אסור לנו לתלות התקוממות הטרור בסיבות מקריות. כלשון רמב"ם (תעניות א, ג) "זו היא דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים". "נחפשה דרכינו ונחקורה". אבל לא די ב"נחפשה". כי אם נהיה שטחיים לא נגיע אל האמת. אלא המקרא מוסיף "ונחקורה", חקירה בעומק.

חוגים רבים תולים את ההתקוממות במה שיהודים עלו להר הבית, וזה התסיס את השטח. אבל הבה נחקור בצרה הרבה יותר איומה שהונחתה על עמנו, בימי מרדכי בשושן. הפסוק מעיד "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה". כולם נזהרים "לא להתגרות באומות", ורק הוא הַמְסַכֵּן את כל כלל ישראל. "וימלא המן חימה וכו' ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש". הרי פשוט הוא כי מרדכי בדין "רודף".

אבל לא כן חשבו חז"ל. שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו כליה, וענו הוא ותלמידיו גם כי נהנו מסעודתו של אחשורוש, וגם כי השתחוו לצלם. לכאורה, לפי עצת כמה רבנים בדורנו, נאלצו לעשות זאת כדי לא להתגרות באומות. המלך שמח במלכותו, ומילא ישתתף בשמחתו? וכן הפסל של נבוכדנצר לא היה בו ענין עבודה זרה, כי אם לשם תפארת מלכותו (תוספות על כתובות לג:). ומדוע רשב"י לא ייחס ביאת הצרה לעקשנותו של מרדכי?

למדנו מזה שאין לסבור סברות מעצמנו, אלא יש לחזור למקורות תורניים. הבה נראה:

"וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִים בְּצִדֵּיכֶם , וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים בָּהּ :וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם" (במדבר, פרק לג, נה-נו).

ומפרש שם "אור החיים": "וצררו אתכם על הארץ וגו' – פירוש לא מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו, אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו, וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו, לומר קומו צאו ממנו".

כלומר עתידים הם לנסות לגרש אותנו גם מתל-אביב.

ושם בפירושו לפסוק נ"ב, קובע "אור החיים" שמדובר לא רק בשבע אומות כנען, אלא לכל הנכרים מכל שאר האומות, אם נמצאים בארץ ישראל.

כלומר אם לא נקיים צו של ה' יהיו לנו לקוצים, לשִׂכִּים, לטרור.

מאיזה טעם העניש אותנו הקב"ה ככה? עונה על כך מהר"ל בדיונו על הפסוק הנ"ל. כי קירוב זה שאנו מעודדים את ההתיישבות הערבית מורה על סימפטיה איתם, על קירבת דעת. וזה מה ששנאוי אצל הקב"ה. כך כותב: "וכאשר ישראל שהם רחוקים מן האומות, והם אוהבים האומות, ואם כן אותם הדברים [=התכונות] שהם באומות שבשביל אותם דברים הש"י מאבדם, א"כג" כהם בישראל,ועוד יותר; ולכך אמר 'כאשר דמיתי' לעשות לאומותי בא עליהם ח"ו. והבן זה מאוד.

כותב רש"י (ויקראכ, כו):"ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי – אם אתם מובדלים מהם,הרי אתם שלי, אם לאו ,הרי אתם של נבוכדנצר וחביריו" [=צרות].

אם כן כמו שטעו כמה לייחס אשמה למרדכי שעורר זעמו של עמלק, ובאמת החטא היה בהתקרבות לגוים; כן בימינו המאשימים את העולים להר הבית כאילו הם הדליקו את המדורה, טועים בכתובת. לדוגמא, בזמן הטבח בחברון בשנת תרפ"ט אמרו הערבים מחמת תפילות היהודים בכותל המערבי. האם זאת היתה הסיבה האמתית? וכלום חכמי הדור ההוא אסרו על התפילה בכותל המערבי?

נכון שאין ביכולתנו לגרום להגירת הערבים מארצנו. אבל מדוע הממשלה מסייעת בהתיישבותם כמו בבניית העיר רו'בי? מדוע בתקופת רה"מ רבין אישרה הכנסת מסירת כל הר הבית אל הוואקף הירדני, וזאת בסיוע הצבעת כל המפלגות הדתיות והחרדיות [פרט לחנן פורת בלבד שנמנע].

לא עליית היהודים להר הבית הביאה הטרור, אלא סיבה יותר מעמיקה, יותר שורשית, יותר אמתית. אם נטה אוזן לדברי תורתנו.