בימים שבהם המציאות הישראלית רוויה במתח, פחד וחוסר ודאות – מגיע היום (רביעי) שיר חדש שמצליח להאיר פינה של תקווה. "תן לי את הכח", שיתוף פעולה מרגש בין כהן, אפרת גוש וקותימאן, הוא יצירה חמה, כנה ומלאת נשמה – מין תפילה מודרנית שנכתבה מתוך הלב הישראלי הפצוע.

האזינו לשיר החדש – "תן לי את הכוח"

"תן לי את הכח להמשיך" – מילים שמדברות לכולנו

השיר נפתח בתחינה פשוטה: "תן לי את הכח להמשיך / צריכה קצת אור בבית שמחשיך" – מילים שנשמעות כמעט כמו תפילת בוקר של כל אחד מאיתנו. בהמשך מתגלות שורות שמדברות על סליחה, אהבה פנימית, אחווה ועל חיפוש מתמיד אחר משמעות בעולם שמרגיש מתפרק.

המוזיקה משלבת בין סול נוסטלגי, אר'אנ'בי עכשווי והיפ הופ קלאסי – עם הפקה עשירה ומלטפת של קותימאן, סנדק הגרוב הישראלי. הביטים הנודדים, כלי הנשיפה מלאי הנשמה והקלידים החמים יוצרים תחושת נדנוד רגועה, כמעט מדיטטיבית, שעוטפת את המאזין.

הקול של גוש, האמת של כהן והחזון של קותימאן

אפרת גוש, בקול הקטיפתי והרגיש שלה, מעניקה לפזמון ממד של פיוס וחום, בעוד כהן מביא מילים נוקבות וחשופות שמדברות על הכאב הישראלי של ימינו – "תגיד מה עוזרות המילים / כשעוד עפים הטילים / אלה ימים אפלים / אנחנו לא מכילים". זהו רגע נדיר שבו הראפ, הפופ והנשמה מתמזגים לכדי שיר אחד שמדבר בגובה העיניים – אבל גם מרים את הראש לשמיים.

מאחורי ההפקה עומד קותימאן, מהמוזיקאים המוערכים בישראל ובעולם, שממשיך דרך הפרויקט המקומי שלו "קותי" לפתח את הצד הישראלי שביצירתו. תחת "קותי" הוא יוצר זירה של חיבור – בין ישן לחדש, בין גרוב אורבני לנשמה ישראלית, ובין אמנים צעירים לוותיקים בסצינה. שיתופי הפעולה שלו עם רביד פלוטניק, ג'ימבו ג'יי, מיקה טל ותהילה נקב מעידים על חזון מוזיקלי רחב, והסינגל החדש משתלב באופן טבעי באותו פסיפס של תקווה, כאב ויופי ישראלי.

(צילום: סמואל כוטל)

"כשהבת שלי צוחקת" – הרגע שבו הכול נוגע בלב

ובין כל ההפקה המרשימה הזו, אולי הרגע הפשוט ביותר הוא זה שבו כהן שר: "כשהבת שלי צוחקת / פתאום יש לי כח ללכת" – שורה שמצליחה לתמצת את כל מה שאנחנו צריכים בתקופה הזו: אהבה קטנה, אמונה, ואור בבית שמחשיך.

מתוך החושך – צומח האור

אולי זה בדיוק מה שהשיר הזה מזכיר לנו – שגם כשהעולם מתערער, עדיין אפשר למצוא נחמה, סליחה וכח להמשיך. לפעמים, דווקא מתוך החושך – צומח האור.