לאחרונה רוחות מנשבות במחנה ישראל ומבקשות להתחזק בקרב מגע, בגבורה, בהפגנתיות מתוך עוצמה וכו'. מאידך, יש כאלו הקוראים להתחזק בלשון הרע, צניעות, לימוד תורה ובתפילות כמובן. והנה לנגד עינינו הקוטביות והשוני מפלגות ואינן מחברות, מפרידות ללא רצון להשלים.
בעם ישראל, כבר אלפי שנות דור, טבועה חותמת הקודש. חותמת של לימוד תורה מתוך מסירות נפש וזעקת התפילה מתוך השתפכות הנפש.
אלפי שנות קיום של יהדות שורשית המסורה דור אחר דור מתקיימים כאשר בפה הכלל האמרה "אין כוחנו אלא בפינו", ומקורה בדברי הילקוט שמעוני (סי' תנ) מה תולעת אין כוחה אלא בפיה כך ישראל אין כוחם אלא בפיהם", וברור לכל בר-דעת שהכוונה היא כח התורה והתפילה היוצאת מפיהם של ישראל ועולה כריח ניחוח לפני 'מי שאמר והיה העולם'.
גם דוד המלך ע"ה, איש מלחמות ידיו לו רב, אשר אין עוררין על כח גבורתו ועוז נפשו חשף בתהילים (מד) את כוחו של עם ישראל. בתחילת המזמור כותב: "אלקים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם: אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם: כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם". דהיינו, מסורה היא לנו מדור ודור "אבותינו ספרו לנו", שהרי אתה ה' יתברך מוריש גויים מפנינו. וממשיך ואומר "כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו" לא רוח כשרון מלחמתם עמד להם להגנתם אלא גבורת השם והארת רצון-אל הופיעה עליהם.
וממשיך מס' פס' אחרי-כן ואומר: "כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני". דהיינו, אכן יש בבעלותי קשת חיצים וגם חרב חדה אך בטחוני לא מסור להם, אלא ישועתי וביטחוני תלוי בך לבדך. וכמו שאמר דוד המלך (שם, קח) "באלקים נעשה חיל, והוא יבוס צרינו". כאשר נתרכז בהקשר הרוחני כראוי ממילא יסורו מאתנו כל פועלי אוון והצרים הקמים עלינו יפלו בוודאי.
אין הדבר אומר שנשב בבתי המדרש בלבד ונשאיר את גבולות ארצנו פרוצים, אך אין זה אומר שמצד שני נתרכז באימוני קרב מגע להמונים וחלוקת פגיונות ונשקים לכל דורש.
בעת צר לישראל, אין זה הזמן להקצנה לשום מתרס. אלא זהו הזמן למצוא את נקודת האמצע והאיזון בין השניים.
מצד אחד יש להבהיר ולזעוק מעל גגות העיר שיהודי מאמין יש לו לאמץ כוחותיו במישור הרוחני בעיקר!.
בלימוד תורה: בלימוד אמיתי המוביל לשינוי בחיים, להוציא הנהגות מעשיות שיקדשו את חיי האדם וירוממוהו.
בתפילה: לא מתוך חולשה וריפיון, אלא מתוך גבורה ועוצמה. הן בשלושת התפילות הקבועות והן בתפילות נדבה (תיקון חצות, התבודדות, השתטחות על קברי צדיקים) ולהעתיר בתפילה היוצאת מן הלב לפני השם יתברך שיושיענו ברחמים מגולים.
וכן זו הדרך בכל שאר המישורים הרוחניים כגון: צניעות וקדושה, לשון הרע ורכילות, כבוד הזולת, כבוד תלמידי חכמים, שמירת שבת כראוי וכו' וכו' וכו'.
אין הדבר אומר שע"י כל הנ"ל האדם יכול להיות חסר אחריות ולבצע מעשים שאינם שקולים כגון להסתנן לקבר יוסף או להתגרות בערביי מזרח ירושלים כי בטוח הוא בעשייתו הרוחנית.
אדרבה, יש להישמר בימים אלו ממעשים חפוזים ולא אחראיים. ובמקביל לנטוע איש ברעהו כוחות של עידוד וחיזוק, לחזק באמת את הביטחון האישי הן ברוח והן בחומר. יכול להיות שהדבר יתקיים ע"י נשיאת נשק אישי, אימוני קרב מגע, מיגון הרכבים וכו'.
אין לזלזל ולדחות על הסף דברים אלו, אך יש לזכור ולהפנים שאלו וכדומה הם רק פעולות חיצוניות בלבד שלא יועילו ולא יוסיפו ולא יתרמו שום דבר ללא תוכן רוחני אמיתי מבפנים הכלול מלימוד תורה, חיזוק תפילה ומעשים טובים.
ואמר רבינו הק' רבי נחמן מברסלב זיע"א שמשיח יכבוש את כל העולם בלי יריית נפץ אחת. ועוד אמר שעיקר הכלי מלחמה של איש הישראלי הוא התפילה!
ממילא עלינו להחלץ חושים לחזק את איש את רעהו באמונה יהודית ובקדושה יהודית, לנסוך כוחות בכוחות הביטחון העומדים על משמר ארצנו ומגנים בחירוף נפש על עיר קדשינו ועל כל רחבי ארץ הקודש.
עלינו מוטלת האחריות להיות מלאים ברוח, רוח של תורה ותפילה, רוח של אמונה וכבוד הדדי, רוח של ענווה ועדינות, רוח של עמידה איתנה בניסיונות התקופה.
רוח של תפילה בוערת ועולה שלובה "אשה אל אחותה" עם תורה קדושה ויחד יעלו אלו עם אלו לפני שוכן מרומים להשפיע על עם ישראל המתקת דינים ורחמים גמורים ופשוטים שאין בהם תערובת דין כלל אכי"ר.
==
הרב נעם שרעבי הוא משפיע בבי"ס לתומכים "שקוף"
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
