הרב ערוסי: מחבל פצוע? 'טוב שבגויים הרוג'

רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל הרב ד"ר רצון ערוסי, מתייחס גם הוא לשאלה האם יש לרחם על מחבל פצוע ולהימנע מחיסולו, ובהקשר להתבטאויות של רבנים בימים האחרונים בנושא.

בשיעור שנשא אתמול בבית המדרש של תנועת 'נצח ישראל' התייחס הרב לאמירתו של מנכ"ל מד"א אלי בין על הקדמת הטיפול במחבל לפני פצועים יהודים. "האם להציל את הפצוע הקל היהודי – הנרדף, הקרבן, או לטפל בפצוע הקשה הטרוריסט שלא נהרג אלא נפצע קשה. כי בדרך כלל מטפלים בפצוע הקשה לפני הקל – כי זו שאלה של חיים ומוות. וכאן יש שאלה של סדרי עדיפויות.", שאל הרב בשיעור.

"ושאלה שנייה, האם לאחר שהרודף הוכה או נורה, והוא על הארץ אבל אין יודעים אם מת לגמרי, האם צריך או מותר לפגוע כדי להיות בטוחים שהוא מת או לא?"

לשאלה האחרונה התייחסו גם הרב שמואל אליהו והרב בן ציון מוצפי שקראו לחסל את המחבלים, ולעומתם הרב דוד סתיו והרב יעקב אריאל שאמרו כי אין להרוג מחבל שהפסיק להוות איום.

כהקדמה לתשובה, הביא הרב ערוסי משפט מהתלמוד הירושלמי ועימת אותו מול הלכה אחרת: "חכמי ישראל אמרו דבר מאוד קיצוני ומקומם "כשר שבגויים הרוג", חכמי ישראל ידועים שהם אומרים דברים קיצוניים כדי לזעזע ולעורר מחשבה. ואכן באמת תמהו גדולי מורי ההוראה, איך המימרא הזו מתיישבת עם מה שנאמר שגוי עובד עבודה זרה, אם הוא נפל לבור – אין מצילים אותו, אבל לא דוחפים אותו לבור – כלומר אין ממיתים אותו. לוודא הריגה, להרוג ולמוטט, איך זה מתיישב אם מה שנאמר בירושלמי?

כתירוץ לסתירה, הביא הרב את דברי תוספות הרא"ש שהסבירו כי "דברי הירושלמי נאמרו בזמן מלחמה, לגבי אויב צמא דם – ובמקרה כזה טוב שבגויים הרוג. כי אתה צריך להיות שהוא לא יהווה עוד סכנה, ובאמת עיני כל ישראל רואות היום – בזכות המצלמות שפרושות בכל רחבי הארץ, איך גוי אכזר דרס במכונית אנשים זקנים וראית איך אנשים מתעופפים, ובסרט רואים איך הגוי האכזר הזה יוצא עם גרזן ומכה איתו את הקרבן שכבר שוכב על הארץ. זו עמלקיות ולא מלחמה רגילה."

גם אחרי שהוא כבר נורה על ידי המאבטח, שמהסס עם לירות בו, אותו מחבל פצוע מנסה להתהפך ולזרוק את הסכין על המאבטח. כלומר גם במצבו שהוא פצוע, הוא עדיין צמא דם ורוצה להרוג. המאבטח לא ירה בו וסילק את הסכין. אך המחבל המשיך וניסה לקום כדי להסתער מחדש, ואז הסתערו עליו וחיסלו אותו.

אלה אנשים מסוממים משנאה, שיודעים שהולכים למוות, ודוקרים אחד ועוד אחד, כך שאפילו פצוע קשה רוצה להרוג ולפצוע. אלה אויבים מיוחדים במינם שאי אפשר להחיל עליהם את חוקי המלחמה הבינלאומית, משום שהם מהווים סיכון עד הרגע האחרון, ולכן צריכים לוודא את הריגתם, כי אתה לא יכול לדעת מה הוא יעשה ברגע האחרון ואסור לקחת סיכון בדבר הזה.

לכן, אל נחשוב שחז"ל קיצונים. הם בודקים בסוגי האויבים, ואם מדובר באויבים כאלה רצחניים, אז אם אתה מרחם עליו כעת, אתה מתאכזר על אחיך בעתיד. ולכן אנשים כאלה חייבים לנטרל עד גמירה.

ולכן יש גם להקדים את הקרבן – את הנרדף. ועוד שגויים עובדי עבודה זרה לא מצילים אותם, ללא קשר אם הם רדפו אחרי יהודי, ובטח שכאן כשהם רדפו אחרי יהודי ורוצים לפגוע ביהודי, מה אתה הולך להציל אותו לפני שאתה מטפל בקרבן. בודאי שיש לטפל בקרבן.

אתמול שמענו את ראש הרשות הפלסטינית, מדיח בשקר ואומר שהילד שבא לרצוח, אומר שהם הוציאו אותו להרוג, למרות שהוא בכלל לא נהרג. מדובר באנשים אשר לימדו את לשונם שווא, משקרים במצח נחושה, הם מאמינים לשקרים של עצמם. אין אצלם רגע בלי שקר. מה יגידו כל אלה שרוצים לדבר עם 'הפרטנר', איך אפשר לקחת מישהו כזה ולהפוך אותו לפרטנר?!