עוד כישלון לשר המשפטים יריב לוין, בית המשפט העליון מבטל את המינוי של השופט בדימוס יוסף בן-חמו למלווה של פרשת הפצ"רית.

שלושת שופטי בג"צ, הנשיא יצחק עמית, השופטת יעל וילנר והשופט חאלד כבוב פסקו פה אחד כי המינוי של בן-חמו לא עומד בהוראות הדין ובמגבלות שהוצבו בעניין, שלפיהן המועמד שעליו מוטל התפקיד הנדון צריך להיות "עובד מדינה בכיר".

כזכור, אחרי התפוצצות פרשת הפצ"רית, הודיע לוין ליועמ"שית כי הוא מוריד אותה מליווי החקירה וממנה את השופט בדימוס אשר קולא למלווה את החקירה. בהרב-מיארה הודיעה כי היא מעבירה את האחריות לפרקליטות, ונגד שתי ההחלטות הוגשו בג"צים.

בדיון הראשון קיבלו השופטים את העתירה וקבעו כי היועמ"שית בניגוד עניינים, וכי קולא לא יכול להיות ממלא המקום, והמליצו על מינוי של גורם אחר שהוא "עובד מדינה בכיר". לוין הודיע לשופטים כי הוא ממנה את השופט בדימוס יוסף בן חמו, שאינו עובד מדינה ונגד ההחלטה הוגש בג"צ, כמו גם ערעור על ההחלטה הראשונה.

בפסק הדין קבעו שלושת השופטים כי המינוי של בן-חמו פסול, משום שאינו עומד בקריטריונים.

השופטת וילנר שכתבה את חוות הדעת העיקרית, קבעה כי מאחר שהשופט (בדימוס) בן-חמו נקלט לשירות המדינה באופן זמני, אך ורק לצורך מילוי התפקיד הנדון, אין הוא עונה לתנאי שלפיו יש להטיל את התפקיד על "עובד מדינה בכיר". השופטת וילנר קבעה, כי מדובר בתנאי מהותי, שנועד להקהות את הקשיים המשמעותיים הכרוכים בהתערבות דרג מיניסטריאלי בניהולה של חקירה פלילית ספציפית, בשים לב לאופיו הממלכתי והא-פוליטי של השירות הציבורי.

השופטת וילנר הדגישה, כי כאשר אדם נקלט לשירות המדינה, אך ורק לצורך מילוי תפקיד מסוים שהטיל עליו השר, מתעצם החשש כי אותו אדם ישמש כ"שלוחו" של השר לצורך מילוי התפקיד הנדון; זאת, לעומת עובד מדינה, שמכהן ממילא במשרה מסוימת בשירות הציבורי, ולצד תפקידו בשגרה מטיל עליו השר אחריות נוספת הנוגעת לפיקוח על החקירה דנן. הודגש, כי בנסיבות כאמור, שבהן המועמד נבחר מחוץ לשירות הציבורי, בחירת השר מגבירה – מטבעה, ובמנותק מזהות האדם הנבחר – את החשש ששיקולים פוליטיים שאינם ממין העניין ניצבים בבסיס המינוי; זאת, בניגוד לתכלית התנאים שנקבעו בפסק הדין בעניין משמר הדמוקרטיה, שנועדו להקהות קשיים אלו.

הנשיא עמית הצטרף למסקנת השופטת וילנר כי נפל פגם בהחלטת המינוי, מאחר שזו לא עמדה באמות המידה שנקבעו בעניין משמר הדמוקרטיה, והוסיף כי ישנם פגמים נוספים בהליך המינהלי המחייבים את ביטול ההחלטה.