טרנדים מסוכנים או משפילים בטיקטוק הם כבר לצערנו תופעה נפוצה. מידי פעם אנחנו שומעים על עוד טרנד מדאיג, אבל הפעם מדובר במשהו אחר. "אתגר קדישא" או "טרנד קדישא" כולל לא רק השפלה, אלא אף גובל בהטרדה מינית.

במהלך היום (שלישי) נשלחו הודעות להורים לתלמידים בבתי ספר שונים ברחבי הארץ, עקב התופעה המטרידה. "אתגר קדישא" כולל פעולה אלימה ומשפילה שבה ילדים דוחפים בכוח את ראשו של ילד אחר לעבר אזור החלציים של חבריהם. מדובר בהתנהגות מבזה שעלולה להיחשב כהטרדה מינית ופגיעה ממשית בגבולות הגוף.

מזית רפמן נדב, מטפלת ריגשית לילדים ובני נוער, כותבת על התופעה המטרידה. "בשעות האחרונות אני נחשפת שוב ושוב להודעות מבתי ספר ברחבי הארץ על 'אתגר קדישא'. בתור מטפלת ריגשית לילדים ובני נוער, אני יכולה לומר דבר אחד בביטחון מוחלט: זה לא אתגר זה לא טרנד תמים וזה בוודאי לא 'עוד שטות של רשתות'. מדובר בפגיעה רגשית עמוקה שיכולה ללוות ילד שנים קדימה", היא מזהירה.

מזית רפמן נדב (קרדיט פרטי)

גבולות נפרצים וההשלכות קשות

"כשילד דוחף בכוח את הראש של ילד אחר לאזור חלציים הוא מחצה את הגבולות הכי בסיסיים של ביטחון. הגבול של הגוף הוא הראשון שנבנה אצל ילד. כשהוא נפרץ, גם הביטחון העצמי נפגע גם תחושת הערך העצמי וגם היכולת להציב גבולות בעתיד", מתריעה רפמן נדב.

"ילדים שנחשפים לפעולות משפילות כאלה עלולים לפתח חרדה חברתית, בושה עמוקה, קשיי אמון ותחושת בדידות. מניסיון שלי, ילדים כאלה לא תמיד מספרים. לפעמים הם קופאים, לפעמים הם צוחקים מתוך מבוכה, לפעמים הם ממשיכים ביום כרגיל אבל בפנים משהו נסדק. והסדק הזה יכול לגדול אם לא עוצרים אותו בזמן".

"פגיעה מינית בהסוואה"

"הבעיה הגדולה היא לא רק עצם המעשה", אומרת רפמן נדב, "אלא הנורמליזציה. ברגע שאתגר כזה הופך לבדיחה ברשת הוא מקבל תוקף. ילדים חושבים שזה 'מגניב', 'מצחיק' או 'חלק מהמשחק'. אבל זו אלימות לכל דבר ופגיעה מינית בהסוואה".

"חשוב להבין שילדים לא תמיד מבינים את המשמעות של המעשים שלהם", מסבירה רפמן נדב. "הם מחקים. הם נסחפים. הם רוצים להשתייך. כאן נכנסים המבוגרים. הורים חייבים לדבר עם הילדים על גבולות גוף על כבוד הדדי על הפסקת מעשה משפיל ברגע שהוא קורה. אסור להקל בזה ראש".

(צילום: DANIEL CONSTANTE / Shutterstock)

קריאה לאנשי החינוך: לא לחכות

"אני קוראת להורים, למחנכים ולמנהלי בתי הספר לא לחכות. לא לחשוב שזה יעבור לבד. עכשיו הזמן לשיחה ברורה, בלי להיבהל ובלי להחליק. להסביר מהי פגיעה, מהי הסכמה, איך מזהים רגע של חציית גבול ואיך עומדים מול לחץ קבוצתי", היא אומרת.

"הילדים שלנו צריכים לדעת שאף 'אתגר' לא מצדיק פגיעה באחר", היא מבהירה. "הם צריכים להבין שלא כל מה שרואים ברשת הוא נורמלי או מצחיק. ובעיקר, הם צריכים להרגיש שיש מבוגר לידם שמחזיק אותם ומראה להם את הדרך".

"אתגר קדישא אולי נולד ברשת", מסיימת רפמן נדב, "אבל האחריות שלנו כמבוגרים נמצאת כאן, בבית בכיתה ובמרחב הבטוח שאנו אמורים לייצר עבורם".