שעת צהריים בבקעת ערד. ברדיו מודיעים על תקופת הסתיו המתאפיינת בשרבים קצרים אך מעיקים. כשאנחנו יושבים ברובע האמנים של ערד דומה כי מדברים כאן על ארץ אחרת.
האוויר נעים, אין לחות וכאשר יורד הערב והשמש נטתה לשקוע היו בינינו אפילו שלבשו משהו חם.
אז אם מחפשים משהו שונה ואחר, עם אווירה של אנשים שלווים שמחפשים צביון שונה לחיים תוך כדי מסלול הליכה קל, אזור ערד נותן בהחלט את כל התשובות.
צפו בכתבה המלאה:
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
יער יתיר: נס ירוק במדבר
הדרך לערד עוברת באזור יער העצים הגדול בישראל. נסור לשם לפני או אחרי הסיור. בשנת 1964 נטעו יערני קרן קיימת לישראל את העצים הראשונים בין הטרשים של דרום הר חברון.
נטיעת יער באזור המדברי למחצה, סמוך לגבול עם ממלכת ירדן, נעשתה "כנגד כל הסיכויים". למרות זאת, היער הלך והתפתח, עד שהפך לגדול ביערות ישראל. יער יתיר, כך נקרא היער, על שמה של עיר הלויים ששרידיה נמצאים בתחומו, משתרע כיום על פני כ-30,000 דונם והיד עוד נטועה (נטויה).
כמה דקות נסיעה משם ואנו בפתחה של ערד.
אין הרבה מקומות בארץ היכולים להציע כזה מגוון של תרבות הנפש. כדי לחוש את האווירה, נמשיך כברת דרך קצרה עד לרובע האמנים, ברחוב הסדן, באזור התעשייה של העיר.

רובע האמנים: מהאנגרים נטושים למרכז יצירה
רובע האמנים הוא למעשה האנגרים גדולים שעמדו על סף כליון, ניתנו ליזמים והם אכן הביאו את המקום לרמה מקסימלית.
נכנסנו לטעימות. לשתי גלריות. הראשונה של מיכל אשכנזי 'דהרמה ערד', מרכז ייחודי המשלב רפואה טבעית הודית עתיקה עם שיטות טיפול מתקדמות מתחום חקר התודעה. במקום תצוגה מרתקת של צמחי מרפא ומינרלים. כאן ניתן להתרשם וללמוד על רפואות טבעיות, עתיקות ומתקדמות ועל השימושים המועילים והעצמתיים שלהן.

לצידה סטודיו טלר של תרצה טלר (צלחת באידיש.. כמה מתאים) סטודיו טלר לקרמיקה. אלו הן סדנאות קרמיקה ציור על קרמיקה ופסיפס לקבוצות ומשפחות. מגוון סדנאות ומוצרי קרמיקה לבית. מקסים ממש והכי חשוב עובדים, יוצרים ו..לוקחים הביתה. ספל מצויר או מאויר, צלחת או מגש. נפלא.
אגב בקצה השני של העיר הסטודיו של אילה פרנק ברחוב תרשיש 11. אילה היא אמנית בוטנית – מלאכות עבודת יד – מקרמה, ליבוד, רקמה, ציור, כלים לבית. 050-5320198
טיולי עומק במדבר: בעקבות דרך אדום המקראית
ועכשיו לטבע.
אחרי תצפית על האזור ממצפה מואב (את הסיפור נשאיר להמשך) עלינו לסרוק את המדבר ברכב של מורה הדרך והעיתונאי לשעבר (המוכשר מאוד) גילי סופר.
העסק שלו המכונה בקצה המדבר הוקם על ידי גילי סופר, עיתונאי תיירות בעברו המציע טיולי עומק רכובים למדבר, ובפעילויות לילה בשטח. 0522314137
יצאנו איתו לדרך אדום המקראית או דרך מדבר אדום.

'הדרך' מספר לנו גילי תוך נסיעה מרתקת בין כפרים בדואים למתחם ענק של שלושה בתי ספר בדואיים 'היא נתיב קדום שחיבר את יהודה עם אדום. הדרך שמשה מתקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית לפחות כנתיב מרכזי ושימוש מקומי לצרכי בדואים המשיך עד אמצע המאה העשרים'.
הכל מזכיר את תיאורי התנ"ך ופרשיות השבוע.
כיום מוסיף גילי 'הדרך משמשת הדרך לטיולי מדבר. הנתיב המרכזי של הדרך ירד ככול הנראה מירושלים לחברון, תל ערד, נחל קינה ונחל חימר עד ים המלח, משם עקפה הדרך ככול הנראה את ים המלח מדרום והמשיכה לכיוון הרי אדום, כאשר לאורך הדרך נבנו מספר מצודות אשר שמרו על העוברים בדרך ומקורות מים לשימוש עוברי הדרך.
בקצה הדרך גילי עוצר ועולה איתנו לחורבת עוזה (ח'ירבת ע'זה) אתר ארכיאולוגי בגבולה המזרחי של בקעת ערד מעל נחל קינה.
החורבה שימשה כמצודה לכל אורך התקופות ושלטה על דרך עתיקה העוברת בנחל. יש המתארכים אותה אולי אפילו מהתקופה הפרהיסטורית אך בוודאות דרך זו הייתה קיימת לאורך כל התקופות העתיקות. בעומדו מול הנוף מקריא לנו גילי את פסוקי התנ"ך "וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים .." חברים זה כאן. ההיסטוריה לנגד עיננו. רוצים עוד? יורדים עם גילי הנסיעה מיומנת מאוד שלו עד לבורות המים.
"חזרנו אל בורות המים" הוא מזמזם וממש מאמין בכל. משלשל את החבל עמוק לבור והנה מים זכים עולים. ימות התנ"ך כבר אמרנו?
פיצה טוקיו: לא מה שחשבתם – סיפור של 46 שנה
בחזרה לערד. צריך לאכול. אלי שעשוע מנהל התיירות מבטיח מקום עם סיפור שכבר קיים 46 שנה. קפה טוקיו בלב המרכז המסחרי.
אלכס דוידסון עלה אי שם בשנות השבעים מארגנטינה ארצה עם הוריו אחיו ואחותו. תחילה התיישבה המשפחה באשדוד והיה להם עסק של פיצה. לא רחוק מהם היה חבר נוסף של המשפחה ולו עסק של גלידה בייצור עצמי. קוריטו היה שמו.
עברו השנים ומשפחתו של אלכס עוברת לערד ומקימה שם עסק. את שם העסק לקחו מהחבר קוריטו עם שינוי קטן. טוקיו.
46 שנה כבר עובד המקום הנפלא הזה ולא נס ליחו. כמו בן 18, אלכס רץ בין השולחנות במרכז המסחרי של ערד, רושם את ההזמנה, נכנס למטבח, מכין בעצמו את הקפה וממהר ללקוח הבא. את רובם הוא מכיר והם אותו.
מקום משובח בהחלט. השם מטעה. זו לא פיצה וגם לא טוקיו. גם לא אוכל יפני. ארוחות בוקר שלא מביישות מלון של חמישה כוכבים במחיר הכי שפוי שיש. מאפים, פיצה לבנה ואפילו שקשוקה ארגנטינאית. אלכס מכין את הקפה כמו את שאר הדברים מכל הלב בכוס רותחת כמו שצריך עם כוס מים מפנקת ליד. הפיצה עשירה ברמות, השירות, אדיב ונעים ומחבק.

זאת ועוד. לצידו של בית הקפה/פיצה הקימו אלכס ואחיו מפעל של ממש לגלידות בייצור עצמי. הכל טבעי ללא חומרים משמרים. המגוון עצום וטעמים או בגביע או בכוס.

אז בפעם הבאה אל תעשו זאת בדרך ל.. או מ… שווה לנסוע במיוחד עד שם. טוקיו בערד של הכרתם. כשר בהשגחת הרבנות המקומית.
עיר של תצפיות: נופי מדבר והנצחה
שבענו – ואלי משכנע אותנו בקלות.. לצאת לנקודות תצפית מרהיבות באזור בתי המלון. נופי מדבר יהודה, ים המלח והרי מואב נפרשים במלוא הדרם. מצפה מואב שמו של המקום.

במקום ניצב פסל סביבתי של הפסל יגאל תומרקין. הפסל, הדומה מעט למטוס, משתלב היטב בנוף המדברי. מרחבת החנייה של התצפית מתחיל שביל הליכה באורך של כ-500 מטר שבמרכזו פסלו המפורסם של יגאל תומרקין, "מצפור ערד", ובסופו שולחן אבן עגול עם כיסאות אבן שגם אותם יצר תומרקין.
תצפית נוספת עם ספסל בסיומו הוקם לזכרו של סמל רותם דושי משמשית, לוחם בחטיבת צנחנים, נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין האזרחי בחנתון. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.
רוצים עוד? הספסל של עמוס עוז בקצה רחוב הנוף ערד עיר של סופרים, הוגים ומשוררים. מסע קסום בעיר רבת יופי המעוררת את רוח היצירה בין כתביו ובין הנופים שסובבו את עמוס עוז והשפיעו על כתיבתו ועל הגותו, בעקבות אישיותו המיוחדת.

אוכל כשר למהדרין ברחוב הראשי מסעדת לוצ'ה. רק כמה שבועות שבני הזוג סיבוני הקימו כאן עסק לתפארת. 75 מקומות ישיבה לארוחה חלבית, איטלקית משובחת. פסטות, ריזוטו, קינוחים, רביולי ועוד ועוד באווירה טעימה, מיוחדת ושרות נפלא של בעלי המקום.
אגב. בקצה הצפוני של העיר, מצפה יהונתן ע"ש יהונתן שטיינברג מח"ט הנח"ל שנרצח בשמחת תורה. נסיעה של כמה דקות ממרכז העיר. כנסו לשם לחבק ולאהוב.
עיר של היסטוריה, אמנים, רוח והרבה אנשים חמים וטובים.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים