים ביותר – אבל גם כעת, כל הזירות פתוחות".

"האוצר 'משחק' עם מערכת הביטחון"

לטענת ברעם, הכוח שהמדינה בנתה לאורך שנים הותאם לסבבי לחימה קצרים ולא למלחמות של משך ושחיקה, ב-7 זירות במקביל ובעומקים שונים: "אמנם נכון שצריך לשאוף למלחמה קצרה והכרעה מהירה אבל צריך להיערך 'למערכות משך' (זו תופעה עולמית, כמו במלחמת רוסיה-אוקראינה) ולדאוג ליכולת צבאית ותעשייתית אג'ילית, לא רק באמצעות מלאים, אלא בעיקר באמצעות הרחבת קווי ייצור – שמסיטים מהייצוא של תוצרתם בשגרה לטובת צריכת צה"ל בחירום. זו השקעה תקציבית גדולה אבל היא תניב בוודאות 'דיבידנד' לביטחון בעת חירום ותחזק מאוד את התעשייה והכלכלה באמצעות הייצוא הביטחוני בזמני שגרה".

בהתייחסו לאופן שבו מחושב תקציב הביטחון, אמר המנכ"ל כי "המסגרת התקציבית שסוכמה לשנת 2026 היא 112 מיליארד שקלים. האוצר יודע ש'המסגרת האופרטיבית' (סך המשימות שהדרג המדיני מטיל או צפוי להטיל על צה"ל) תהיה גדולה בהרבה. מה הוא עושה? 'משחק' עם מערכת הביטחון וצועק 'אין שליטה' בתקציב צה"ל, מתקצב תמיד בחסר, גורר חובות בתעשיות ואז מאשים את צה"ל בחריגות כביכול – חריגות שברור שיקרו". המטרה: ליצר גרעון מלאכותי בתקציב הביטחון ולהשתמש בזה כנראטיב שיסייע להעברת סמכויות לאוצר.

בסיכום דבריו ברעם טען גם כי האוצר "דוחה, בולם, ומתנה תזרים – ובכך מאט תהליכי רכש חיוניים ביותר, שוועדת שרים להצטיידות אישרה כחוק. אני מזהיר כאן: על פי השיטה הנוכחית (שלא השתנתה באופן מהותי ממה שנהוג היה לפני ה-7 באוקטובר) – לא נעמוד בקצב בניין הכוח הנדרש".