דו"ח חדש שחשף היום (רביעי) מכון המחקר NGO Monitor, המבוסס על מסמכים פנימיים של חמאס, מצביע על כך שהארגון ניצל ארגוני סיוע בינלאומיים ברצועת עזה לצורך בניית תשתיות ומערכים שסייעו להיערכות לקראת מתקפת 7 באוקטובר. לפי הדו"ח, חמאס החדיר עובדים, עקב אחר פרויקטים אזרחיים והפך חלקם לכלי המסייע בהסתרת פעילות צבאית.

לפי המסמכים שנבדקו, חמאס הפעיל מנגנון קבוע של פיקוח ושליטה על עשרות ארגונים בינלאומיים, באמצעות “מתאמים” מקומיים שאושרו על ידי מנגנון ביטחון הפנים שלו. חלק מהמתאמים, כך לפי הדו"ח, היו אנשי חמאס או פעילים המזוהים עמו, שמילאו תפקידי ניהול בעמותות הומניטריות. במסמכי חמאס נכתב כי פרטים אישיים של אותם עובדים “ניתנים לניצול למטרות ביטחוניות, כדי לחדור לעמותות זרות ולצוות הזר הבכיר שלהן”.

הדו"ח מציג מקרים שבהם פרויקטים אזרחיים נוצלו בפועל לשמירה או להסתרה של תשתיות צבאיות. באחד המסמכים, המתייחס לפרויקט מים של ארגון אוקספם סמוך לגבול ישראל, קובע מנגנון ביטחון הפנים כי השטח “רגיש מבחינה ביטחונית” וכי עצי הפרי המתוכננים לשתילה במסגרת הפרויקט “משמשים ככיסוי לפעילות ההתנגדות באזורי הגבול”. בנוסף צוין כי החברה המקומית שביצעה את העבודות מזוהה עם חמאס, וכי עובדי הפרויקט סווגו על ידי הארגון כ”מצוינים מבחינה ביטחונית”.

המסמכים מפרטים גם שורה של הוראות שמטרתן למנוע מארגוני סיוע לאסוף מידע העלול לחשוף תשתיות צבאיות. במסמך אחר הנוגע לפרויקט של Mercy Corps, הורה מנגנון ביטחון הפנים למחוק שאלות מסוימות משאלוני השטח מחשש ש”יכולות לחשוף נתונים הנוגעים לפעילות ההתנגדות”. במקרים אחרים דרש חמאס לקבל מראש את שמות החוקרים והעובדים בשטח לצורך “בדיקה ובקרה”.

סיוע הומניטרי במעבר כרם שלום ( צילום: חיים גולדברג/פלאש 90)

לצד השליטה על התוכן המקצועי, המסמכים מצביעים על פיקוח הדוק על תקציבי הארגונים. במסמך מ־2019 נכתב כי יש “להטיל מגבלות על פעילות העמותה עד שתסכים לביקורת מנהלית וכספית”. במסמך נוסף דווח על סגירת משרד של ארגון בינלאומי לשבוע לאחר שלא העביר דוחות כספיים כנדרש.

מהדו"ח עולה כי בחלק מהמקרים עובדים בארגונים נמנעו מלדווח על חשד לקיומן של תשתיות טרור. במסמך המתאר ביקור של צוות מועצת הפליטים הנורבגית (NRC) בביתו של מוטב, נכתב כי כאשר הדייר שאל האם קריסת רצפת ביתו נגרמה ממנהרה מתחת לנכס, “החוקרים לא ענו לו”.

סעיד מוחמד, פלאש 90

עוד מצוין כי בחלק מהארגונים ניכרת היענות ללחצים. במסמך מ־2022 נטען כי כאשר תושב עזה שאל צוות של מועצת הפליטים הנורבגית האם קריסת רצפה בביתו קשורה למנהרה מתחת המבנה, “החוקרים לא ענו לו”, אף שידעו על הרגישות הביטחונית במקום.